מזוז ממליץ: לקבוע תוואי חדש לגדר ולעגנו בהחלטת ממשלה

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העביר היום (ה', 19.8.04) לידי ראש הממשלה, אריאל שרון, והשרים הנוגעים בדבר את דוח צוות הפרקליטים שהקים, לבחינת ההשלכות המשפטיות של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בעניין חוקיות גדר ההפרדה.

בתוך כך, בג"צ הורה היום למדינה למסור בתוך 30 יום את התייחסותה לתוואי הגדר באזור חבל מודיעין, נוכח חוות הדעת בהאג. הנשיא אהרן ברק אמר בדיון, כי "בשלב מסויים נצטרך להתמודד עם פסק הדין של בית הדין הבינלאומי בהאג, אך זה יצטרך להיות באזורים הכפריים ולא באזור מזרח ירושלים, שם פסיקת האג היא בעייתית" [על-כך, ראו בהמשך].

כזכור, בחודש שעבר קיים ראש הממשלה התייעצות על משמעויות חוות הדעת בית הדין בהאג, בסיומה ביקש שרון ממזוז להכין סקירה באשר להשלכותיה המשפטיות [ראו קישור].

לשם הכנת הסקירה כמבוקש, כינס היועץ המשפטי לממשלה עוד באותו יום דיון עם נציגי משרד הביטחון, משרד החוץ, צה"ל ואנשי משרד המשפטים העוסקים בנושא. בסיום הדיון מינה היועץ המשפטי צוות בין-משרדי לבחינת החלטת בית הדין בהאג, ולהכנת מסמך הסוקר את השלכות ההחלטה - הן במישור המשפט הבינלאומי, והן במשפט הפנימי - והמגבש המלצות באשר להערכות ודרכי פעולה הנדרשות בעקבות ההחלטה.

מזוז: החלטת האג יוצרת מציאות משפטית אחרת בזירה הבינ"ל

בחוות הדעת שהעביר היועץ מזוז לראש הממשלה הוא מדגיש, כי קשה להפריז בהשלכותיה השליליות של חוות הדעת של בית הדין בהאג על מדינת ישראל במישורים שונים, לרבות כאלה החורגים מהנושא הספציפי של גדר ההפרדה. מזוז סבור, כי ההחלטה יוצרת מציאות משפטית אחרת עבור מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, אשר עלולה לשמש כאמתלה וכקטליזטור לפעולות שונות נגד מדינת ישראל בפורומים בינלאומיים ולאומיים שונים, עד כדי סנקציות.

לדברי מזוז, החלטת בית הדין בהאג עלולה להקרין, בהדרגה, גם על החלטות בתי המשפט בישראל בעניינים הנוגעים להפעלת סמכויות צבאיות-ביטחוניות בשטחי איו"ש ורצועת עזה בכלל, ובנוגע לגדר ההפרדה בפרט.

להראות לעולם שישראל מכבדת את חוות הדעת של בית הדין בהאג

הצוות ממליץ לדרג המדיני, לנסות ולצמצם את נזקי חוות הדעת של בית הדין, בכך שמדינת ישראל ודובריה השונים ידגישו כי ישראל פועלת, ככלל, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, ומכבדת את חוות הדעת של בית הדין בהאג, אף שהיא סבורה שההחלטה התקבלה על יסוד נתונים חלקיים ולא מעודכנים, אשר השפיעו על המסקנות.

עוד מומלץ בדוח, לעשות מאמץ מירבי כדי להתאים, בהקדם האפשרי, את ההחלטות בעניין תוואי הגדר והסדרי מרקם החיים במרחב התפר לעקרונות שנקבעו על-ידי בג"צ. לדעת הצוות, פעילות זו תביא לצמצום המתח גם מול הזירה המשפטית הבינלאומית.

הצוות ממליץ, כי התוואי החדש והמתוקן שייקבע בהתאם להחלטת בג"צ, כאמור, יעוגן בהחלטת ממשלה חדשה, במטרה לשדר מסר לפיו ישראל מיישמת את המשפט הבינלאומי בבניית גדר ההפרדה בהתאם להחלטות בתי המשפט שלה.

הצוות ממליץ להקים צוות היערכות בין-משרדי וכן צוות משפטי

בשל הצורך להיערך לטיפול אינטגרטיבי ומהיר בסיכונים שעשויים לנבוע כתוצאה מהליכים במישור הבינלאומי, בין משפטיים ובין אחרים - לרבות סנקציות של מועצת הביטחון - ממליץ הצוות להקים מיידית בהחלטת ממשלה צוות בין-משרדי, אשר תפקידו יהיה לבחון באופן אינטגרטיבי הצעות להחלטות ומדיניות בנושאים העומדים על הפרק, וכן לבחון תהליכים הקורים במישור הבינלאומי, המשפטי והמדיני, והשלכותיהם על מדינת ישראל.

חוות הדעת דורשת המשך מעקב משפטי בנושאים העולים ממנה, היערכות המדינה לטפל בהם, ובדיקה של המדיניות המשפטית הקיימת בנושאים מסויימים, לאור חוות הדעת והחלטות בג"צ. על-כן, מומלץ כי יוקם צוות משפטי אשר ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות הנובעות מחוות הדעת וידווח עליהן ליועץ המשפטי לממשלה ולגופים רלוונטיים נוספים, ויגבש המלצות בנוגע לסוגיות המשפטיות השונות במישור הפנימי והבינלאומי.

הצוות ועבודתו

בראש הצוות עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניין משפט בינלאומי, ד"ר שביט מטיאס, וחבריו היו המשנה ליועץ לענייני ייעוץ, מייק בלס; מנהלת המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, עירית קאהן; היועצת המשפטית למערכת הביטחון, צביה גרוס; ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, אל"מ פנינה שרביט; מ"מ היועץ המשפטי למשרד החוץ, אהוד קינן; ורס"ן גיל לימון מלשכת היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון.

בעבודתו, נעזר הצוות גם במומחים למשפט בינלאומי מישראל ומחו"ל. הצוות השקיע זמן ומאמצים רבים להשלמת עבודתו בזמן קצר לאור דחיפות העניין, שאמור לבוא שוב בפני העצרת הכללית של האו"ם בקרוב.

הדוח המקיף והממצה שהכין הצוות, מחזיק 84 עמודים וכולל סקירה של השלכות חוות הדעת וכן המלצות אופרטיביות לפעולה, שאומצו על-ידי היועץ מזוז.

העצרת הכללית מאמצת את חוות הדעת של בית הדין בהאג

נזכיר, כי ב-9 ביולי השנה פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג את חוות דעתו בנושא "ההשלכות המשפטיות של בניית חומה בשטחים הפלשתיניים הכבושים", לבקשתה של העצרת הכללית.

בחוות דעתו קבע בית הדין בדעת הרוב, כי בניית הגדר בתוואי שבשטח שמעבר ל"קו הירוק", כולל מזרח ירושלים, מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי, ופוגעת בזכות להגדרה עצמית של הפלשתינים, וכי על מדינת ישראל מוטלת החובה לפרק את הגדר ("החומה" - כלשון בית הדין), ולפצות את הפלשתינים שנפגעו מבנייתה.

למותר לציין, כי ההחלטה כמעט ואינה מתייחסת לנושא הטרור הפלשתיני. לעומת זאת, בצד קביעות ישירות בעניין אי-חוקיות הגדר, קבע בית הדין קביעות עקיפות בשורה של נושאים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלשתיני. כשבועיים אחר כך, אימצה העצרת הכללית של האו"ם את חוות הדעת, ברוב של 150 מדינות בעד, 6 מתנגדות ו-10 נמנעות, אולם דוברים רשמיים מטעם הממשלה מיהרו להודיע כי יתעלמו מהחלטת עצרת האו"ם המורה לישראל לפרק את קטעי הגדר שכבר נבנו [ראו קישורים].

בג"צ מבטל את רוב תוואי הגדר וקובע עקרונות

בסוף חודש יוני, זמן קצר לפני פרסום חוות הדעת מהאג, נתן בג"צ הישראלי פסק דין מנחה בעתירות שהוגשו נגד תוואי הגדר. "היתרון הביטחוני המתקבל מהתוואי שנקבע על-ידי המפקד הצבאי בהשוואה לתוואי המוצע, אינו עומד בכל יחס סביר לפגיעה בתושבים המקומיים שתוואי זה גורם", קבעו השופטים והורו לבטל 30 מ-40 הק"מ של גדר ההפרדה בתוואי "עוטף ירושלים", בקטע שבין היישובים מכבים-רעות בחבל מודיעין, העובר דרך מבשרת ציון שממערב לירושלים ומסתיים בפסגת זאב, שמצפון לבירה.

מדובר בפסק דין עקרוני בעניין חוקיות הגדר, המשפיע כעת על למעלה מעשר עתירות נגד תוואי הגדר בנקודות שונות, שהדיונים בחלקן נמשכו היום (19.8.04) לאחר שהותלו עד למתן פסק הדין.

לפסיקה האמורה שתי השלכות חשובות: ראשית, בג"צ קבע כי הצבא מוסמך להקים את הגדר, כל עוד מניעיה הם ביטחוניים ולא מדיניים. שנית, הוא קבע כי כל קטע בתוואי הגדר ייבחן באופן מדוקדק לאור עיקרון המידתיות, וכי הוא מעדיף "פחות ביטחון" כאשר זה יביא להרבה פחות פגיעה בתושבים הפלשתינים. בעקבותיו, בחנה המדינה מחדש את כל תוואי הגדר ושר הביטחון, שאול מופז, כבר המליץ על התוואי החדש.

בג"צ: המדינה תנמק מדוע לא ישונה תוואי הגדר בחבל מודיעין

לגמרי במקרה, בג"צ הוציא היום (ה') צו על-תנאי, המורה למדינה לנמק בתוך 30 יום, מדוע לא ישונה תוואי גדר ההפרדה הסמוך לכפר שוקבה, צפונית למכבים-רעות, בחבל מודיעין, המותיר בצד הישראלי יותר מ-750 עצי זיתים ותאנים, המהווים מקור פרנסה עבור תושבי הכפר.

צו דומה הוצא בעתירה נגד תוואי הגדר באזור הכפר בודרוס, הסמוך ליישוב מכבים.

בג"צ ביקש מהמדינה להתייחס בתשובתה לחוות הדעת שפרסם לאחרונה בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, באשר לגדר ההפרדה ולהשלכותיה. נשיא בית המשפט, השופט אהרן ברק, אמר בדיון כי "בשלב מסויים נצטרך להתמודד עם פסק הדין של בית הדין הבינלאומי בהאג, אך זה יצטרך להיות באזורים הכפריים ולא באזור מזרח ירושלים, שם פסיקת האג היא בעייתית".

השופטים ברק, אליהו מצא ומישאל חשין קיבלו את עמדתו של בא-כוח העותרים, עו"ד מוחמד דחלה, כי חוות דעתו של בית הדין בהאג מצריכה התייחסות מטעם המדינה.

לפני כחודשיים, ביטל בג"צ את צו הביניים שאסר על המשך בניית הגדר בסמוך לכפר, לאחר שסגן פרקליט המדינה, עו"ד אבי ליכט, התחייב כי המשך עבודות בניית הגדר לא יהא כרוך בעקירת עצים או בנזק שאינו הפיך. המדינה אף התחייבה, כי אם תתקבל העתירה, הם ישיבו המצב לקדמותו, וישלמו פיצוי במקום בו הנזק שנגרם הינו בלתי הפיך.

בג"צ המשיך היום את הדיון ב-5 עתירות נוספות נגד תוואי הגדר, ובין היתר בעתירת מועצת הכפר בית ג'אלה שמול שכונת גילה בירושלים; עתירת האגודה לזכויות האזרח ותושבים בכפר בודרוס; עתירות מועצת הכפר א-ראם ותושבים בו באשר לתוואי בעוטף ירושלים.

בג"צ 4938/04, 7138/04, 5488/04, 6080/04, 4825/04, 7210/04 מועצת הכפר שוקבא ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'