"גיל הרשתית" עשוי לרמז על סיכון לדמנציה ולתמותה

צילום פשוט יחסית של קרקעית העין עשוי לספק בעתיד מידע לא רק על בריאות העיניים, אלא גם על קצב ההזדקנות של הגוף כולו. מחקר רחב שפורסם ב-Nature Communications פיתח מודל בינה מלאכותית המסוגל להעריך את גילו של אדם מתצלום רשתית, ומצא כי כאשר הרשתית נראית מבוגרת יותר מהגיל הכרונולוגי, הדבר מלווה בשורה של גורמי סיכון ומחלות הקשורות להזדקנות.

החוקרים מאוניברסיטת לוזאן, המכון השווייצרי לביואינפורמטיקה ומוסדות נוספים השתמשו בתצלומי קרקעית העין של 71,343 משתתפים במאגר הביולוגי הבריטי. הם התאמו למשימה את RETFound - מודל יסוד שפותח במיוחד לניתוח הדמיות רשתית - ולימדו אותו לחזות את גיל המשתתף על סמך התמונה בלבד.

הסטייה המוחלטת הממוצעת בין הגיל שחזה המודל לבין הגיל האמיתי הייתה 2.85 שנים.

הפער בין הרשתית לתעודת הזהות

לאחר שהמודל למד להעריך גיל, החוקרים חישבו לכל משתתף את "פער גיל הרשתית" - ההפרש בין הגיל שהאלגוריתם חזה לבין גילו הכרונולוגי.

אדם בן 60 שהרשתית שלו הוערכה כבת 65 קיבל, למשל, פער חיובי של חמש שנים.

הפער הזה לא נועד לומר שהאדם "בן 65 ביולוגית", אלא לשמש מדד מחקרי לשאלה אם הרשתית מציגה מאפייני הזדקנות חזקים או חלשים מהמצופה לגיל.

ככל שהפער היה חיובי יותר, כך נמצאו קשרים חזקים יותר עם מדדים קרדיו-מטבוליים, דלקת ותפקוד קוגניטיבי.

לא רק קשר למצב הבריאות כיום

החוקרים בחנו גם מה קרה למשתתפים בהמשך.

פער גיל רשתית גדול יותר לווה בסיכון גבוה יותר לתמותה מכל סיבה, לדמנציה, לסרטן ולמחלות לב וכלי דם שאובחנו במהלך המעקב.

המשמעות היא שהמודל לא רק זיהה מי היה פחות בריא בזמן הצילום, אלא הצליח ללכוד אות מסוים שנשא מידע גם על סיכון עתידי.

עם זאת, המחקר אינו מראה שגיל הרשתית עצמו גורם למחלות. סביר יותר שהוא משקף תהליכים אחרים שמתרחשים במקביל בגוף.

העין כחלון לכלי הדם

הרשתית יוצאת דופן מבחינה רפואית משום שאפשר לצלם בה ישירות כלי דם זעירים בלי לבצע פעולה פולשנית.

יתר לחץ דם, סוכרת, דלקת ושינויים בכלי הדם משפיעים על הרשתית, ולכן היא עשויה לשמש מעין חלון לתהליכים מערכתיים שמתרחשים גם במוח, בלב ובאיברים אחרים.

זו גם אחת הסיבות לכך שמחקרים קודמים כבר בחנו את "גיל הרשתית" כסמן להזדקנות ולתמותה. במחקר קודם ב-UK Biobank, למשל, כל שנה נוספת בפער גיל הרשתית לוותה בעלייה קטנה בסיכון לתמותה מכל סיבה.

גם מחקר נפרד שפורסם ב-2025 מצא הבדלים בגיל הרשתית בעשרות קבוצות מחלה.

אצל הגברים בלט חילוף החומרים

אחד החידושים הבולטים במחקר החדש הוא ניתוח נפרד של גברים ונשים.

דיוק חיזוי הגיל היה דומה בשני המינים, אבל המשמעות הביולוגית של הפער הייתה שונה.

אצל גברים נמצא קשר חזק יותר בין הזדקנות מואצת של הרשתית לבין תסמונת מטבולית ומאפיינים כמו השמנה, שומנים בדם והפרעות בחילוף החומרים.

החוקרים ראו בכך רמז לכך שהאות שהמודל לוכד ברשתית אצל גברים עשוי להיות מושפע במיוחד מהמצב המטבולי.

אצל נשים כלי הדם בלטו יותר

אצל נשים התקבלה תמונה אחרת.

כאשר החוקרים בדקו אילו אזורים בתמונה משפיעים יותר על תחזית המודל, הוא נטה להתמקד יותר בכלי הדם של הרשתית.

גם הניתוח הגנטי הבלתי תלוי הצביע אצל נשים על מעורבות גדולה יותר של מסלולים הקשורים לכלי דם.

השילוב בין שני סוגי הראיות - המקום שעליו מתמקד האלגוריתם והגנים הקשורים לפער הגיל - מחזק את האפשרות שהזדקנות כלי הדם היא מרכיב מרכזי במיוחד בגיל הרשתית אצל נשים.

שינוי סביב גיל המעבר

החוקרים מצאו גם הבדל בין נשים לפני גיל המעבר ואחריו.

אצל נשים לאחר גיל המעבר פער גיל הרשתית היה גבוה יותר בממוצע, והקשרים עם מדדים רפואיים הפכו דומים יותר לדפוסים שנמצאו אצל גברים.

הממצא מעלה אפשרות ששינויים הורמונליים סביב גיל המעבר משפיעים על כלי הדם ועל תהליכי הזדקנות ברשתית.

אלא שהמחקר אינו מוכיח שאסטרוגן או הורמון אחר הוא הסיבה. גיל המעבר קשור בעצמו לגיל ולשינויים מטבוליים רבים, ולכן קשה להפריד בין הגורמים במחקר תצפיתי.

גם הגנטיקה תמכה ברעיון

החוקרים ביצעו מחקרי אסוציאציה גנטיים רחבי היקף וחיפשו וריאנטים הקשורים לפער גיל הרשתית.

הם מצאו קשרים לגנים ולמסלולים המעורבים באריכות ימים, חילוף חומרים, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ומחלות עיניים הקשורות לגיל.

חלק מהתוצאות אומתו גם בעוקבת רוטרדם.

הדבר אינו מוכיח שהמדד הוא "שעון ביולוגי" אמיתי, אך כן מקטין את האפשרות שמדובר רק בטריק חזותי של האלגוריתם שמסתמך על מאפיינים חסרי משמעות ביולוגית.

המודל רואה יותר מגיל בלבד

החוקרים בדקו אם פער גיל הרשתית עדיין קשור לתוצאות בריאותיות לאחר התחשבות בגיל הכרונולוגי ובגורמי סיכון מקובלים.

בחלק מהניתוחים הקשרים נותרו מובהקים גם לאחר התאמות כאלה.

מכאן שהרשתית עשויה לשאת מידע שאינו מוסבר לחלוטין רק בכך שאדם מבוגר יותר נוטה להיות חולה יותר.

אבל עדיין לא הוכח שהמידע הנוסף משפר באופן שימושי החלטות קליניות.

פער גיל אינו אבחנה של סרטן

זהו הבדל חשוב במיוחד.

אדם שרשתיתו נראית מבוגרת בחמש שנים אינו אדם שאפשר להסיק מכך שיש לו סרטן, דמנציה או מחלת לב.

הקשרים במחקר הם סטטיסטיים ברמת אוכלוסייה.

גם אם הסיכון הממוצע גבוה יותר בקבוצה עם פער גיל רשתית גדול, רוב האנשים בה לא בהכרח יפתחו כל אחת מהמחלות שנבדקו.

לכן המודל אינו תחליף לבדיקת דם, הדמיה, בדיקה נירולוגית או כל בדיקת אבחון אחרת.

צילום פשוט שכבר נמצא בשימוש

אחת הסיבות שהתחום מושך תשומת לב היא הפשטות היחסית של הבדיקה.

צילום קרקעית העין הוא הליך לא פולשני שכבר נעשה באופן שגרתי במרפאות עיניים, ובמדינות רבות גם כחלק מסקר רטינופתיה אצל חולי סוכרת.

מבחינה תאורטית, אלגוריתם יכול להפיק מתמונה שכבר צולמה מדד נוסף בלי צורך בבדיקת מעבדה חדשה.

מחקרים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות הראו שמודלים שונים יכולים להעריך גיל רשתית בדיוק של כשלוש שנים, אם כי הביצועים יורדים לעיתים משמעותית כאשר עוברים מאוכלוסיית האימון לאוכלוסייה חיצונית אחרת.

זו אחת הסיבות לכך שנדרש אימות רחב לפני שימוש קליני.

לא כל אוכלוסייה תיראה אותו דבר

המחקר מבוסס בעיקרו על UK Biobank - מאגר עשיר מאוד מבחינה רפואית, אך כזה שאינו מייצג בהכרח את כלל האוכלוסייה.

מודלים של גיל רשתית יכולים להיות מושפעים ממוצא אתני, איכות הצילום, סוג המצלמה, מחלות עיניים ותכונות אחרות.

מחקר שהתפרסם ב-2025 אף מצא הבדלים דמוגרפיים בביצועי מודלים לחיזוי גיל רשתית, בהתאם לסוג ההדמיה ולמין או למוצא המשתתפים.

לכן לפני שימוש בישראל יהיה צורך להראות שהמודל פועל היטב גם באוכלוסייה המקומית ובמכשירי הצילום הקיימים כאן.

האם צילום עין יכול להפוך לבדיקת סקר

זו האפשרות המעניינת ביותר לעתיד.

אם מחקרים פרוספקטיביים יראו שהוספת גיל הרשתית למידע הרפואי הרגיל מזהה אנשים בסיכון מוקדם יותר - ובעיקר אם פעולה בעקבות הממצא משפרת תוצאות - ניתן יהיה לשלב אותו בבדיקות סקר.

למשל, אדם עם פער גיל רשתית גדול במיוחד עשוי לקבל בדיקה מקיפה יותר של לחץ דם, שומנים, סוכר או גורמי סיכון אחרים.

אבל המחקר הנוכחי לא בדק אסטרטגיית סקר כזאת ולא הראה שהיא מפחיתה מחלות או תמותה.

בישראל כבר נעשים צילומי רשתית בהיקף נרחב, בעיקר במסגרת מעקב אחר חולי סוכרת ובמרפאות עיניים.

אם בעתיד יהיה אפשר להפיק מאותו צילום מידע אמין גם על הזדקנות מערכתית, הדבר עשוי להפוך בדיקה קיימת לכלי נוסף לזיהוי אוכלוסיות בסיכון - ללא בדיקה פולשנית נוספת.

היתרון האפשרי משמעותי במיוחד במחלות שבהן חלון ההתערבות מתחיל שנים לפני הופעת התסמינים, כמו מחלות כלי דם ודמנציה.

עם זאת, נכון להיום אין בישראל או בעולם המלצה להשתמש ב"גיל הרשתית" כבדיקת סקר עצמאית.

זהו עדיין מחקר תצפיתי

גם כאן ההסתייגות המתודולוגית חשובה.

המחקר מראה שרשתית שנראית מבוגרת יותר מלווה בסיכון גבוה יותר למחלות, אבל אינו מוכיח שהשינויים ברשתית הם שגורמים להן.

ייתכן שיתר לחץ דם, סוכרת, עישון, דלקת או תהליכי הזדקנות של כלי הדם גורמים במקביל גם לשינוי ברשתית וגם לעלייה בסיכון למחלות אחרות.

במובן הזה, הרשתית עשויה להיות יותר "מראה" של מצב הגוף מאשר מנגנון המחלה עצמו.

לא מדובר ברעיון שנולד השבוע

גם חשוב להימנע מהצגת כל התחום כחידוש מוחלט.

כבר פורסמו בשנים האחרונות מודלים של גיל רשתית וקשרים לתמותה ולמחלות, וחלק מהעבודה הנוכחית הופיע כקדם-פרסום ב-2025.

מחקר נוסף מ-2026 אף דיווח על דיוק דומה ואף מעט גבוה יותר בחיזוי גיל מתצלומי קרקעית העין, אם כי בבדיקת אימות חיצונית הביצועים השתנו במידה ניכרת בין אוכלוסיות.

החידוש המרכזי בפרסום הנוכחי הוא רוחב הניתוח והניסיון לחבר בין גיל הרשתית לבין מין, גיל המעבר, גנטיקה ותוצאות בריאותיות רבות בתוך מסגרת אחת.

אין ניגודי עניינים מדווחים

המחקר מומן בין היתר בידי הקרן הלאומית השווייצרית למדע במסגרת מיזם VascX, ולמחקר רוטרדם היו מקורות מימון ציבוריים ומוסדיים נוספים.

המחברים הצהירו שאין להם ניגודי עניינים.

העין עשויה להפוך למדד להזדקנות

המחקר מחזק רעיון שהולך וצובר ראיות: הרשתית אינה רק רקמה שמאפשרת לראות, אלא מקום שבו ניתן לצפות באופן ישיר בתהליכים הקשורים להזדקנות כלי דם, חילוף חומרים ומערכת העצבים.

האפשרות שמצילום אחד ניתן יהיה להפיק בעתיד מידע על סיכון למחלות רבות מפתה מאוד, במיוחד משום שהבדיקה מהירה ולא פולשנית.

אבל המעבר ממדד מחקרי לכלי רפואי דורש עוד שלב מרכזי: להראות שהמידע משנה החלטות וששימוש בו באמת משפר את בריאות המטופלים.