המל"ל לקראת חגי תשרי: אירן ושלוחיה מגבירים מאמצים לפגוע בישראלים בחו"ל

המטה לביטחון לאומי פרסם (יום א', 6.9.26) לקראת חגי תשרי את הערכת האיום העדכנית לישראלים בחו"ל, ומזהיר כי מאמצי גורמי הטרור לפגוע בישראלים וביהודים ברחבי העולם נמשכים ואף התרחבו על-רקע המלחמה והעימות המתמשך מול אירן, חיזבאללה, חמאס וגורמים נוספים. במל"ל מדגישים כי אין מדובר באזהרות מסע חדשות, אלא בשיקוף עדכני של המגמות המרכזיות בפעילות גורמי הטרור בעולם ושל השפעתן על רמת האיום הנשקפת לישראלים בחו"ל.

לפי ההערכה, לצד ניסיונות גוברים לקידום פיגועים מצד אירן, חיזבאללה, ארגוני טרור פלשתינים וארגוני ג'יהאד עולמי, נרשמת גם החמרה בשיח האנטי-ישראלי ובקמפיינים של הסתה. במל"ל מעריכים כי מגמות אלה, לצד הלחימה ותוצאותיה, מביאות לעלייה חדה במוטיבציה של גורמי טרור לפגוע ביעדים ישראלים ויהודיים.

נקודת זמן רגישה במיוחד היא יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר, שיחול באוקטובר 2026. לפי המל"ל, מועד זה עלול להפוך למוקד להפגנות מחאה, שחלקן עשויות להיות אלימות, ובמקביל למאמצים מוגברים של גורמי טרור לקדם פיגועים.

אירן ושלוחיה מוגדרים בהערכת המל"ל כמחוללי הטרור העולמי המרכזיים נגד ישראלים ויהודים. לפי ההערכה, ההנהגה האירנית מונעת גם מרצון לנקום את הפגיעות שספגה בשנים האחרונות, ופועלת באמצעות מנגנוני טרור ושלוחים שונים, ובהם גם ארגונים פליליים.

הפעילות האירנית ממוקדת, בין היתר, בנציגויות דיפלומטיות, בכירים במערכת הישראלית, אנשי ביטחון, מוסדות קהילתיים יהודיים ואף ישראלים מזדמנים. גם חיזבאללה מוגדר איום פוטנציאלי משמעותי, על-רקע הפגיעות הקשות שספג במלחמה והרצון לנקום את מות בכירי הארגון.

לצד זאת, במל"ל מזהירים כי חמאס משקיע מאמצים משמעותיים בביסוס תשתיות טרור באירופה ובמדינות נוספות, במטרה להוציא לפועל פיגועי נקם או פיגועי ראווה נגד יהודים וישראלים. זאת במקביל לפעילות הארגון ברצועת עזה ולמאמציו לקדם פיגועים ביהודה ושומרון ובתוך ישראל.

גם ארגוני הג'יהאד העולמי, ובראשם דאעש ואל-קאעידה, ממשיכים לפי ההערכה להפיץ קריאות מפורשות לפגיעה ביהודים. האיום בולט במיוחד באפריקה ובאסיה, אולם קיים גם רצון לממש פיגועים בבירות אירופה ובארצות הברית, לרבות באמצעות מפגעים בודדים ויוזמות מקומיות.

המל"ל מתייחס גם לאיום מצד החות'ים, שלפי ההערכה קוראים לפגיעה בישראל ובישראלים המגיעים לסומלילנד ולאפריקה, על-רקע תפיסתם את הנוכחות הישראלית ביבשת כאיום.

איום נוסף שעליו מצביע המל"ל הוא טרור של מפגעים בודדים. מאז פרוץ המלחמה נהרגו, לפי הנתונים שנמסרו, 25 ישראלים ויהודים בפיגועי טרור בחו"ל. במל"ל מגדירים את האיום הזה כמבוזר ובלתי צפוי, ומקשרים אותו בין היתר להקצנה אידאולוגית ולשיח האנטי-ישראלי הגובר ברשתות.

מפגעים מסוג זה פועלים לרוב באופן עצמאי ונוטים לבחור ביעדים רכים ונגישים, ובהם אירועים המוניים, אתרי התכנסות, מרכזי קהילה ומקומות תפילה.

בין מוקדי האיום הבולטים מציין המל"ל את המדינות הסמוכות לאירן, החשופות לפעילות של תשתיות טרור אירניות בשל קרבתן הגאוגרפית. בהקשר זה מוזכרות במיוחד אזרבייג'ן, טורקיה ואיחוד האמירויות. לירדן, קטר, סומלילנד ומצרים, לרבות חצי האי סיני, קיימת אזהרת מסע ברמה 4, והמל"ל קורא להימנע לחלוטין משהייה בהן. כמו-כן, הוא ממליץ להימנע ככל האפשר מטיסות המשך ועצירות ביניים במדינות שבהן קיימת אזהרה ברמה 4, ומדגיש כי אין לצאת מהטרמינל במדינות אלה.

המל"ל שב ומזכיר כי לישראלים אסור על-פי חוק להגיע לעירק, כולל חבל כורדיסטן, וכן לתימן, אירן, סוריה ולבנון. האיסור חל גם על ישראלים המחזיקים באזרחות נוספת. במדינות אלה, לפי ההודעה, קיימת סכנת חיים ממשית.

גם ערב הסעודית, שההגעה אליה מוגבלת על-פי חוק, וכן בנגלדש, סומליה, פקיסטן, אפגניסטן, לוב ואלג'יריה, מוגדרות כיעדים בסיכון גבוה שהמל"ל ממליץ להימנע מכניסה אליהם. עוד מציע המל"ל להימנע מהגעה למדינות שלישראל אין עמן קשרים דיפלומטיים.

לצד הערכת האיום פרסם המל"ל שורה של המלצות להתנהגות מונעת. בין היתר מתבקשים ישראלים בחו"ל להימנע מהחצנת סממנים ישראלים או יהודיים, דוגמת כיפה או חולצות בעברית. במדינות שבהן אזהרת המסע היא ברמה 3 מוצע גם לצמצם דיבור בעברית במקומות הומי אדם.

בתחום הדיגיטלי ממליץ המל"ל להימנע לחלוטין מפרסום מיקום בזמן אמת, ולהצניע, לחסום או להסיר מרשתות חברתיות מידע המעיד על שירות בכוחות הביטחון, בסדיר, בקבע או במילואים, כדי למנוע סימון אישי כיעד להטרדה או לפגיעה.

המל"ל קורא גם להגביר ערנות בקרבת בתי חב"ד, מסעדות כשרות ובתי כנסת, ולשים לב לחפצים או לדמויות חשודות שאינם קשורים למקום או לאירוע. בנוסף מומלץ להתרחק מהפגנות וממחאות ולהימנע משיח פוליטי עם גורמים זרים.

לנוסעים לחו"ל מומלץ להחזיק את מספרי החירום של כוחות הביטחון המקומיים. במקרה של חשד לחשיפה לאיום או לתקיפה, ההנחיה היא לפנות תחילה וללא שיהוי לכוחות הביטחון המקומיים, ורק לאחר מכן לעדכן את מוקדי הסיוע הישראלים.