מס על משקאות ממותקים עשוי למנוע מיליוני מקרי עששת

מס של 20% על משקאות ממותקים עשוי למנוע מיליוני מקרי עששת ומאות אלפי מקרים של מחלת חניכיים ואובדן שיניים. כך עולה ממחקר מידול חדש מאוסטרליה, שמרחיב את הדיון במיסוי משקאות ממותקים מעבר להשמנה ולסוכרת ומנסה לכמת גם את התועלת הצפויה לבריאות הפה.

המחקר, שפורסם ב-26.8.26 ב-BMJ Public Health, מעריך כי בתוך 25 שנה מס כזה עשוי למנוע באוסטרליה כ-3.7 מיליון מקרי עששת, כ-191 אלף מקרי פריודונטיטיס וכ-115 אלף מקרי אדנטוליזם - אובדן מלא של כל השיניים.

לא ניסוי - אלא תחזית ממוחשבת

חשוב להבין מה עומד מאחורי המספרים. אוסטרליה לא הנהיגה מס כזה ולא עקבה במשך 25 שנה אחר שיעורי העששת.

החוקרים בנו מודל ממוחשב ששילב נתונים על צריכת משקאות ממותקים, מחירים, שכיחות מחלות פה והתגובה הצפויה של הצרכנים לעליית מחירים.

לפי אחת ההנחות המרכזיות במודל, עלייה של 1% במחיר משקה ממותק תוביל בממוצע לירידה של כ-1.2% בצריכתו. על בסיס הירידה הצפויה בצריכת הסוכר חושבה ההשפעה על מחלות הפה לאורך זמן.

לכן 3.7 מיליון מקרי העששת אינם מקרים שכבר נמנעו, אלא תחזית המבוססת על סדרה של הנחות ונתונים קיימים.

החידוש - מחלת חניכיים ואובדן שיניים

מחקרים קודמים כבר ניסו להעריך את השפעת המס על עששת.

מודל אוסטרלי קודם העריך שמס של 20% עשוי למנוע לאורך החיים כ-1.3 מיליון שיניים פגועות ולחסוך יותר מ-120 מיליון דולר אוסטרלי בהוצאות רפואיות.

העבודה החדשה מרחיבה את נקודת המבט ובוחנת גם פריודונטיטיס ואדנטוליזם.

לדברי החוקרים, זו העבודה האוסטרלית הראשונה שמנסה לכמת את הנטל שניתן למנוע בשלושת המצבים יחד - עששת, מחלת חניכיים ואובדן מלא של השיניים.

כחצי מיליון שנות חיים בריאות יותר

המודל אינו מסתפק בספירת מחלות שיניים. החוקרים חישבו את ההשפעה הכוללת על שנות חיים מתוקננות לבריאות ומעריכים שמס של 20% עשוי להוסיף לאוכלוסיית אוסטרליה של 2019 כחצי מיליון שנות חיים בריאות לאורך החיים. הנתון הזה משלב שתי קבוצות תועלת: פחות מחלות פה ופחות תחלואה הקשורה למשקל.

לפי החוקרים, כ-25% מהתועלת הבריאותית הכוללת במודל מגיעה דווקא מתחום בריאות הפה. זו נקודה משמעותית, משום שבריאות השיניים כמעט אינה נמצאת בדרך כלל בחזית הוויכוח הציבורי על מיסי סוכר.

הגברים צפויים להרוויח יותר

המודל חזה תועלת גדולה יותר אצל גברים. החוקרים מסבירים זאת בכך שבאוסטרליה גברים צורכים יותר משקאות ממותקים בממוצע וגם סובלים משכיחות בסיסית גבוהה יותר של חלק ממחלות הפה.

המשמעות אינה שהמס מועיל רק לגברים, אלא שכאשר נקודת הפתיחה כוללת צריכה גבוהה יותר, גם הפחתה יחסית דומה בצריכה יכולה לייצר תועלת מוחלטת גדולה יותר.

למה בכלל מס ולא הסברה

אחד הטיעונים המרכזיים של החוקרים הוא שמיסוי פועל ברמת האוכלוסייה. במקום להסתמך רק על כך שכל אדם יחליט מרצונו להפחית שתייה מתוקה, המס משנה את סביבת המחירים לכלל הצרכנים.

לדברי החוקרים, צעדים כאלה עשויים להשפיע גם על קבוצות שאינן משתתפות בתוכניות בריאות או אינן נחשפות באופן פעיל למסרי הסברה.

עם זאת, האפקט תלוי מאוד בשאלה כמה מהמס אכן מגולגל למחיר לצרכן וכיצד הציבור מגיב אליו.

הזיקה לישראל ישירה

בישראל הונהג בינואר 2022 מס על משקאות ממותקים, והוא בוטל לאחר כשנה. מחקר ישראלי שפורסם ב-Public Health בחן נתוני מכירות ארציים ומצא כי בזמן המס עלו מחירי המשקאות ב-3.03% עד 38.89%, בהתאם לסוג ולגודל האריזה. במשקאות גדולים שנשאו מס מלא ירדו המכירות בכ-24.1%, ובמשקאות גדולים בשיעור מס מופחת נרשמה ירידה של כ-30.7%.

לאחר ביטול המס המכירות החלו לעלות שוב, אם כי בחלק מהקטגוריות נותרו מתחת לרמתן לפני המס.

כלומר, בישראל כבר קיימת ראיה אמפירית לכך ששינוי במחיר באמצעות המס יכול להשפיע על המכירות.

הזווית שכמעט לא הייתה בדיון הישראלי

הוויכוח בישראל על המס התמקד בעיקר בהשמנה, בסוכרת, ביוקר המחיה ובהשפעה על קבוצות אוכלוסייה שצורכות יותר משקאות ממותקים. המחקר האוסטרלי מוסיף ממד נוסף: השיניים והחניכיים.

עששת היא מחלה מצטברת שיכולה להוביל לטיפולים חוזרים, כאבים, עקירות ואובדן שיניים. מחלת חניכיים כרונית עלולה לגרום לנסיגת עצם ולבסוף לאובדן שיניים גם היא.

אם הפחתת צריכת משקאות ממותקים בעקבות מס אכן מקטינה את שתי התחלואות, חלק משמעותי מהתועלת הבריאותית והכלכלית עשוי להופיע בכלל במרפאת השיניים.

אי אפשר להעתיק את המספרים לישראל

אין משמעות לכך שישראל תטיל מס של 20% ותקבל באופן יחסי מספר מסוים של מקרי עששת שנמנעו. דפוסי שתיית המשקאות בישראל שונים מאלה שבאוסטרליה, וכך גם מחירי המוצרים, שיעורי העששת, הגישה לטיפולי שיניים, מבנה האוכלוסייה והרגישות למחיר.

גם המס הישראלי שהונהג ב-2022 לא היה מס אחיד של 20%, אלא שילב שיעורי מס שונים לפי סוג המשקה ותכולת הסוכר.

לכן הרלוונטיות לישראל היא בעיקר בעצם האפשרות שתועלת משמעותית של מס כזה נמצאת גם בבריאות הפה - ולא במספרים האוסטרליים עצמם.

הראיות בפועל עדיין מוגבלות

סקירה שיטתית של הספרות על מיסוי משקאות ממותקים ובריאות הפה מצאה שמודלים כלכליים ומחקרי תחזית נוטים להצביע על תועלת, אך הראיות הישירות על ירידה במחלות שיניים לאחר הנהגת מס עדיין מוגבלות.

זו נקודת חולשה חשובה. המס יכול להפחית רכישות של משקאות מסוימים, אבל כדי להגיע מעובדה זו לירידה של מיליוני מקרי עששת צריך להניח מה הצרכנים יעשו במקום: האם יעברו למים, למשקאות ללא סוכר, למיצים או למזונות ממותקים אחרים.

גם השפעת הסוכר על השיניים תלויה לא רק בכמות הכוללת אלא בתדירות החשיפה, בהרגלי צחצוח, בפלואוריד ובנגישות לטיפול שיניים.

לא כל "משקה ממותק" זהה

גם מבנה המס משנה. מס קבוע לפי ליטר, מס כאחוז מהמחיר ומס מדורג לפי כמות הסוכר יכולים ליצור תמריצים שונים לחלוטין.

מס מדורג עשוי לגרום ליצרנים להפחית את כמות הסוכר במוצר כדי לעבור למדרגת מס נמוכה יותר, בעוד מס אחיד יכול להשפיע בעיקר על המחיר לצרכן.

המחקר האוסטרלי בוחן תרחיש מסוים של מס בשיעור 20%, ולכן אינו מוכיח שכל סוג של מיסוי ייצור את אותה תוצאה.

לא תחליף לצחצוח ולטיפול שיניים

גם אם התחזית נכונה, מס אינו מונע את כל מחלות הפה. עששת ומחלות חניכיים תלויות בגורמים רבים, ובהם היגיינת הפה, עישון, סוכרת, תזונה, שימוש בפלואוריד וביקורים אצל רופא השיניים.

גם החוקרים עצמם אינם מציגים מס סוכר כפתרון יחיד, אלא כאמצעי מניעה ברמת האוכלוסייה שיכול להשלים צעדים אחרים.

המספרים הגדולים דורשים זהירות

3.7 מיליון, 191 אלף ו-115 אלף הם מספרים מרשימים, אבל הם תוצאה של הדמיה. שינוי קטן בהנחות לגבי רגישות הצרכנים למחיר, הירידה בצריכת הסוכר או הסיכון לפתח מחלת פה יכול לשנות את התחזית.

הערך המרכזי של המחקר הוא לכן פחות במספר המדויק ויותר בכך שהוא מכמת תחום שכמעט אינו מובא בחשבון בחישובי התועלת של מיסי משקאות.

מס משקאות - גם מדיניות לבריאות הפה

המחקר החדש אינו מכריע את הוויכוח אם ישראל צריכה להחזיר את מס המשקאות הממותקים.

הוא כן מרחיב את רשימת ההשלכות שצריך להביא בחשבון בוויכוח כזה.

אם מס מפחית צריכה, התועלת האפשרית אינה רק פחות קלוריות, השמנה וסוכרת, אלא גם פחות עששת, פחות מחלת חניכיים ופחות אובדן שיניים.

בישראל, שכבר הפעילה מס וראתה ירידה במכירות של חלק מהמשקאות החייבים בו, זו אינה שאלה תאורטית לחלוטין.