פי 10 מאשר בנט: סמוטריץ' מוביל בפער בקרב הציונות הדתית

אחת הטענות הנשמעות בשנים האחרונות נגד יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' היא שמפלגתו נושאת אומנם את שם המגזר, אך אינה מייצגת עוד חלקים נרחבים ממנו. סקר שפורסם (4.8.26) בידיעות אחרונות מציג תמונה אחרת לפחות בכל הנוגע לכוונות ההצבעה: הרשימה המשותפת של הציונות הדתית וזהות בראשות סמוטריץ' ומשה פייגלין ניצבת במקום הראשון בפער ניכר עם 30% מהדתיים הלאומיים.

הפער אינו קטן. הליכוד, במקום השני, מקבל 17% - כלומר רשימתו של סמוטריץ' זוכה לתמיכה הגדולה פי 1.8 כמעט. מול עוצמה יהודית, המקבלת 12%, הפער כבר עומד על-פי 2.5. מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר מקבלת 6%, כך שהתמיכה בסמוטריץ' גדולה פי חמישה.

צילום: [צילום: משה שי/פלאש 90]

מתנגדי נתניהו מתקשים לחדור למגזר

הנתון הבולט לא פחות הוא הקושי של המפלגות המזוהות עם המחנה המתנגד לראש הממשלה בנימין נתניהו לצבור תמיכה בציבור הדתי-לאומי. רשימת ישר של גדי איזנקוט מקבלת 4%, מפלגת ביחד של נפתלי בנט 3% לאחר החבירה ליאיר לפיד, בית ציוני-המילואימניקים של חילי טרופר ויועז הנדל 3%, האחדות של גלעד ארדן (דתל"ש) ויולי אדלשטיין (דתי) 2%, ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן 1% למרות הצירוף של כמה דתיים לרשימה, וכחול לבן של בני גנץ 1%. הדמוקרטים אינם זוכים לתמיכה מדידה בסקר, ואפילו נוכחותו של יאיא פינק לא שכנעה את חובשי הכיפות הסרוגות לתתן אמון במפלגת השמאל המקבלת 0%.

שבע המפלגות הללו מקבלות יחד 14% בלבד - פחות ממחצית התמיכה ברשימת הציונות הדתית-זהות לבדה. במילים אחרות, הרשימה שמוביל סמוטריץ' מקבלת יותר מפי שניים מכל מפלגות גוש מתנגדי נתניהו שנבדקו יחד.

ההשוואה לנפתלי בנט חריפה במיוחד. בנט, שבעבר היה המועמד הבולט של הציונות הדתית ואף הוביל ב-2013 את הבית היהודי להישג של 12 מושבים בכנסת, איבד את האמון ומקבל עתה 3% בלבד בקרב בני המגזר. התמיכה בסמוטריץ' גבוהה פי עשרה מזו שלה זוכה בנט.

גם גדי איזנקוט, שמקבל 4%, רחוק מאוד מהצמרת: סמוטריץ' זוכה לתמיכה גבוהה פי 7.5 ממנו. מול ישראל ביתנו או כחול לבן, שכל אחת מהן מקבלת אחוז אחד בלבד, הפער מגיע לפי 30.

מעט מאוד תמיכה במפלגות החרדיות

הסקר מצביע גם על תופעה אחרת: הזיקה הדתית של מצביעי הציונות הדתית אינה מתורגמת לתמיכה משמעותית במפלגות החרדיות, ואף לא במפלגה החרד"לית המובהקת ביותר.

ש"ס זוכה ל-4% מהמשיבים, נעם לישראל ל-1% בלבד ויהדות התורה אינה זוכה לתמיכה מדידה. שלוש המפלגות יחד מגיעות ל-5% בלבד - שישית מהתמיכה בציונות הדתית. אף ש-17% ממשתתפי הסקר הגדירו את עצמם תורניים-לאומיים או חרד"לים, קהל היעד של המפלגה, רק אחוז אחד בבסיס התמיכה נותן אמון באבי מעוז.

גם לעומת ש"ס, שהיא החזקה מבין המפלגות החרדיות בסקר, סמוטריץ' ופייגלין נהנים מתמיכה גדולה פי 7.5. התוצאה מחזקת את ההבחנה הפוליטית בין הציבור הדתי-לאומי לבין הציבור החרדי, גם בחלקים השמרניים והתורניים יותר של הציונות הדתית.

64% למפלגות הקואליציה

כשמחברים את רשימת הציונות הדתית-זהות, הליכוד, עוצמה יהודית, ש"ס, נעם ויהדות התורה - מפלגות הקואליציה הנוכחית או הרשימות המזוהות עימה בסקר - מתקבלים 64% מכלל הנשאלים. זאת לעומת 14% בלבד לשבע המפלגות שנמנו עם גוש מתנגדי נתניהו.

כלומר, התמיכה במפלגות הקואליציה גבוהה פי 4.6 בקירוב מהתמיכה במפלגות המתנגדות לנתניהו שנבדקו. גם אם מוסיפים את עמך ישראל של וינטר, שאינה חלק מן הקואליציה הנוכחית אך פונה בבירור לקהל הימני, מתחזקת עוד יותר התמונה של מגזר שרובו נשאר בצד הימני של המפה הפוליטית.

עם זאת, 13% מהנשאלים טרם החליטו למי יצביעו, שיעור משמעותי שעשוי עוד לשנות את חלוקת הכוחות. 2% אמרו כי יבחרו במפלגה אחרת ואחוז אחד אינו מתכוון להצביע.

צילום: [צילום: ליאור יאדו]

החיבור עם פייגלין הוסיף ארבע נקודות

הסקר מאפשר גם לבחון את השפעת החיבור בין סמוטריץ' לפייגלין. לפני ההכרזה על הריצה המשותפת קיבלה הציונות הדתית 21% וזהות 5% - יחד 26%. לאחר החיבור עלתה הרשימה המאוחדת ל-30%, תוספת של ארבע נקודות אחוז מעבר לסכום התמיכה בשתי המפלגות בנפרד.

במקביל ירדה עמך ישראל של וינטר מ-9% ל-6%, ועוצמה יהודית ירדה מ-14% ל-12%. כלומר, לפחות על-פי הסקר, האיחוד לא רק איחד את מצביעי שתי המפלגות אלא גם משך אליהן תמיכה נוספת.

הגיוס מטריד - אך אינו הנושא הראשון במעלה

הסקר מלמד כי הביקורת בציונות הדתית על מדיניות הממשלה בנושא גיוס החרדים קיימת, אך אינה בהכרח מתורגמת לשינוי פוליטי, כנראה מתוך הבנת המורכבות הפוליטית שבדבר. רק 32%, פחות משליש, השיבו כי פעולות הממשלה בנושא גיוס החרדים ושוויון בנטל מייצגות את עמדותיהם במידה רבה או רבה מאוד, בעוד 37% סבורים שהן מייצגות אותם במידה מועטה או כלל לא.

אלא שכאשר נשאלו מהו הנושא המשמעותי ביותר בהחלטתם למי להצביע, רק 15% הציבו את גיוס החרדים והשוויון בנטל בראש. המדיניות הביטחונית דורגה ראשונה עם 35%, הזהות היהודית שנייה עם 25%, וההתיישבות ביהודה ושומרון קיבלה 14%.

בקרב החרד"לים בולטת התמונה אף יותר: המדיניות הביטחונית והזהות היהודית זוכות כל אחת לכשליש מהנשאלים, בעוד רק 7% מציבים את סוגיית גיוס החרדים בראש סדר העדיפות שלהם.

הסקר נערך בידי מכון דיאלוג מקבוצת אמנת בין 31 באוגוסט ל-2 בספטמבר. לפני איחוד הציונות הדתית וזהות השתתפו בו 508 נשאלים, ולאחר החיבור נערכה בדיקה נוספת בקרב 484 משיבים. טעות הדגימה המרבית שנמסרה היא 4.4%.