הישראלים פחות משתמשים באוטובוסים: רק כ-16% מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית

הישראלים משתמשים פחות באוטובוסים מאשר לפני עשור, וגם חלקה של התחבורה הציבורית בנסיעות לעבודה הצטמצם, בעוד שהשימוש ברכבת ישראל דווקא גדל ושביעות הרצון ממנה גבוהה יחסית. כך עולה מנתוני הסקר החברתי לשנת 2025 שפרסמה השבוע (2.9.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסקר בחן את עמדות בני 20 ומעלה כלפי התחבורה הציבורית והשווה חלק מהנתונים לסקר שנערך ב-2015 ולפיו מחצית מבני 20 ומעלה, כ-3.2 מיליון איש, נסעו באוטובוסים של התחבורה הציבורית במהלך השנה שקדמה לראיון. מדובר בירידה לעומת 57% ב-2015. השימוש גבוה יותר בקרב נשים - 53%, לעומת 47% מהגברים - ובולט במיוחד בקרב בני 20-24, ש-73% מהם נסעו באוטובוסים.

הירידה אינה מתבטאת רק בעצם השימוש, אלא גם בתדירות הנסיעה. 15% מבני 20 ומעלה נוסעים באוטובוס בכל יום או כמעט בכל יום, 13% פעם או פעמיים בשבוע, 18% פעמיים בחודש או פחות וכ-5% בתדירות שאינה קבועה. מחצית מהאוכלוסייה כלל לא השתמשה באוטובוסים במהלך השנה. בלמ"ס מציינים כי בהשוואה לעשור הקודם נרשמה ירידה בשיעור הנוסעים באוטובוסים בתדירות גבוהה.

גם הערכת השירות אינה גבוהה במיוחד. 52% מהציבור מעריכים את תפקוד האוטובוסים בישראל באופן חיובי, לעומת 31% שמעריכים אותו באופן שלילי ו-17% שאינם יודעים להעריך. במחוזות ירושלים וחיפה נרשמה הערכה חיובית יותר לעומת יתר המחוזות, ואילו בהשוואה ל-2015 חלה ירידה בהערכת השירות במחוזות הדרום והצפון ובאזור יהודה והשומרון.

הפערים ניכרים גם בין הערים הגדולות. בחיפה 66% מעריכים באופן חיובי את תפקוד האוטובוסים, בירושלים 65%, בבני ברק 64% ובבאר שבע 60%. בראשון לציון עומד השיעור על 57%, בתל אביב-יפו ובנתניה על 51%, בפתח תקוה על 49% ובאשדוד על 46%.

נקודת חולשה בולטת היא תדירות קווי האוטובוס הבין-עירוניים. רק 31% מהציבור מרוצים מהתדירות ביישוב מגוריהם, ושביעות הרצון מהמדד הזה ירדה במהלך העשור. בערים הגדולות נע שיעור המרוצים מ-29% בתל אביב-יפו ועד 50% בבני ברק.

גם בקרב מי שכבר משתמשים באוטובוסים, רק 56% מסכימים עם הקביעה שבדרך כלל הם יכולים להגיע בתחבורה ציבורית ממקום מגוריהם ליעד בזמן סביר. עם זאת, שביעות הרצון מהקרבה הפיזית לתחנות גבוהה בהרבה: 82% מהנוסעים מרוצים מקרבת תחנת האוטובוס לביתם. במחוז תל אביב השיעור מגיע ל-89%, לעומת 75% במחוז הצפון.

71% מהנוסעים מרוצים ממצב התחזוקה של האוטובוסים - לרבות ניקיון, אוורור ונוחות - וכרבע אינם מרוצים. בערים הגדולות נע שיעור המרוצים מ-64% באשדוד ועד 76% בראשון לציון. בהשוואה לעשור הקודם נרשמה עלייה בשביעות הרצון בירושלים, אך ירידה ביישובים שבהם פחות מ-100 אלף תושבים.

צילום: [צילום: רכבת ישראל]

התמונה ברכבת ישראל חיובית יותר. 44% מבני 20 ומעלה, כ-2.8 מיליון איש, השתמשו ברכבת בשנה האחרונה, לעומת 39% ב-2015. השימוש הגבוה ביותר נרשם במחוז חיפה - 57% - ואילו במחוז הצפון השתמשו ברכבת 34% מהתושבים. בתוך מחוז הצפון נרשם פער בין 50% מהיהודים ל-21% מהערבים.

בסך-הכל, 17% מהציבור נוסעים ברכבת ישראל לפחות פעם בחודש, 22% פחות מפעם בחודש ועוד 7% בתדירות שאינה קבועה. 56% אינם משתמשים כלל בשירותי הרכבת. העלייה בשימוש בעשור האחרון בלטה במיוחד במחוזות ירושלים ותל אביב ובאזור יהודה והשומרון.

גם התדמית של רכבת ישראל השתפרה. 66% מהציבור מעריכים את תפקודה באופן חיובי, לעומת 58% ב-2015. בקרב מי שנסעו ברכבת בשנה האחרונה, שיעור ההערכה החיובית מגיע ל-86%, בעוד שבקרב מי שלא נסעו בה הוא עומד על 50%.

שביעות הרצון של הנוסעים מהרכבת גבוהה ברוב מדדי השירות: 80% מרוצים מתדירות הקווים, 71% ממיקום תחנת הרכבת ומידת הנגישות אליה, 92% ממצב התחזוקה של הקרונות ו-94% אומרים שבדרך כלל הם יכולים לקבל מידע ברור ומדויק על תנועת הרכבות. לפי הלמ"ס, במדדים אלה לא נרשם שינוי משמעותי לעומת 2015.

ברכבת הקלה התמונה מעורבת. בערים שבהן היא פעילה, 43% מהתושבים אומרים שהיא עונה על צורכיהם במידה רבה או מסוימת. בירושלים השיעור מגיע ל-50%, לעומת 28% בלבד בתל אביב-יפו. בתל אביב-יפו 47% כלל אינם משתמשים ברכבת הקלה ו-21% נוספים אומרים שהיא אינה עונה על צורכיהם.

הפער בין התחבורה הציבורית לרכב הפרטי בולט במיוחד בדרך לעבודה. 12% מהמועסקים מגיעים לעבודה באוטובוס ציבורי או במונית שירות ועוד 3.5% ברכבת, לעומת 62% שמגיעים ברכב פרטי או מסחרי, כולל אופנוע. בסך-הכל ירד שיעור המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית מכ-20% ב-2015 לכ-16% ב-2025. הירידה בלטה במיוחד במחוז ירושלים, מ-30% ל-23%, ובמחוז המרכז, מ-19% ל-12%.

לצד זאת, 22% מהמועסקים מגיעים לעבודה באמצעים אחרים - ובהם הסעה מאורגנת, אופניים או קורקינט, הליכה ברגל או עבודה מהבית. שיעור המגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית גבוה יחסית במחוז ירושלים, 23%, ובמחוז תל אביב, 22%, ונמוך במיוחד במחוז הצפון, 8.1%, ובאזור יהודה והשומרון.

גם השירותים המקוונים של התחבורה הציבורית אינם נותנים מענה לכלל הציבור: 50% אומרים כי שירותים כמו לוחות זמנים ותשלום באינטרנט עונים על צורכיהם, מהם 31% במידה רבה ו-19% במידה מסוימת. בקרב בני 65 ומעלה, 62% אומרים שהשירות אינו רלוונטי להם או שאינו מוכר להם.

הסקר החברתי של הלמ"ס נערך בקרב 6,452 בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון בני אדם בקבוצת גיל זו.