האיחוד האירופי מצטרף רשמית למערכה לבידוד הכלכלה באירן

שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, הודיע (יום ו', 4.9.26) כי האיחוד האירופי הצטרף באופן רשמי למערכה הכלכלית נגד אירן. ההחלטה האירופית מהווה צעד משמעותי במבצע הבינלאומי שמוביל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להחרפת הסנקציות על טהרן ולניתוקה המוחלט מהרשתות הפיננסיות העולמיות. מטרת העל של המהלך היא לייבש את מקורות ההכנסה של המשטר ולמנוע את המשך מימון תוכנית הגרעין והפעלת ארגוני הטרור במזרח התיכון.

הכלכלה האירנית נמצאת במשבר הולך ומעמיק, על-רקע המלחמה, הסנקציות האמריקניות והפגיעה ביכולת של טהרן לייצא נפט ולנהל סחר בינלאומי. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה אתמול כי היקף הסחר הכולל של אירן ירד בכ-25% עד 35%, כאשר היבוא נפגע יותר מהיצוא, והעמסת הנפט הגולמי בנמלים האירניים צנחה לכ-260 אלף חביות ביום, לעומת כ-1.7 מיליון חביות ביום שנה קודם לכן.

האינפלציה השנתית הממוצעת באירן הגיעה לפי נתונים רשמיים ל-69.9%, מחירי המזון, המשקאות והטבק עלו בקצב גבוה כמעט פי שניים, ושיעור האבטלה הרשמי עלה באביב ל-9.1%. הבנק העולמי מעריך כי התמ"ג האירני התכווץ ב-2.7% בשנת הכספים שהסתיימה במרס 2026, ומזהיר כי המלחמה, הפגיעה בתשתיות, המחסור במים ובאנרגיה והקשיים ביצוא נפט ובסחר דוחפים את המשק למסלול של הידרדרות נוספת.

המשבר בא לידי ביטוי חריף במיוחד בשער המטבע. הריאל האירני ירד בימים האחרונים לשפל היסטורי של יותר מ-2.2 מיליון ריאל לדולר בשוק, לעומת כ-1 מיליון ריאל לדולר לפני שנה בלבד. משמעות הנתונים היא שכוחו מול הדולר נחתך ביותר ממחצית בתוך שנה.

במונחים שבהם משתמשים אירנים רבים בחיי היום יום, מדובר ביותר מ-220 אלף תומאן לדולר. היחלשות המטבע מייקרת את היבוא ומזינה את האינפלציה, דווקא בשעה שבה הגישה של אירן למטבע חוץ מצטמצמת בעקבות הסנקציות והפגיעה בהכנסות מנפט. לפי הנתונים הרשמיים שצוטטו ברויטרס, השכר החודשי הממוצע שווה כיום לכ-125 דולר בלבד, בעוד שההוצאה הבסיסית הנדרשת למשק בית מוערכת בכ-450 דולר בחודש, פער שממחיש את השחיקה החריפה בכוח הקנייה של הציבור האירני.

החזית האמריקנית-אירופית מתהדקת

הכרזת האיחוד האירופי מעניקה תנופה ניכרת למבצע האמריקני, המכונה 'מנודה כלכלי'. שיתוף הפעולה הטרנס-אטלנטי נועד להקשות באופן משמעותי על יכולתה של טהרן להלבין הון ולבצע עסקות בינלאומיות באמצעות חברות קש. גורמים מרכזיים בממשל מעריכים כי הסנכרון בין וושינגטון לבריסל יפעיל לחץ מסיבי על הבנק המרכזי באירן, ויחייב תאגידים לבחור בין עסקים עם אירופה וארצות הברית לבין המשך עבודה מול השוק האירני.

מבחן התוצאה בבייג'ינג

חרף ההישג הדיפלומטי באירופה, הצלחת המהלך תלויה במידה רבה בעמדתה של סין, הרוכשת העיקרית של הנפט מאירן. סגן נשיא ארצות הברית ציין באחרונה כי ההנהגה הסינית עשויה לגלות נכונות לפעול באחריות משמעותית יותר, אך עד כה בייג'ינג נמנעת מלהצהיר פומבית על הצטרפות לחרם. כל עוד סין ממשיכה לקלוט את תפוקת הנפט מטהרן, משימת הבידוד הפיננסי המוחלט ניצבת בפני אתגר מורכב.