בדיקת דם עשויה בעתיד לסייע לזהות מחלת ריאות חסימתית כרונית בשלב מוקדם, עוד לפני שהפגיעה בתפקוד הריאות נעשית בולטת בבדיקות המקובלות. מחקר חדש מצא כי חתימה המורכבת מ-27 תוצרי חילוף חומרים בפלזמה הצליחה לזהות שינויים הקשורים ל-COPD בשלבים מוקדמים של המחלה.
המחקר, שפורסם ב-24.8.26 ב-Nature Communications, כלל 1,344 משתתפים בשתי קבוצות עצמאיות בסין, שהקיפו את מלוא טווח חומרת המחלה. 651 מהמשתתפים היו גם במעקב במשך שלוש שנים. החוקרים שילבו מטבולומיקה ממוקדת - מדידת תוצרי חילוף חומרים בדם - עם שיטות למידת מכונה.
חתימה מטבולית של המחלה
COPD היא מחלה כרונית ומתקדמת שבה זרימת האוויר בריאות נפגעת. עישון הוא גורם הסיכון המרכזי, אך המחלה אינה אחידה: אצל חלק מהחולים בולטת יותר נפחת הריאות, ואצל אחרים הפגיעה העיקרית נמצאת בדרכי האוויר הקטנות.
החוקרים מצאו כי פרופיל תוצרי חילוף החומרים בפלזמה של חולי COPD שונה מזה של אנשים בריאים. יתרה מכך, חתימות מטבוליות שונות הצליחו להבחין גם בין תת-סוגים של המחלה - ובהם COPD הנשלט בעיקר בידי נפחת לעומת מחלה שבה הפגיעה בדרכי האוויר הקטנות בולטת יותר. הממצאים חזרו הן בקבוצת הבדיקה והן בקבוצת האימות.
27 מטבוליטים לפני אובדן תפקוד הריאות
הממצא המעניין ביותר מבחינת אבחון מוקדם היה פאנל של 27 מטבוליטים.
לפי החוקרים, השילוב ביניהם זיהה שינויים מטבוליים המאפיינים COPD מוקדם עוד לפני שאובדן תפקוד הריאות נעשה ברור. כלומר, השינוי הביולוגי בדם עשוי להופיע בשלב שבו בדיקת תפקודי הריאות עדיין אינה מצביעה על הפגיעה המתקדמת המאפיינת מחלה מבוססת.
הממצא אינו אומר שבדיקת הדם "מחליפה ספירומטריה". מדובר בשלב של פיתוח סמנים ביולוגיים, ולא בבדיקה קלינית שאושרה לאבחון המחלה.
לא רק לזהות - גם לחזות
החוקרים בדקו אם המטבוליטים יכולים לספק מידע גם על המשך מהלך המחלה.
בקרב 651 המשתתפים שהיו במעקב במשך שלוש שנים נמצאו קבוצות של מטבוליטים שחזו באופן בלתי תלוי ירידה עתידית בתפקודי הריאות, הופעת החמרות חריפות וחומרת קוצר הנשימה.
החזון, אם הממצאים יאומתו במחקרים נוספים, הוא אפוא רחב יותר מבדיקת "חיובי או שלילי": בדיקת דם אחת עשויה לסייע לזהות מחלה מוקדמת, להבחין בין תת-סוגים ולהעריך אילו חולים נמצאים בסיכון גבוה יותר להידרדרות.
יתרון חשוב: קבוצת אימות נפרדת
אחת החוזקות של המחקר היא שהמודלים לא נבדקו רק על אותם נבדקים ששימשו לפיתוחם.
המחקר כלל שתי קבוצות עצמאיות שעברו אפיון קליני מעמיק. לאחר שהחוקרים זיהו את החתימות המטבוליות, הם בחנו את יכולתן להבחין בין קבוצות גם בנתונים נפרדים. הדבר מצמצם את החשש שהמודל פשוט "למד בעל פה" מאפיינים מקריים של קבוצה אחת.
עם זאת, שתי הקבוצות הגיעו מסין. אימות בתוך אוכלוסייה נפרדת מאותה מדינה הוא שלב משמעותי, אך אינו שקול לאימות במדינות ובאוכלוסיות בעלות רקע גנטי, תזונתי וסביבתי שונה.
למחקר עשויה להיות רלוונטיות מיוחדת בישראל בשל תת-האבחון של COPD.
בדיון בכנסת בינואר 26' הוצגה הערכה שלפיה בישראל כ-160 אלף חולי COPD מאובחנים, בעוד מספר החולים בפועל עשוי להגיע לכ-500 אלף. במסמך רקע שהוגש לכנסת הובאו הערכות הנעות סביב 300 אלף עד 500 אלף חולים או אנשים עם מחלה לא מאובחנת.
גם מחקר ישראלי ותיק ממחיש את הבעיה. בקרב 1,150 מעשנים ומעשנים לשעבר בני 45-75, בעלי היסטוריית עישון של לפחות 20 שנות קופסה, 22% מהנבדקים שעברו ספירומטריה נמצאו עם חסימת זרימת אוויר המתאימה ל-COPD - בעוד רק 4% ידעו קודם לכן שהם חולים במחלה.
בדיקת דם למעשנים? עדיין מוקדם
מכאן נובעת האפשרות המעניינת לישראל: אם בעתיד יהיה אפשר לזהות באמצעות בדיקת דם אנשים המצויים בתחילת התהליך, עוד לפני הידרדרות משמעותית בתפקודי הריאות, ניתן יהיה לבחון אותה ככלי נוסף אצל מעשנים, מעשנים לשעבר ואנשים אחרים בסיכון.
אלא שהמחקר הנוכחי עדיין אינו מוכיח שפאנל 27 המטבוליטים מתאים לסקר אוכלוסייה. הוא גם אינו מראה שהפעלתו גורמת לאבחון מוקדם יותר בפועל, משנה טיפול או מפחיתה אשפוזים ותמותה.
יתרה מכך, כיום אין המלצה גורפת לבצע סקר COPD באנשים נטולי תסמינים רק משום שהם מעשנים. לכן יהיה צורך להראות לא רק שהבדיקה מבחינה היטב בין אנשים, אלא שהשימוש בה אכן משפר תוצאות רפואיות.
הדם מושפע מהרבה יותר מהריאות
מטבוליטים הם תוצרים של תהליכים כימיים בגוף, ורמותיהם יכולות להשתנות בשל גורמים רבים שאינם COPD.
תזונה, תרופות, גיל, משקל, פעילות גופנית, מחלות רקע, עישון והרכב אוכלוסייה עשויים להשפיע על הפרופיל המטבולי. משום כך ייתכן שפאנל שעובד היטב באוכלוסייה הסינית ידרוש התאמות לפני שיוכל לשמש בישראל או במדינות אחרות.
זו גם אחת הסיבות לכך שנדרש אימות חיצוני רחב יותר.
לא בדיקת דם שאפשר להזמין מחר
הכותרת "בדיקת דם ל-COPD" עלולה להקדים את המציאות.
החוקרים מדדו מספר רב של מטבוליטים בתנאי מחקר, פיתחו מודלים באמצעות למידת מכונה וזיהו מתוכם חתימות מבטיחות. לא מדובר בערכה מסחרית פשוטה שנמצאת כיום בקופות החולים או בבתי החולים.
השלב הבא יהיה לבדוק את החתימות באופן פרוספקטיבי באוכלוסיות גדולות ומגוונות, לקבוע ספי החלטה קליניים, לבדוק עלויות ולברר אם הוספת הבדיקה לכלים הקיימים אכן מועילה יותר מאבחון המבוסס על תסמינים, גורמי סיכון וספירומטריה.
הבטחה לאבחון מוקדם - עדיין לא הוכחה קלינית
לכן הניסוח המדויק הוא שהמחקר זיהה חתימה מטבולית מבטיחה ל-COPD מוקדם, ולא שהומצאה בדיקת דם שמאבחנת את המחלה לפני הספירומטריה.
היתרון של העבודה הוא בשילוב בין קבוצה גדולה יחסית, אימות בקבוצה עצמאית ומעקב לאורך זמן. החיסרון המרכזי הוא שהממצא עדיין נמצא בשלב של גילוי ואימות סמנים, ולא בשלב שבו הוכח כי שימוש בהם משפר טיפול בחולים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה