בג"ץ הקפיא בצו ביניים מינוי ראש מח"ש ושני בכירים נוספים בידי שר המשפטים

בית המשפט העליון הוציא צו ביניים המעכב את יישום התיקון לפקודת המשטרה, המשנה את הליך מינוי ראש המחלקה לחקירות שוטרים ושני בכירים נוספים. ההחלטה התקבלה בדעת רוב, תוך קבלת עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בניגוד לעמדת שר המשפטים יריב לוין.

ההחלטה ניתנה במסגרת עתירות שהוגשו לבג"ץ (35011-06-26) על-ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, לשכת עורכי הדין וארגונים נוספים. מיארה טענה הזהירה מפני מחטף פוליטי חסר תקדים, המייתר את עצמאות אכיפת החוק ומכפיף אותה לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו ערב פתיחת הקלפיות.

ההרכב שדן בתיק כלל את הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. השופטים עמית וברק-ארז קבעו כי יש מקום להתערבות לעת עתה, בעוד השופט סולברג נותר בדעת מיעוט.

הנשיא עמית קבע בהחלטתו כי הצו נדרש בשל ההשלכות המיידיות של סעיפי החקיקה החדשים על פעילות מח"ש, וכן לאור תקופת הבחירות. השר לוין ונציגי הכנסת הביעו התנגדות לצו הביניים, תוך שהם מדגישים את החשיבות שבהגנה על מעמדה של חקיקת הכנסת ומתריעים מפני התערבות שיפוטית.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה:

החלטת בג"ץ היא הוכחה לתסכול שחשים קומץ שופטי בג"ץ, המנסים להיאחז בקרנות המזבח. לאחר שאיבדו את שליטתם בוועדה לבחירת שופטים ועל נציב התלונות על השופטים, מנסים שופטי המיעוט הפוליטי בעליון להגן על המוסד הכושל של מח"ש, בשיטת חבר מגן על חבר.

הבחירות הן על ההחלטה מי ימנה עשרה שופטי עליון בקדנציה הבאה, וישים סוף לשלטון קומץ שופטי השמאל בחיינו: אני כשר המשפטים בממשלה לאומית בראשות בנימין נתניהו, או שר משפטים בממשלת השמאל של גדי איזנקוט ויאיר גולן.