כ"ץ: הלחץ על המשטר עלול לדחוף את אירן לתקוף את ישראל

שר הביטחון ישראל כ"ץ מזהיר כי הלחץ הכלכלי הכבד המופעל על אירן והחשש של השלטון בטהרן מהתקוממות פנימית עלולים לדחוף אותו למהלך צבאי נואש נגד ישראל. דבריו נאמרו על-רקע החרפה מחודשת בעימות בין אירן לארה"ב, הידרדרות נוספת במצב הכלכלי האירני ואיום שהעבירה טהרן לוושינגטון בנוגע לפעילות ישראל ברכס עלי א-טאהר בדרום לבנון.

כ"ץ אמר (3.9.26), בטקס הרמת כוסית של משרד הביטחון לקראת ראש השנה, כי תקיפה אירנית ישירה "תשחרר את ישראל מכל מגבלה קיימת בתקיפה על אירן". לדבריו: "נכה בכל התשתיות הלאומיות הצבאיות והאזרחיות באירן - כולל תשתיות האנרגיה - ונחזיר את אירן עמוק לתקופת האבן והחושך".

שר הביטחון טען כי ההנהגה בטהרן נמנעת עד כה מלתקוף ישירות את ישראל בשל המחיר שספגה בעימותים הקודמים. לדבריו: "משטר האייתולות באירן יודע היטב למה הוא לא תוקף את ישראל אחרי שהיכינו בהם בעוצמה פעמיים, השמדנו את תוכנית הגרעין וחיסלנו את חמינאי ופגענו קשות ביכולותיהם האסטרטגיות". הטענה בדבר השמדת תוכנית הגרעין הוצגה בדבריו של כ"ץ כהערכת ישראל ואין לראות בה כשלעצמה קביעה עצמאית בדבר מלוא מצבה של התוכנית.

בישראל מזהים חשש מהתקוממות

לדברי כ"ץ, במערכת הביטחון מזהים סימנים לכך שהמצוקה הפנימית באירן עלולה דווקא להגביר את הסיכון להסלמה: "יש סימנים שאנחנו רואים שמעידים כי הלחץ הכלכלי הכבד שבו הם נתונים והחשש מהתקוממות ומנפילת המשטר עלולים לדחוף אותם לצעדי ייאוש".

לחשש הישראלי יש רקע ממשי בהתפתחויות האחרונות בתוך אירן. לפי נתונים שפורסמו בימים האחרונים, המצור הימי והעיצומים האמריקניים פגעו קשות במקור המרכזי של מטבע זר למשטר: היקף יצוא הנפט האירני ירד מכ-2 מיליון חביות ביום בחודש מרס לכ-220-255 אלף חביות ביום באוגוסט. האינפלציה באירן הגיעה לכ-66%, ואילו הריאל האירני הידרדר לשפל של יותר מ-2 מיליון ריאל לדולר. נגיד הבנק המרכזי האירני נאלץ השבוע להצהיר בפומבי כי למדינה יש עדיין יתרות מטבע חוץ מספקות וכי הכלכלה "לא תקרוס".

גם בהרכב הנהגת המשטר ניכרים סימנים לחשש מפני תסיסה. המנהיג העליון מושתבא חמינאי מינה באוגוסט את חוסיין טאיב לעמוד בראש הבסיג', הזרוע ששימשה לאורך השנים לדיכוי הפגנות. טאיב מילא בעבר תפקידי מודיעין בכירים והיה מעורב בדיכוי מחאות. לפי סוכנות AP, המינוי נתפס כחלק מהיערכות של הנהגת אירן למניעת גל חדש של מחאה על-רקע ההידרדרות הכלכלית.

המתיחות גברה עוד יותר השבוע לאחר חידוש חילופי המהלומות בין ארה"ב לאירן. ארה"ב תקפה מטרות של משמרות המהפכה, ובהן מערכי הגנה אווירית, מכ"מים ומרכזי תקשורת, ואירן הגיבה בשיגורי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר יעדים אמריקניים באזור. בממשל האמריקני ממשיכים במקביל להגביר את הלחץ הכלכלי ומאיימים בעיצומים נוספים על גופים שיסייעו לטהרן.

צילום: [צילום: תקשורת השר]

האיום האירני בגלל רכס עלי א-טאהר

דבריו של כ"ץ מקבלים משמעות נוספת ברקע דיווח רויטרס שפורסם היום ולפיו אירן העבירה כבר באמצע אוגוסט איום מפורש לארה"ב: אם ישראל תפתח במתקפה נרחבת לכיבוש רכס עלי א-טאהר בדרום לבנון, טהרן תגיב במתקפה אירנית רחבת היקף.

המסר הועבר, לפי שלושה גורמים שתודרכו על תוכנו, באמצעות עומאן. שניים מהגורמים אמרו כי במתחם התת-קרקעי נמצאים יותר מתריסר אנשי משמרות המהפכה, ובהם לפחות שני קצינים בכירים. גורם שלישי טען כי בעקבות לחץ אמריקני דחתה ישראל הסתערות על הרכס. הבית הלבן מסר לרויטרס בתגובה לשאלות על המסר האירני ועל האפשרות שהופעל לחץ אמריקני על ישראל כי הדברים "אינם נכונים", ואילו צה"ל סירב להתייחס.

הדיווח הזה עומד בסתירה להערכה העדכנית בישראל. לפי המידע שנמסר בישראל בימים האחרונים, ככל הנראה אין מפקדים אירנים או אנשי משמרות המהפכה בין המחבלים שנותרו נצורים ברכס. ההערכה הישראלית היא כי לאחר שבועות של מצור נותרו במקום מחבלים בודדים בחיים, בעוד חלק מהנצורים מתו בתוך המנהרות ואחרים הצליחו להימלט.

מוקדם יותר פורסם כי צה"ל הצליח לפגוע במספר תשתיות תת-קרקעיות ברכס וכי הוא ממשיך לשלוט בדרכי הגישה ולמנוע אספקה למחבלים שנותרו במקום. לפי דיווחים קודמים, חיזבאללה ניסה להעביר מים, מזון וציוד באמצעות רחפנים, וצה"ל פעל לסכל את הניסיונות. בתחילת השבוע כבר פורסמה הערכה ישראלית שלפיה מרבית אנשי חיזבאללה שהיו לכודים במתחם נהרגו.

אחד הנכסים החשובים של חיזבאללה בדרום לבנון

רכס עלי א-טאהר נמצא כ-15 קילומטרים מגבול ישראל ומתנשא לגובה של כ-600 מטרים. מיקומו מעניק שליטה על שטחים נרחבים בדרום-מזרח לבנון ועל צירי תנועה המקשרים את אזור הגבול עם אזור אקלים א-תופאח. לפי מקורות ביטחוניים לבנוניים, חיזבאללה הקים בתוך ההר מרכז פיקוד תת-קרקעי ומחסני אמצעי לחימה. הרכס שימש גם נקודת מוצא לשיגור טילים קצרי טווח וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר צפון ישראל.

המתח סביב האתר אינו רק צבאי. הפסקת האש והמתווה האמריקני לנסיגה ישראלית מדרום לבנון נשענו על התקדמות בפירוק חיזבאללה מנשקו. בפועל, חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו וישראל אינה מוכנה להשלים את נסיגתה כל עוד האיום נשאר על-כנו. כתוצאה מכך הפך רכס עלי א-טאהר לאחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בין ישראל, חיזבאללה, לבנון, אירן וארה"ב.

בימים האחרונים נמשכה גם הפעילות הצבאית סביב הרכס. חיזבאללה שיגר בלילה שבין שלישי לרביעי שני רחפני נפץ לעבר כוחות צה"ל באזור. אחד מהם יורט ולא היו נפגעים. בתגובה תקף חיל-האוויר תשתיות של חיזבאללה במרחב.

כ"ץ הבהיר כי מבחינת ישראל האפשרות לתגובה אירנית נלקחת בחשבון: "ישראל ערוכה היטב בהגנה ובהתקפה לכל אפשרות - וצה"ל מוכן לביצוע המשימה". כבר אתמול הזהיר שר הביטחון כי אירן עלולה לבחור בעיתוי רגיש, ובכלל זה בתקופת חגי תשרי, והדגיש כי ישראל ערוכה לפעול גם אם ההסלמה תגיע בשל המתרחש בלבנון.