ויטמין זול וזמין הציג השפעה על דיכאון - אך לא כדאי לרוץ לקנות

מינון גבוה של ויטמין B6 הפחית בתוך חודש תסמיני דיכאון בניסוי אקראי, כפול-סמיות [שיטה מדעי שבה גם המשתתפים בניסוי וגם החוקרים שמנהלים אותו אינם יודעים מי מקבל את הטיפול האמיתי ומי מקבל טיפול דמה (פלצבו), ע"י] ומבוקר דמה שנערך באוניברסיטת רדינג בבריטניה. הממצא מעורר עניין משום שמדובר בוויטמין זול וזמין, אך החוקרים ומומחי בטיחות מזהירים שלא להסיק ממנו המלצה לנטילה עצמאית במינון שנבדק.

במחקר גויסו 267 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית, מהם 215 נשים. הם חולקו באקראי לקבלת 100 מ"ג ויטמין B6 ביום, 1,000 מיקרוגרם ויטמין B12 או דמה במשך חודש. רמת הדיכאון, החרדה והלחץ נמדדה באמצעות שאלון DASS לפני ההתערבות ולאחריה. המחקר פורסם ב-7.8.26 בכתב העת Depression and Anxiety.

השיפור הופיע אצל מי שכבר סבלו מתסמינים

ההשפעה הבולטת נמצאה בקרב 58 משתתפים שציוניהם בתחילת המחקר תאמו לפחות דיכאון קל. מתוכם 19 קיבלו B6 ו-39 קיבלו B12 או דמה.

בקבוצת ה-B6 נרשמה ירידה גדולה יותר בתסמיני הדיכאון לעומת שתי קבוצות ההשוואה. לאחר תיקון להבדלים שהיו בין הקבוצות כבר בתחילת המחקר, גודל ההשפעה נשאר גדול מאוד מבחינה סטטיסטית - partial η² של 0.20. גם לאחר התאמה נוספת לגיל ולמין הביולוגי נשמרה השפעה גדולה, partial η² של 0.18.

החוקרים מצאו תוצאה דומה גם בניתוח נוסף של 52 משתתפים שהיו סמוך לסף שהוגדר לדיכאון בינוני. אצלם ההשפעה הייתה מעט קטנה יותר אך עדיין מובהקת, עם partial η² של 0.17.

לא נמצאה השפעה על חרדה או לחץ

התוצאה הייתה ממוקדת בדיכאון. החוקרים לא מצאו יתרון מובהק של ויטמין B6 על תסמיני חרדה או לחץ.

בניתוח החרדה לא נמצא אפקט של סוג הטיפול, וגם לא אינטראקציה בין הטיפול לבין חומרת החרדה בתחילת המחקר. תוצאה דומה התקבלה גם במדדי הלחץ.

הנקודה חשובה במיוחד משום שמחקר קודם של אותו צוות, שפורסם ב-2022, הצביע דווקא על השפעה על חרדה, בעוד ההשפעה על דיכאון לא הגיעה אז למובהקות. המחקר החדש נועד לבחון את שאלת הדיכאון בצורה ממוקדת יותר, ולכן אינו מחזור פשוט של הממצא הישן.

כיצד B6 עשוי להשפיע על המוח

ויטמין B6 משמש קו-אנזים בתהליכים המעורבים ביצירת מוליכים עצביים ובהם סרוטונין, דופמין ו-GABA, שלהם תפקיד בוויסות מצב הרוח.

החוקרים מציעים שזהו אחד המנגנונים האפשריים שבאמצעותם מינון גבוה של B6 עשוי להשפיע על תסמיני דיכאון. הם מציינים גם אפשרות של השפעה נוגדת דלקת, לנוכח הקשר המוכר בין תהליכים דלקתיים לדיכאון.

עם זאת, במחקר לא נמדדו רמות המוליכים העצביים ולא נלקחו דגימות דם כדי לבדוק אפילו אם רמות B6 עלו אצל המשתתפים. לכן אי-אפשר לומר שהשיפור נגרם באמצעות העלאת סרוטונין או GABA.

לא מדובר עדיין בחולי דיכאון שאובחנו

למרות עיצובו החזק יחסית של הניסוי, חשוב להבחין בין תסמיני דיכאון לבין אבחנה פסיכיאטרית.

המשתתפים גויסו מהאוכלוסייה הכללית ולא נבחרו מתוך מרפאות פסיכיאטריות. הסיווג התבסס על שאלון DASS ולא על אבחנה קלינית של הפרעת דיכאון מז'ורי.

לכן המחקר אינו מוכיח כי B6 הוא טיפול בדיכאון קליני, ואינו מאפשר להשוות ישירות את יעילותו לתרופות נוגדות דיכאון או לטיפול פסיכולוגי.

גם המספר שבו נמצאה ההשפעה העיקרית היה קטן יחסית: 58 משתתפים בלבד עמדו בסף של תסמיני דיכאון קל ומעלה, ורק 19 מהם קיבלו B6.

הבדל חשוב בין הקבוצות כבר בתחילת המחקר

החוקרים עצמם מצביעים על מגבלה נוספת: אף שההקצאה הייתה אקראית, המשתתפים עם תסמיני דיכאון שקיבלו B6 התחילו בממוצע עם ציוני דיכאון גבוהים יותר מהקבוצות האחרות.

מצב כזה עלול להגדיל לכאורה את השיפור בשל תופעה סטטיסטית של חזרה לממוצע. החוקרים ביצעו לכן ניתוחים מתוקנים, ולאחר ההתאמה ההשפעה של B6 נותרה מובהקת וחזקה, אך גודל האפקט הצטמצם מעט.

זו נקודה המחזקת את הממצא, אך גם מסבירה מדוע נכון להמתין לשחזור עצמאי במדגם גדול יותר.

המינון גבוה מאוד ביחס לצריכה הרגילה

הכמות שנבדקה - 100 מ"ג B6 ביום - אינה דומה לכמות שמקבלים בדרך כלל מתזונה. הדרישה היומית למבוגרים היא בסדר גודל של מיליגרמים בודדים בלבד.

המשמעות היא שהמחקר בדק התערבות פרמקולוגית כמעט באופיה, ולא תיקון קטן של חסר תזונתי.

אוניברסיטת רדינג עצמה הדגישה כי אף שלא דווחו תופעות לוואי במהלך חודש הניסוי, מינון גבוה של פירידוקסין עלול לגרום בשימוש ממושך לנירופתיה היקפית.

לנקודה הזאת יש חשיבות מיוחדת בישראל. אגף הרוקחות במשרד הבריאות פרסם כבר ב-2023 אזהרה לצוותים רפואיים בנוגע לנירופתיה היקפית כתופעת לוואי אפשרית ותלוית מינון של מוצרים המכילים ויטמין B6.

התסמינים עשויים לכלול נימול, עקצוץ ותחושת שריפה, בעיקר בכפות הידיים והרגליים, והסיכון עולה במינונים גבוהים ובשימוש ממושך.

מכאן שאין מקום להסיק מן הניסוי המלצה לקחת 100 מ"ג B6 ביום ללא ייעוץ רפואי. העובדה שהטיפול נמשך חודש ולא גרם לתופעות לוואי מדווחות אינה מלמדת שהמינון בטוח לשימוש ממושך.

מחקר מבטיח, אך עדיין מוקדם לטיפול

היתרון המרכזי של המחקר הוא התכנון: ניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר דמה מספק ראיה חזקה יותר ממחקר תצפיתי רגיל.

מנגד, המדגם הרלוונטי לדיכאון קטן, רוב המשתתפים היו נשים, משך המחקר היה חודש בלבד והמשתתפים לא היו בהכרח חולי דיכאון שאובחנו בידי פסיכיאטר.

השלב המתבקש הבא הוא ניסוי גדול יותר באנשים עם אבחנה קלינית של דיכאון, עם מעקב ארוך יותר, ניטור בטיחות והשוואה לטיפולים מקובלים. חוקרי אוניברסיטת רדינג עצמם מציגים את B6 בשלב זה כאפשרות מבטיחה למחקר נוסף ולא כטיפול שכבר ניתן להמליץ עליו.