הכלל החדש של סולברג: מעבר למפלגה אחרת הוא פרישה - אך יש חריג

השלכה אפשרית על גוטליב

לחוות הדעת עשויה להיות השלכה ישירה גם על ח"כ טלי גוטליב, אם אכן תודיע בפומבי כי בכוונתה להתמודד בבחירות הקרובות במסגרת עוצמה יהודית. סולברג קבע ככלל כי עצם ההודעה על מעבר לרשימה אחרת עשויה להיחשב פרישה מהסיעה, ואילו החריג מחייב הסכמה מפורשת בכתב של הסיעה והמשך ציות למשמעת הסיעתית . לכן, אם גוטליב לא קיבלה הסכמה כזו מהליכוד, עשויה להתעורר טענה כי עליה להתפטר מהכנסת סמוך למעבר כדי שלא להסתכן במגבלה על התמודדותה. עם זאת, חוות הדעת אינה עוסקת בגוטליב עצמה, והחלת הכלל עליה תחייב בחינה של נוסח הודעתה, מועד המעבר ועמדת הליכוד.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, השופט נעם סולברג, קובע (3.9.26) בחוות דעת עקרונית כי חבר כנסת המודיע על כוונתו להתמודד בבחירות הבאות ברשימת מועמדים אחרת נחשב, ככלל, כמי שפרש מסיעתו. עם זאת, סולברג הכיר בחריג משמעותי: כאשר הסיעה מסכימה במפורש למהלך, וחבר הכנסת ממשיך לפעול בהתאם למשמעת הסיעתית, ניתן לקבוע כי הלכה למעשה לא אירעה פרישה המחייבת את התפטרותו.

הקביעה ניתנה בעניינו של ח"כ איתן גינזבורג, שהודיע כי יתמודד בבחירות לכנסת ה-26 ברשימת "ביחד" בראשות נפתלי בנט, אף שהוא מכהן בכנסת מטעם סיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ. סולברג קבע כי בנסיבות המיוחדות של המקרה אין צורך שגינזבורג יתפטר מהכנסת כדי שיוכל להתמודד ברשימה החדשה.

הכלל: הודעה על מעבר היא פרישה

חוות הדעת נוגעת בלב אחד הנושאים הרגישים בדיני הבחירות - הגבול שבין החלטה פוליטית לגיטימית של חבר כנסת לקראת הבחירות לבין "פרישה מסיעה", שעלולה להביא להגבלת יכולתו להתמודד במסגרת פוליטית אחרת.

סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת קובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישה, לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות ברשימה שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת בכנסת היוצאת. החוק עצמו אינו מגדיר במדויק מהי פרישה מסיעה, למעט מצבים מסוימים הנוגעים להצבעות בניגוד לעמדת הסיעה.

סולברג קובע כעת כלל מנחה ברור יותר: "חבר כנסת המייצג סיעה פלונית בכנסת היוצאת, והמודיע כי יתמודד ברשימת מועמדים אחרת לכנסת הבאה - פרש מסיעתו". לדבריו, עצם ההודעה הפומבית על מעבר למסגרת אחרת נושאת משמעות פוליטית מובהקת, משום שחבר הכנסת מודיע למעשה כי בבחירות הבאות יפעל למען מסגרת המתחרה בזו שבשמה נבחר.

בחוות הדעת הסביר סולברג כי כאשר חבר כנסת מודיע כי יתמודד מטעם מפלגה אחרת המיוצגת כבר בכנסת, הוא למעשה מאותת כי לא ימשיך לייצג את ציבור הבוחרים שבזכותו נבחר. לדבריו, אותו חבר כנסת אף עשוי להשתמש במעמד הציבורי שהעניקה לו מפלגתו הנוכחית כדי לשכנע מצביעים לתמוך במפלגה אחרת.

החריג: הסיעה מסכימה

אלא שסולברג קבע לצד הכלל גם חריג חשוב. כאשר הסיעה שבה מכהן חבר הכנסת מסכימה במפורש ובכתב למעבר העתידי, במהלך 90 הימים שלפני הבחירות, וחבר הכנסת ממשיך לפעול בהתאם למשמעת הסיעתית - ניתן שלא לראות בו פורש.

זה היה המצב בעניינו של גינזבורג. לפי חוות הדעת, כבר ב-5 במאי הודיע גינזבורג ליו"ר כחול לבן בני גנץ כי אינו מתכוון להתמודד מטעם המפלגה בבחירות הבאות. שבוע לאחר מכן חתמו גינזבורג והסיעה על "סיכום דברים", שלפיו הוא יישאר חבר הסיעה עד תום כהונת הכנסת, יצביע בהתאם לעמדתה ולמשמעת הסיעתית, לא יתפטר מהכנסת ולא ייזום התפלגות מן הסיעה. עוד סוכם במפורש כי לא ייחשב כמי שפרש ממנה.

ב-5 באוגוסט הודיע גינזבורג בפומבי כי יתמודד ברשימת "ביחד", שאמורה להיות מוגשת בין היתר בידי מפלגת יש עתיד, המיוצגת בכנסת הנוכחית. למרות זאת, הוא המשיך לפעול בכנסת כחבר סיעת כחול לבן ולהיות כפוף למשמעת הסיעתית.

סולברג הדגיש כי להסכמת הסיעה משקל רב במיוחד, משום שהדינים הנוגעים לפרישה נועדו בראש ובראשונה להסדיר את היחסים בין חבר הכנסת לבין סיעתו. אם הסיעה עצמה סבורה כי האינטרס של בוחריה נשמר גם בלי להכריז על חבר הכנסת כפורש, קבע, יש להיזהר מהתערבות משפטית שעלולה להפוך להתערבות בתוך "שדה המשחק הפוליטי".

גם מאזן הכוחות בכנסת נשקל

לנסיבות הפוליטיות היה משקל נוסף. בכחול לבן הסבירו כי אם גינזבורג יתפטר, מי שייכנס במקומו לכנסת יהיה מועמד המשתייך לסיעת הימין הממלכתי, בשל סדר המועמדים ברשימה המקורית. המשמעות היא שהתפטרותו דווקא עלולה לשנות את יחסי הכוחות בכנסת.

סולברג ציין כי במקרה הרגיל אחד החששות ממעבר של חבר כנסת לסיעה אחרת הוא שינוי מלאכותי של יחסי הכוחות הפוליטיים. במקרה של גינזבורג, לדבריו, התמונה הפוכה: דווקא הישארותו בכנסת בהתאם להסכמה עם סיעתו משמרת את יחסי הכוחות הקיימים, ואילו חיובו להתפטר עלול לשנותם.

גם העובדה שגינזבורג המשיך להצביע בהתאם לעמדת הסיעה עמדה לזכותו. סולברג ציין כי לא נטען שגינזבורג הפר את ההסכמה, וכי במובן המעשי "המנדט" שלו ממשיך לשמש לקידום עמדת הסיעה. נוסף לכך, ההודעה על המעבר נמסרה בתקופת פגרת הבחירות ובתוך 90 הימים שלפני הבחירות, כאשר מספר ההזדמנויות לפעול בניגוד לסיעה ממילא מצומצם.

הליכוד חזר בו מההתנגדות

עמדת הליכוד במהלך ההליך השתנתה. בתחילה טענה הסיעה כי הודעת גינזבורג על הצטרפות לרשימת מועמדים אחרת היא "פרישה ברורה מאליה", ולכן עליו להתפטר מהכנסת אם ברצונו להתמודד בבחירות הקרובות.

אלא שבהודעה מאוחרת מסר הליכוד כי לאחר ששקל מחדש את הנסיבות הגיע למסקנה שכאשר קיים סיכום בין חבר הכנסת לבין סיעתו, "אין מקום להתערב".

גם היועצת המשפטית לכנסת סברה שאין לראות בגינזבורג כמי שפרש מסיעתו. לעמדתה, עצם הכוונה להתמודד ברשימה אחרת אינה הופכת חבר כנסת אוטומטית לפורש, במיוחד כאשר הסיעה עצמה אינה מבקשת להכריז עליו ככזה והצדדים ממשיכים לפעול בהתאם להסכמות ביניהם.

ועדת הבחירות מוסמכת להתערב במקרים חריגים

חוות הדעת כוללת גם קביעה עקרונית נוספת הנוגעת לסמכות ועדת הבחירות המרכזית. סולברג אימץ את הגישה שלפיה, במקרים חריגים שבהם ועדת הכנסת לא דנה בשאלת פרישתו של חבר כנסת, רשאית ועדת הבחירות המרכזית לקבוע באופן אגבי כי המועמד פרש מסיעתו ולא התפטר בסמוך לכך - ולפיכך אינו כשיר להתמודד ברשימה מסוימת.

עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בסמכות שיורית בלבד ולא בסמכות מקבילה לזו של ועדת הכנסת. לדבריו, הפעלתה אמורה להיעשות כמוצא אחרון ורק במקרים חריגים, כאשר נדרשת הכרעה לצורך אישור רשימות המועמדים.

בסופו של דבר קבע סולברג כי אף שהודעתו של גינזבורג על ההתמודדות ברשימה אחרת נושאת "אופי של פרישה מסיעה", הסכמת כחול לבן והמשך הציות שלו למשמעת הסיעתית "מעמעמת מאוד את אופי הפרישה", עד כדי כך שאין לראות בו כמי שפרש למעשה. מכאן שאין צורך שיתפטר מהכנסת כתנאי להתמודדותו.

ההכרעה עדיין אינה סופית: חוות הדעת תובא בפני מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שלה נתונה ההכרעה הסופית.