משרד האוצר מתריע: 24% מהרופאים המומחים בבתי החולים לקראת פרישה

כ-24% מהרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים בישראל נמצאים לקראת גיל הפרישה, ובמקצועות מסוימים השיעור גבוה בהרבה. כך עולה מדוח שפרסם (יום ה', 3.9.26) הממונה על השכר במשרד האוצר על הוצאות השכר במערכת הבריאות הציבורית בשנים 2024-2023. לצורך ניתוח הנתונים הגדיר משרד האוצר רופאים לקראת פרישה כגברים מעל גיל 60 ונשים מעל גיל 55. הנתונים מקבלים משמעות מיוחדת על-רקע משך ההכשרה הארוך של רופאים מומחים והחשש ממחסור עתידי בכוח אדם רפואי.

בכמה תחומי התמחות התמונה חריפה במיוחד. כ-48% מהמומחים שההתמחות האחרונה שלהם היא רפואה פליאטיבית נמצאים לקראת פרישה, וכך גם כ-47% מהמומחים בפרמקולוגיה קלינית. בכירורגיית ילדים השיעור עומד על 36%, ובגריאטריה, רפואה לשיכוך כאב וכירורגיית בית החזה הוא כ-34%. באונקולוגיה מדובר בכ-28%.

הממונה על השכר מזהיר כי תכנון כוח האדם אינו יכול להתבסס רק על המחסור הקיים כיום, אלא צריך להביא בחשבון את מספר הרופאים שצפויים לצאת מהמערכת בשנים הקרובות. בדוח מצוין כי אומנם בשנים 2012-2024 נרשמה עלייה במספר הרופאים החדשים, אך לפי תחזיות משרד הבריאות המגמה עלולה להתהפך בשנים הקרובות, בין היתר בעקבות רפורמת יציב. באוצר מדגישים את הצורך בהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל ובתכנון ארוך טווח של מערך ההתמחויות.

הדוח, שמתפרסם בסמוך לפתיחת המשא-ומתן להסכם שכר לרופאים, מציג לראשונה תמונה רוחבית של השכר והתעסוקה הן בבתי החולים והן בקהילה. בסך-הכל מועסקים במערכת הבריאות הציבורית כ-134 אלף עובדים במערך בתי החולים, כולל תאגידי הבריאות, ובקופות החולים. מרביתם המוחלט מועסקים במערכת אחת בלבד.

שכר ממוצע לרופא מומחה בעשירון העליון: 104,650 שקל בחודש

הרופאים המומחים הם בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר מבין עובדי בתי החולים. שכרם הממוצע למשרה ב-2024 עמד על כ-45,290 שקל בחודש, לעומת כ-23,905 שקל לרופאים מתמחים וכ-23,729 שקל לאחים ולאחיות. מהנדסים השתכרו בממוצע כ-27,382 שקל למשרה, ואילו פסיכולוגים השתכרו כ-15,073 שקל ועובדים סוציאליים כ-15,420 שקל.

בקהילה שכר הרופאים המומחים גבוה אף יותר ומגיע בממוצע לכ-56,075 שקל למשרה. אחריהם נמצאים המהנדסים עם כ-29,706 שקל, עובדים בחוזים אישיים עם כ-26,784 שקל ורופאים מתמחים ותחומיים עם כ-27 אלף שקל בקירוב. הנתונים בקהילה אינם כוללים את התגמולים לרופאים העצמאיים, ובחלק מהניתוחים גם נתוני מכבי אינם נכללים מטעמים טכניים - מגבלות משמעותיות שיש להביא בחשבון בעת השוואת השכר בין הקופות ובין בתי החולים לקהילה.

פערי השכר בתוך מקצוע הרפואה גדולים מאוד. בבתי החולים, השכר הממוצע למשרה של רופאים מומחים בעשירון העליון עמד על כ-104,650 שקל בחודש, לעומת כ-17,323 שקל בעשירון התחתון - יחס של יותר מפי שישה. בקהילה נרשמה תמונה דומה: כ-103,717 שקל בעשירון העליון לעומת כ-18,786 שקל בתחתון. לפי הדוח, הפערים נובעים בין היתר מוותק, עבודה נוספת, תפקידי ניהול ותמהיל התפקידים.

העבודה אחר-הצהריים מקפיצה את ההכנסה

צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

פרק נוסף בדוח עוסק בתאגידי הבריאות ובתוכניות לקיצור תורים. עובדי בתי החולים הממשלתיים והעירוניים יכולים לעבוד בשעות אחר הצוהריים באמצעות תאגידי הבריאות, בעוד בבתי החולים של כללית מופעלת בין היתר התוכנית לקיצור תורים. הפעילות מאפשרת ניצול של חדרי הניתוח והתשתיות לאחר שעות הפעילות הרגילות, אך גם מגדילה במידה ניכרת את הכנסות העובדים.

לדוגמה, רופא מומחה העובד הן בבית החולים והן במסגרת פעילות נוספת מקבל בממוצע כ-40,255 שקל מבית החולים ועוד כ-18,052 שקל מתאגיד הבריאות, מתוכנית קיצור התורים או מפעילות אחר הצוהריים. כלומר, כ-31% מהשכר הכולל של רופאים מומחים בקבוצה זו מקורו בפעילות הנוספת. אצל מהנדסים שיעור ההכנסה ממקור זה מגיע לכ-36%.

הדוח אף מותח ביקורת על חלק מההסדרים בתאגידי הבריאות. לפי משרד האוצר, בחלק מהמקרים רמות השכר בתאגידים גבוהות מהשכר בבית החולים עצמו, ולעיתים התשלומים ניתנים ללא פיקוח מספק על היקף התמורה וללא קריטריונים מוסדרים לקביעת השכר. מנגנון התגמול בתוכניות המקבילות של כללית, מצוין בדוח, מוסדר ומוגדר יותר.

נשים הן רוב העובדים - אך שכרן נמוך משמעותית

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לפערים המגדריים. בבתי החולים נשים מהוות כ-65% מהמועסקים, אך השכר הממוצע שלהן למשרה מלאה עומד על 20,797 שקל, לעומת 25,874 שקל בקרב גברים - פער של כ-19%.

בקהילה הפער גדול הרבה יותר. נשים הן כ-75% מהמועסקים, ושכרן הממוצע למשרה עומד על 20,777 שקל לעומת 35,012 שקל בקרב גברים - כלומר פער של כ-40%. הדוח מסביר כי חלק מהפער נובע מהתפלגות שונה של נשים וגברים בין המקצועות, כאשר שיעור הנשים גבוה במיוחד במקצועות שבהם השכר נמוך יחסית. אולם גם כאשר משווים גברים ונשים בתוך אותו דירוג מקצועי, נותרים במקרים רבים פערים משמעותיים.

בבתי החולים, למשל, הפער הממוצע למשרה בין גברים לנשים בקרב רנטגנאים עומד על כ-29%, בקרב עובדים בחוזים אישיים על כ-26%, בקרב מהנדסים על כ-25% ובקרב רופאים מומחים על כ-15%. בקרב אחים ואחיות הפער למשרה עומד על כ-9%. יוצאי דופן הם העובדים הסוציאליים, שבהם נמצא יתרון שכר לנשים.

לפי משרד האוצר, הגורם העיקרי לפערי השכר בין גברים לנשים העובדים באותו דירוג הוא התגמול עבור עבודה נוספת. גורם משמעותי נוסף הוא הייצוג הנמוך יותר של נשים בתפקידים בכירים. אצל רופאים מומחים בבתי החולים, למשל, התגמול שמקבלים גברים בגין עבודה נוספת גבוה בכ-20% מזה שמקבלות רופאות. אחת הסיבות לכך היא שמבנה השכר מעניק מכסת כוננויות גדולה יותר לרופאים בתפקידי ניהול, שבהם שיעור הגברים גבוה יותר.

בפריפריה הרופאים מרוויחים יותר - אבל המענקים לא פתרו את הבעיה

הדוח מצביע גם על תוצאה מעניינת של מדיניות התמריצים לרופאים בפריפריה. בעקבות הסכם השכר מ-2011 נקבעו מענקים ותוספות שנועדו למשוך רופאים לאזורים אלה, וכיום שכרם של רופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה בדרך כלל מזה של עמיתיהם במרכז.

כך, מומחה בכיר משתכר בממוצע כ-52,213 שקל באזורי "פריפריה 1", לעומת כ-39,282 שקל במרכז - פער של כ-33%. בקרב מומחים צעירים מדובר בכ-40,054 שקל לעומת כ-32,494 שקל, ובקרב מתמחים כ-26,286 שקל בפריפריה לעומת כ-22,753 שקל במרכז. גם רופאים בתפקידי ניהול בפריפריה משתכרים יותר.

עם זאת, האוצר מציין כי מחקר שערך אגף השכר בשנת 2021 מצא שהשפעת המענקים על משיכת רופאים לפריפריה הייתה מוגבלת. המסקנה בדוח היא שלא די בתמריצי שכר, ונדרש תכנון לאומי של "מפת ההתמחויות", שיביא בחשבון תחומי התמחות, אזורים גאוגרפיים, תחזיות כוח אדם ומגמות דמוגרפיות.

יותר עובדים - ופחות תורנויות למתמחים

בצד החיובי, הדוח מצביע על גידול בכוח האדם במערכת. מאז 2019 גדל מספר העובדים בבתי החולים בקצב גבוה יותר מקצב גידול האוכלוסייה. הגידול הבולט ביותר בבתי החולים נרשם במקצועות הבריאות הפרה-רפואיים, ואילו בקהילה בלט במיוחד הגידול במספר הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים. באוצר מעריכים שהגידול יימשך בשנים הקרובות בעקבות הסכמי השכר שנחתמו בשנים 2023-2025.

הגדלת מספר המתמחים כבר משתקפת במספר התורנויות. מספר התורנויות החודשי הממוצע של מתמחים נמצא במגמת ירידה בכל האזורים ובכל סוגי בתי החולים. מתמחה בפריפריה מבצע כיום בממוצע כחמש תורנויות בחודש, לעומת כ-4.7 במרכז. בפריפריה העמוקה ירד מספר התורנויות מכ-5.6 בחודש בשנת 2021 לכחמש ב-2024.

עם זאת, קיימים הבדלים גדולים בין ההתמחויות. מתמחה בכירורגיה כללית מבצע בממוצע כ-5.4 תורנויות בחודש, לעומת כ-2.2 בלבד בדרמטולוגיה. בכמה תחומים בפריפריה המספר מגיע לשש תורנויות בחודש. באוצר מסבירים שהפער קשור בראש ובראשונה למספר המתמחים במחלקה - ככל שיש יותר מתמחים, הנטל מתחלק בין יותר רופאים.