שינויים הורמונליים בנשים בעקבות חשיפה יומיומית לבקבוקי פלסטיק וקוסמטיקה

הרגלים יומיומיים ובהם שתיית מים ומשקאות מבקבוקים, צריכת מזון מוכן ושימוש במוצרי קוסמטיקה לוו ברמות גבוהות יותר של BPA ושל כמה תוצרי פירוק של פתלאטים בשתן של נשים. באותן נשים, רמות גבוהות יותר של חלק מהחומרים לוו גם ברמות גבוהות יותר של אסטרוגן ופרוגסטרון בדם. כך עולה ממחקר שפורסם ב-23.8.26 ב-Scientific Reports.

המחקר כלל 90 נשים - 50 בקבוצת חשיפה גבוהה יותר ו-40 בקבוצת ביקורת - ובחן 11 תוצרי פירוק של פתלאטים וכן BPA בשתן. במקביל נמדדו בדם אסטרוגן ופרוגסטרון. החוקרים השתמשו גם בניתוח של תערובת החשיפות כולה, ולא רק בחומר בודד.

BPA ופתלאטים לוו ברמות הורמונים גבוהות יותר

בניתוח הסטטיסטי נמצא כי רמות גבוהות יותר של BPA, של MBP ושל סך תוצרי הפירוק של DEHP לוו ברמות אסטרוגן גבוהות יותר. BPA, MBP ו-MEP לוו גם ברמות פרוגסטרון גבוהות יותר. בניתוח משולב של התערובת נמצא קשר כולל חיובי בין רמות גבוהות יותר של החומרים לבין שני ההורמונים.

הנתונים אינם אומרים שכל חשיפה מעלה את ההורמונים באותה מידה, וגם לא שכל שינוי שנמדד הוא בהכרח מזיק. העלייה ברמת הורמון כשלעצמה אינה שקולה לאבחנה של הפרעה הורמונלית או לפגיעה רפואית מוכחת.

החוקרים עצמם מציינים כי הממצאים מצביעים על קשר אפשרי בין חשיפה לחומרים משבשי פעילות הורמונלית לבין שינויים במאזן ההורמונלי, אך אינם מוכיחים סיבתיות.

בקבוקי שתייה, מזון מוכן וקוסמטיקה בלטו

כאשר נבחנו הרגלי החיים של המשתתפות, נמצאו קשרים מובהקים בין עישון, שתיית מים מבקבוקים, צריכת משקאות מבוקבקים, אכילת מזון מוכן ושימוש בקוסמטיקה לבין רמות גבוהות יותר של BPA או של תוצרי DEHP.

עם זאת, זהו אחד המקומות שבהם חשוב במיוחד להיזהר בפרשנות. המחקר לא לקח בקבוק מסוים, מוצר קוסמטי מסוים או ארוחה מסוימת והוכיח שהם המקור הישיר לחומר שנמצא בשתן. מדובר בקשר בין הרגלים שדווחו לבין מדידות ביולוגיות.

ייתכן גם שחלק מההרגלים באים יחד. מי שצורכת יותר מזון מוכן, למשל, עשויה גם להשתמש ביותר באריזות פלסטיק או לשתות יותר ממשקאות מבוקבקים, ולכן קשה לבודד לחלוטין את תרומתו של כל מקור.

החשיפה הייתה נפוצה גם בקבוצת הביקורת

אחד הנתונים שמחדדים את התמונה הוא שהחומרים לא נמצאו רק אצל המשתתפות שסווגו כחשופות יותר. לפי המאמר, BPA זוהה אצל כל הנשים בקבוצת החשיפה, ורוב תוצרי הפתלאטים נמצאו אצל יותר מ-94% מהן. גם בקבוצת הביקורת נמצאה חשיפה שכיחה מאוד לרוב החומרים.

כלומר, החלוקה בין הקבוצות אינה בין "חשופות" ל"לא חשופות", אלא בין נשים בעלות הסתברות גבוהה יותר או נמוכה יותר לחשיפה על-פי הרגלי החיים שנבדקו.

הממצא הזה מתאים לאופי של BPA ופתלאטים - חומרים שנמצאים במוצרים רבים ושחשיפה אליהם באוכלוסייה הכללית נפוצה מאוד.

מחקר קטן מאוד - בנקודת זמן אחת

המגבלה המרכזית של המחקר היא גודלו: 90 נשים בלבד. זהו גם מחקר חתך, שבו החשיפה וההורמונים נמדדו באותה נקודת זמן. מכאן אי-אפשר לדעת מה קדם למה.

רמות אסטרוגן ופרוגסטרון משתנות באופן טבעי לאורך המחזור החודשי, והן מושפעות גם מגיל, משקל, תרופות, הריון, מצב בריאותי וגורמים נוספים. גם רמות BPA ופתלאטים בשתן עשויות להשתנות במהירות משום שלחומרים אלה זמן שהייה קצר יחסית בגוף.

לכן מדידה בודדת של שתן אינה בהכרח משקפת את רמת החשיפה הרגילה של אותה אישה לאורך חודשים או שנים.

לא הוכחה פגיעה בפוריות

המחקר לא בדק אם המשתתפות התקשו להרות, אם שיעור ההפלות היה גבוה יותר, אם הייתה פגיעה באיכות הביציות או אם התפתחו מחלות גינקולוגיות.

משום כך אין בסיס לכתוב כי שתייה מבקבוקי פלסטיק או שימוש בקוסמטיקה גורמים לאי-פוריות. הממצא מוגבל לקשר בין סמני חשיפה בשתן לבין רמות שני הורמונים בדם.

גם הספרות הקיימת על חומרים משבשי פעילות הורמונלית מצביעה על קשרים אפשריים עם מגוון מדדי פוריות, אך מחקרים תצפיתיים אינם מאפשרים בדרך כלל לקבוע סיבתיות בצורה פשוטה.

מה בכל זאת חדש

החידוש בעבודה הוא השילוב בין כמה שכבות מידע באותה קבוצת נשים: 11 תוצרי פירוק של פתלאטים, BPA, רמות הורמונים בדם והרגלי צריכה יומיומיים.

בנוסף לניתוחים של כל חומר בנפרד, החוקרים השתמשו בשיטה סטטיסטית שבחנה את התערובת הכוללת של החומרים ואת האפשרות ליחסים לא-ליניאריים ביניהם. החוקרים עצמם מתייחסים לחלק מהניתוחים האלה כאל תוצאות ראשוניות שדורשות אישור במדגמים גדולים יותר.

מבחינה ציבורית, העבודה אינה מוכיחה שמוצר מסוים מסוכן, אלא מחזקת את הצורך לבדוק חשיפה מצטברת לחומרים רבים שהאדם נתקל בהם לאורך היום.

רלוונטי גם לישראל - אך אין להעתיק את המספרים

BPA ופתלאטים נמדדו גם בעבר במחקרי ניטור ביולוגי בישראל, ולכן עצם שאלת החשיפה רלוונטית גם לציבור המקומי. עם זאת, המחקר הנוכחי נערך בנשים באירן, וההרגלים, סוגי האריזות, מוצרי הקוסמטיקה ורמות החשיפה עשויים להיות שונים מהמצב בישראל.

המשמעות האפשרית אינה להפסיק מיד להשתמש בכל בקבוק או מוצר קוסמטי, אלא להבין שהחשיפה לחומרים כאלה מגיעה ממקורות רבים ושיש חשיבות למחקרים גדולים וממושכים יותר שיבדקו אילו מקורות תורמים הכי הרבה לחשיפה ומה המשמעות הבריאותית בפועל.