מדינה שלמה שינתה שעה - ובחצי השנה הבאה נרשמה השפעה על מחלות לב

הזזת השעון שעה לאחור בחלק גדול מקזחסטן לוותה במשך כחצי שנה בעלייה בביקורים רפואיים בשל מחלות לב וכלי דם ובהפרעות שינה רבות יותר, אך בתוך כשנה נעלמו ההבדלים המובהקים בשימוש בשירותי הבריאות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-23.8.26 בכתב העת Scientific Reports.

המחקר ניצל מהלך לאומי חריג שהתרחש ב-1 במרס 2024, כאשר קזחסטן איחדה את כל שטחה לאזור זמן אחד - UTC+5. אזורים במערב המדינה כבר פעלו לפי שעה זו ולכן כמעט שלא הושפעו, בעוד שבחלקים נרחבים במזרח ובמרכז הוזז השעון שעה לאחור. השינוי סיפק לחוקרות מעין "ניסוי טבעי" שאפשר להשוות אוכלוסיות בתוך אותה מדינה לפני השינוי ואחריו.

החוקרות שילבו כ-19 מיליון תצפיות ממאגרי בריאות לאומיים עם סקר שכבות אקראי של 13,648 תושבים. הנתונים כיסו את התקופה מינואר 2022 עד מרס 2025. לצורך ההשוואה נכללו 15 יחידות מינהליות במזרח ובמרכז המדינה שהושפעו משינוי השעה וחמש יחידות במערב ששימשו קבוצת ביקורת.

11.4% יותר ביקורים קרדיווסקולריים בחצי השנה הראשונה

בחודשים 1-6 לאחר איחוד אזורי הזמן נרשמה באזורים שהושפעו עלייה יחסית של 11.4% בביקורים רפואיים בשל מחלות לב וכלי דם לעומת האזורים המערביים. רווח הסמך של 95% נע בין 9.2% ל-13.6%, והתוצאה נותרה מובהקת גם לאחר שיטת תיקון שנועדה להתמודד עם מספרן הקטן של יחידות הביקורת.

הנתון אינו אומר שמספר התקפי הלב או מקרי השבץ עלה ב-11.4%. מדד המחקר היה ביקורים או התייעצויות רפואיות הקשורים למחלות לב וכלי דם - מדד של שימוש בשירותי הבריאות, ולא ספירה של אירועים לבביים חריפים.

החוקרות השתמשו בשתי שיטות סטטיסטיות מרכזיות - השוואת השינוי לאורך זמן בין האזורים וניתוח של קטיעת מגמה - כדי לנסות להפריד את ההשפעה שהופיעה לאחר שינוי השעה ממגמות בריאות שכבר התקיימו קודם לכן. המודלים הביאו בחשבון גם גיל, מין, מגורים עירוניים או כפריים, טיפוס שעות שינה ומחלות כרוניות בתחילת המעקב.

ככל שהתרחקו מזרחה - דווחו יותר הפרעות שינה

הסקר הארצי סיפק נדבך נוסף. נמצא מדרג גאוגרפי שלפיו תושבים שחיו מזרחה יותר - במקום שבו השעה הרשמית החדשה התרחקה יותר מהזמן הסולארי המקומי - דיווחו יותר על הפרעות שינה ועל כאבי ראש.

בסביבות קו אורך 82 מעלות מזרח, יחס הסיכויים המתוקנן לדיווח על הפרעות שינה הגיע ל-4.21 לעומת נקודת הייחוס במודל, עם רווח סמך של 3.85-4.65.

גם את הנתון הזה אין לקרוא כאילו "פי 4.21 מהתושבים סבלו מהפרעת שינה". זהו יחס סיכויים מתוקנן מתוך מודל סטטיסטי, והמידע על השינה מבוסס על דיווח עצמי ולא על ניטור אובייקטיבי של משך השינה או איכותה.

הממצא תואם להשערה ששעה רשמית שאינה מתיישבת היטב עם מחזור האור והחושך המקומי יכולה ליצור חוסר התאמה בין השעון החברתי לבין השעון הביולוגי. עם זאת, המחקר לא מדד ישירות מלטונין, מקצבים הורמונליים או סמנים פיזיולוגיים אחרים של השעון הצירקדי.

ההשפעה נחלשה - ובתוך שנה נעלמה מן המדד הרפואי

אחד הממצאים החשובים ביותר הוא שהשינוי לא לווה בהחמרה מתמשכת. ככל שהחודשים חלפו, שיעורי השימוש בשירותי הבריאות באזורים שהושפעו התקרבו שוב למסלול שהיה צפוי לפי המגמות שלפני שינוי השעה.

בסוף תקופת המעקב כבר לא נמצא הבדל מובהק בין השיעורים שנצפו לבין קו הבסיס שחזה המודל - p=0.38. החוקרות מתארות התכנסות חזרה למגמות הצפויות בתוך כשנה.

הן מפרשות זאת כאפשרות של הסתגלות הדרגתית של האוכלוסייה למסגרת הזמן החדשה. אלא שגם כאן צריך להפריד בין פרשנות לבין ממצא: המחקר הראה שהמדדים התייצבו, אך לא הוכיח מהו המנגנון שהביא לכך או שהשעון הביולוגי של כל אדם "הסתנכרן" מחדש.

לא שעון קיץ רגיל

המהלך הקזחי שונה מהמעבר העונתי המקובל בין שעון קיץ לשעון חורף. שם לא הוזז השעון לשישה חודשים ואז הוחזר, אלא הוחלה שעה רשמית חדשה וקבועה על אזורים נרחבים במדינה.

קזחסטן משתרעת על פני כ-30 מעלות אורך, ולכן קביעת אזור זמן יחיד יוצרת הבדלים גדולים בין מועד הזריחה והשקיעה לפי השעון הרשמי במערב לבין המזרח. זהו בדיוק המאפיין שאפשר לחוקרות לבדוק אם המרחק הגאוגרפי מן השעה הסולארית קשור לתוצאות המדווחות.

מבחינה מדעית, זהו יתרון משמעותי לעומת מחקר המשווה שתי מדינות שונות, משום שהאוכלוסיות חיות תחת אותה מערכת לאומית ומערכת בריאות אחת. מנגד, המזרח והמערב בקזחסטן עדיין עשויים להיות שונים זה מזה בשורה של מאפיינים שלא ניתן למדוד באופן מלא.

מה אפשר ללמוד מכך בישראל - ומה לא

למחקר יש עניין ישראלי בשל הוויכוח המתמשך על משך שעון הקיץ והקשר בין השעה הרשמית, שעות האור, שינה ובריאות. הוא מספק דוגמה נדירה לשינוי שעה שנכפה באחת על מיליוני בני אדם ולמעקב בריאותי רחב לפניו ואחריו.

אבל אין בסיס להעתיק את המספר 11.4% לישראל. קזחסטן רחבה בהרבה ממזרח למערב, השינוי שם היה קבוע, ובחלק מהאזורים נוצר פער גדול במיוחד בין השעה הרשמית לבין זמן השמש. המעבר הישראלי בין שעון קיץ לחורף הוא שינוי מסוג אחר.

גם הממצא אינו מוכיח ששינויי השעון העונתיים בישראל מעלים באותו שיעור ביקורים בשל מחלות לב. לכל היותר הוא מחזק את הטענה ששינוי חד במסגרת הזמן החברתית עשוי להיות מלווה בתקופת הסתגלות שיש לה ביטויים בשינה ובהתנהגות הבריאותית.

מחקר תצפיתי - לא הוכחה שהשעון גרם לתחלואה

המחקר הוא תצפיתי. אף שהשינוי הלאומי יצר מצב הדומה לניסוי טבעי והחוקרות השתמשו בכמה שיטות סטטיסטיות, תושבי האזורים לא הוקצו באקראי לשינוי שעה או לקבוצת ביקורת.

ייתכן שבאותה תקופה התרחשו במזרח ובמרכז המדינה שינויים אחרים - בדפוסי הפנייה לרפואה, בנגישות לשירותים, בתחלואה עונתית או בגורמים חברתיים וכלכליים - שחלקם תרמו להבדל שנמצא. המחברות עצמן מגדירות את הממצאים כראיה תיאורית ברמת האוכלוסייה ולא כהוכחה למנגנון פיזיולוגי.

גם קבוצת הביקורת כללה חמש יחידות מינהליות בלבד. כדי לצמצם את הסיכון למובהקות מדומה בשל מספר האשכולות הקטן השתמשו החוקרות בשיטת bootstrap ייעודית, אך הדבר אינו מבטל את המגבלה המבנית של המחקר.