בקשה מבית המשפט העליון: לפסול את ברק-ארז בפרשת הפצ"רית

חבר הכנסת אביחי בוארון וארגון לביא הגישו בקשה דחופה לבית המשפט העליון לפסילת השופטת דפנה ברק-ארז מלדון בפרשת הסרטון משדה תימן. לטענתם, השופטת אישרה את מתווה החקירה על סמך מצגי כזב של הפרקליטות הצבאית, היא מעורבת אישית בפרשה לאחר שרומתה על-ידי גורמים בכירים בפרקליטות ועל-כן היא מנועה מלדון בתיק.

הבקשה לדיון נוסף הועברה על-ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לשיפוטה של ברק-ארז, וזאת על-אף ניגודי העניינים שבהם היא נתונה. ח"כ בוארון וארגון לביא מבקשים בפועל לבטל את החלטת הנשיא עמית, לפסול את ברק-ארז ולמנות שופט אחר לדון בבקשה.

הבקשה לדיון נוסף מונחת לפתחו של בית המשפט העליון וחושפת משבר אמון חריף מול מערכות אכיפת החוק. במוקד הסערה ניצבת ההחלטה למחוק עתירות קודמות מפברואר 2025, אשר ביקשו להפקיע את החקירה מידי מצ"ח בשל החשש שמקור ההדלפה יושב בתוך המערכת הצבאית עצמה. מאוחר יותר התברר כי הפרקליטה הצבאית הראשית נטלה אחריות על אישור ההדלפה, לאחר שקצינה בפרקליטות הודתה במעשה.

מצגי שווא והטעיית בית המשפט

העותרים מדגישים בבקשתם כי ההרכב הקודם, שבראשו עמדה ברק-ארז, דחה את החששות לניגוד עניינים לאחר שקבע כי אין לכך תשתית עובדתית איתנה. כעת נטען כי בית המשפט הוטעה לחלוטין על-ידי הגורמים הצבאיים שהציגו את מתווה הפיקוח כהולם. "לא ניתן להפקיד את ההכרעה בידי מי שעמדה בראש ההרכב שקיבל את אותם מצגים", מבהירים המבקשים.

ארגון לביא ובוארון טוענים כי השאלה המרכזית אינה האם הרכב השופטים שגה בעבר, אלא האם גורם שיפוטי יכול לדון בהסתעפות סופית של פרשה שבה הוא עצמו הוטעה. המבקשים פונים להעביר את התיק לשופט אחר שטרם נגע בחומרי החקירה הרגישים, כדי להבטיח את ניקיון כפיים של ההליך השיפוטי.

דעה קדומה בסוגיה הליבתית

טיעון נוסף בבקשת הפסלות נוגע להחלטות שקיבלה השופטת בחודש פברואר 2026. ברק-ארז הורתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לעדכן איזה גורם בפרקליטות המדינה יקבל את חומרי החקירה. צעד זה מעיד לטענתם כי השופטת גיבשה דעה מוקדמת בסוגיה הנמצאת כעת בלב המחלוקת, בשאלה האם הטיפול בפרשה יכול לעבור לפרקליט המדינה.

המבקשים מזכירים פסק דין של ברק-ארז מן העת האחרונה בעניין תחנת הרדיו גלי צה"ל, שם קבעה כי גורם מקצועי אינו יכול לדון בסוגיה כאשר הוא מחזיק בדעה קדומה נעולה ומגובשת. לשיטתם, העיקרון מחייב ביתר שאת שופט היושב בדין, והם מבקשים ליישם את אותה אמת מידה על השופטת ולהורות על פסילתה המיידית.