מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, יוצא במתקפה חריפה נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעקבות עמדת הייעוץ המשפטי בעניין קיום עצרת הזיכרון וימי העיון לזכר הרב עובדיה יוסף. אבידן דורש לאפשר את קיום האירועים במועד שנקבע - כשבוע לפני יום השנה לפטירתו - וטוען כי המועד גובש מלכתחילה בתיאום עם הייעוץ המשפטי של המשרד.
במכתב ששיגר (2.9.26) לבהרב-מיארה כתב אבידן כי קיבל "בתמיהה רבה" את התשובה שנמסרה לו באמצעות עוזרה, עו"ד רועי כהן. לדבריו: "הנימוקים המשפטיים שהועלו במכתבכם מעידים על ניתוק מוחלט ועל חוסר הבנה בסיסי במהותו של מנהג ישראל בציון מועדים בכלל וימי אזכרה בפרט".
אבידן תקף גם את הדרישה לבטל את ההפרדה בין גברים לנשים באירוע. לדבריו, מדובר בדרישה "המנותקת לחלוטין מאופיו של האירוע וממורשתו של מרן זצ"ל, שאת שמו ופועלו מבקשים לזכור ולשמר".
המועד הוקדם בשל הבחירות
במרכז טענתו של אבידן עומדת השתלשלות העניינים שקדמה לקביעת מועד האירוע. לדבריו, בשיחות שנערכו עם היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, עו"ד שירי פוגל, ביקשה האחרונה להרחיק ככל האפשר את האירוע ממועד הבחירות, כדי למנוע "לזות שפתיים".
לטענת אבידן, בעקבות הבקשה ולאחר התייעצות עם פוסקי הלכה, הסכים המשרד להקדים את עצרת הזיכרון ואת ימי העיון בכשבוע מהמועד המקורי. לדבריו, לאחר מכן הוציאה פוגל חוות דעת חיובית לקיום האירוע והיא הועברה לייעוץ המשפטי לממשלה.
אבידן טוען כי דווקא משום שהמשרד פעל בהתאם להנחיות שניתנו לו, העמדה הנוכחית מעוררת קושי. לדבריו: "צר לנו להיווכח כי לאחר שהמשרד לשירותי דת פעל במדויק לפי ההנחיות וההסכמות, אנו נענים בחוסר גיבוי משפטי ולא רק אלא ככלי לנגח אותנו לצורך ביטול האירוע בדרך של התנערות מההנחיות שניתנו על ידכם".
המחלוקת על מועד האזכרה
המשרד לשירותי דת דוחה את האפשרות להעביר את האירועים למועד שלאחר הבחירות, משום שמשמעות הדבר, לטענתו, תהיה קיומם לאחר יום השנה עצמו. אבידן מגדיר אפשרות זו "אתרוגים אחרי סוכות" וטוען כי מטרת ימי העיון היא להכין את הציבור, ובייחוד את הדור הצעיר, לקראת יום הזיכרון.
לדבריו, הקדמת האירועים בשבוע עולה בקנה אחד גם עם המסורת ההלכתית של הכנה לקראת מועדים וימי זיכרון. במכתב מובאים מקורות תלמודיים ומנהגים הנוגעים להכנה מוקדמת למועדים ולאזכרות, ובכללם אמירת קדיש קודם יום האזכרה.
אבידן מוסיף כי קיימת גם בעיה מעשית בדחייה: לדבריו, האולמות שבהם אמורים האירועים להתקיים יהיו תפוסים בידי ועדת הבחירות המרכזית עד כשבועיים לאחר הבחירות. לפיכך, דחיית האירועים עלולה להביא לכך שייערכו כחודש לאחר יום הזיכרון.
טענה ל"אכיפה בררנית"
מנכ"ל המשרד טוען עוד כי עמדת הייעוץ המשפטי אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. לדבריו, בדברי ההסבר לחוק ובדיוני הוועדה הובהר כי הביטוי "בסמוך לו", המתייחס למועד קיום האירועים, יכול לכלול טווח של עד שבוע.
בהמשך המכתב מעלה אבידן טענה ל"אכיפה בררנית ותמוהה". הוא שואל מדוע אירועים אחרים הממומנים בידי המדינה, ובהם אירועים להנצחת ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, אירועי מרכז רבין ואירועים בבית הנשיא, מתקיימים כסדרם, בעוד שלדבריו דווקא אירוע תורני נדרש להידחות או להתבטל.
לצד המתקפה, אבידן מתחייב כי בעצרת ובימי העיון לא יהיו תכנים פוליטיים או מפלגתיים. לדבריו: "אנו חוזרים ומבהירים כי באירוע לא ייכללו כל תכנים פוליטיים או מפלגתיים, והוא יוקדש כולו לתורה, הלכה ומורשת".
בסיום מכתבו דורש אבידן מהיועצת המשפטית לממשלה לאשר את ימי העיון ואת עצרת הזיכרון במתכונת שלטענתו כבר סוכמה - שבוע לפני מועד יום השנה לפטירת הרב עובדיה יוסף.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה