מכירות הבקר מזנקות ב-77% והתפוחים ב-71% לקראת ראש השנה

הקניות לקראת ראש השנה משנות באופן חד את סל המזון הישראלי: בשבוע שלפני החג מזנקת כמות בשר הבקר הנמכרת ברשתות השיווק בכ-77% לעומת שבוע ממוצע בשאר ימות השנה, צריכת התפוחים עולה בכ-71%, מכירות הדגים בכ-52% וצריכת העוף בכ-35%. כך עולה מנתוני משרד החקלאות וביטחון המזון לקראת חגי תשרי, הכוללים גם נתונים על צריכת רימונים ויין בישראל.

העלייה החדה ביותר מבין המוצרים שנבדקו נרשמת בבשר הבקר. אספקת בשר הבקר בישראל בשנת 2025 עמדה על כ-20.2 ק"ג לנפש בממוצע, בשר טרי וקפוא יחד, עלייה של כ-7% לעומת השנה הקודמת. היצע הבשר הכולל באותה שנה נאמד בכ-201 אלף טונות.

גם בהשוואה בינלאומית ישראל בולטת בצריכת בשר בקר. לפי הנתונים שמציג המשרד, אספקת בשר הבקר לנפש בישראל גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על כ-13.4 ק"ג לנפש בשנה. ארגנטינה מובילה עם 31.1 ק"ג לנפש, אחריה ארצות הברית עם 23.2 ק"ג ואוסטרליה עם 21.9 ק"ג.

ישראל בצמרת העולמית בצריכת עוף

צילום: [צילום: אהרון קרוהן/פלאש 90]

הנתון הבולט במיוחד בהשוואה לעולם נוגע לעוף. צריכת העוף בישראל בשנת 2025 הגיעה לכ-51 ק"ג לנפש, והיא מהגבוהות בעולם. לפי משרד החקלאות, בענף העוף המקומי פועלים כיום כ-590 מגדלים.

לפי ניתוח נתוני המכירות ברשתות השיווק בשנת 2025, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה עולה צריכת העוף בכ-35% לעומת שבוע ממוצע. לשם השוואה, הממוצע העולמי שמציג המשרד, על בסיס נתוני OECD, עומד על 21.9 ק"ג לנפש בשנה. ארצות הברית מגיעה ל-35 ק"ג, פרו ל-34 ק"ג ואוסטרליה ל-31.5 ק"ג לנפש.

גם הדגים זוכים לדחיפה משמעותית לקראת שולחן החג. אספקת הדגים בישראל עומדת על כ-9 ק"ג לנפש בשנה במונחי דג אכיל, שהם כ-179 גרם בשבוע לאדם. כ-28% מהכמות היא של דגים טריים.

בשבעת הימים שלפני ערב ראש השנה נרשמת מדי שנה עלייה בצריכת הדגים. בשבוע המקביל אשתקד גדלה כמות הדגים שנמכרה ברשתות השיווק בכ-52% לעומת שבוע ממוצע. אמנון וסלמון היו הדגים הבולטים ביותר במכירות, עם כ-39% וכ-38% מהמכירות בהתאמה.

אספקת דגי המאכל בישראל גדלה בעשור האחרון בכ-44%: מכ-61.6 אלף טונות בשנת 2016 לכ-88.5 אלף טונות בשנת 2025, במונחי דג אכיל. עם זאת, כ-94% מהדגים הנצרכים בישראל, כ-83 אלף טונות, מיובאים ורובם קפואים. כ-4.8 אלף טונות נוספים מגיעים מחקלאות המים המקומית, שמייצרת דגים טריים בלבד, ועוד כאלף טונות נידוגים מדי שנה בים התיכון ובכנרת.

כ-90% מייצור הדגים בחקלאות המים המקומית נעשה בבריכות דגים וכ-10% במתקנים אינטנסיביים.

במונחי דג שלם, צריכת הדגים בישראל בשנת 2025 עמדה על כ-20 ק"ג לנפש בשנה, נתון הדומה לממוצע באיחוד האירופי ונמוך מעט מהממוצע העולמי של כ-21.7 ק"ג. מלזיה מובילה עם 55.4 ק"ג לנפש, קוריאה הדרומית עם 54.8 ק"ג ונורווגיה עם 53 ק"ג.

שבוע אחד מרכז 16% ממכירות הרימונים השנתיות

צילום: [צילום: לרון אלמוג/פלאש 90]

אחד מסמלי ראש השנה, הרימון, מרכז חלק משמעותי במיוחד מהמכירות השנתיות בתקופה קצרה: בשבוע שלפני ערב החג נמכרים כ-16% מכלל הרימונים הנמכרים במשך השנה.

יבול הרימונים בעונת 2026 מוערך בכ-40 אלף טונות, ואספקתם בישראל עומדת על כ-2.8 ק"ג לנפש בשנה, לרבות מוצרי רימון כמו מיץ.

ענף הרימונים בישראל התרחב מאוד לאורך השנים. בעבר התרכז הגידול בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי והשתרע על כ-3,500 דונמים בלבד. בשנת 2025 כבר היו בישראל כ-20 אלף דונמים של מטעים מניבי פרי ועוד כ-1,000 דונמים של מטעים צעירים, המעובדים בידי כ-200 מגדלים.

לפני כ-25 שנה פותחו במינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, זנים מוקדמים שאפשרו להאריך את עונת השיווק ולהתחיל למכור רימונים כבר בקיץ. בין הזנים האלה נמנים "עמק", "עכו" ו"שני". הזן המרכזי בעונה הוא "וונדרפול", וכמחצית מהיבול שלו משווקת בישראל והמחצית האחרת מיועדת ליצוא. יצוא הרימונים מישראל הסתכם בשנים האחרונות בכ-5,000-6,000 טונות בשנה.

גם התפוח, המזוהה במיוחד עם ראש השנה, רושם זינוק חד בביקוש. הישראלי הממוצע צורך כ-12.5 ק"ג תפוחים בשנה, ובשבוע הקניות לקראת ראש השנה עולה צריכתם בכ-71% לעומת שבוע ממוצע.

בישראל יש כ-20 אלף דונמים של מטעי תפוחים נושאי פרי, והיבול אשתקד הסתכם בכ-60 אלף טונות. הזנים העיקריים המשווקים בישראל הם סמיט, חרמון סטרקינג, מוזהב, פינק קריספי וגאלה.

תפוחים זקוקים למנות קור, ולכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידולם. בהתאם לכך, כ-90% מהתפוחים המקומיים גדלים בצפון הארץ, בהרי הגליל והגולן, בגובה של לפחות 600 מטר.

לצד הייצור המקומי, יבוא התפוחים לישראל בשנת 2025 הגיע לכ-63 אלף טונות, בעיקר מאיטליה, מארצות הברית ומצרפת.

לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני, סין היא יצרנית התפוחים הגדולה ביותר, עם כ-47 מיליון טונות בעונת 2025/26. אחריה האיחוד האירופי עם כ-11.5 מיליון טונות, ארצות הברית עם כ-5 מיליון וטורקיה עם כ-2 מיליון טונות.

הישראלים שותים מעט יין יחסית לעולם

צילום: [צילום: AP/Ariel Schalit]

לעומת הבולטות של ישראל בצריכת עוף ובשר, בתחום היין התמונה הפוכה. הישראלי הממוצע צורך כ-6 ליטרים יין בשנה, נתון נמוך לעומת מדינות רבות בעולם ובמיוחד לעומת אירופה וארצות הברית. בצרפת, לשם השוואה, עומדת הצריכה על כ-40 ליטרים בשנה, ובפורטוגל, שמובילה בצריכת יין לנפש, היא מגיעה לכ-62 ליטרים.

בישראל נטועים כ-70 אלף דונמים של ענבי יין, בעיקר ברמת הגולן, בגליל העליון, במישור החוף הדרומי ובהרי יהודה וירושלים. הייצור המקומי עומד על כ-50 מיליון בקבוקי יין בשנה ועוד כ-11 מיליון בקבוקי תירוש.

כ-65% מהכרמים בישראל נטועים בזני ענבים אדומים, כשהזנים הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.

יצוא היין הישראלי גדל בעשור האחרון והגיע לשיא של כ-65 מיליון דולר בשנת 2024. בשנת 2025 נרשמה ירידה של כ-10% לכ-59 מיליון דולר, בין היתר על-רקע העלאת המכסים על יצוא לארצות הברית.

למרות הירידה, ארצות הברית ממשיכה להיות יעד היצוא המרכזי של תעשיית היין הישראלית ואחראית ליותר מ-70% מהיצוא. יעדים מרכזיים נוספים הם צרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה.