רוסיה מסייעת בחשאי לאירן לפתח טילי שיוט על-קוליים מתקדמים, במסגרת תוכנית רב-שנתית שנועדה להקנות לטהרן יכולת חדשה לאיים על נושאות מטוסים וכלי שיט אמריקניים במזרח התיכון. כך עולה מתחקיר שפרסם (1.9.26) "פייננשל טיימס", המתבסס על תכתובות רוסיות שהודלפו, רישומי נסיעות וניתוח פטנטים צבאיים.
התוכנית, הנושאת את שם הקוד C430L, החלה ב-2023 והמשיכה לפעול גם במהלך 2026. לפי התחקיר, מוסקבה העמידה לרשות האירנים כמה ממומחי הטילים המנוסים ביותר שלה, במטרה לסייע להם לרכוש ידע שבעבר התקשו להשיג בכוחות עצמם.
במרכז המיזם עומד פיתוח מנוע מגח - מערכת הנעה המשתמשת באוויר הנכנס למנוע במהלך הטיסה ומאפשרת לטיל שיוט לשמור על מהירות על-קולית גבוהה. מומחי טילים העריכו כי הידע מיועד בעיקר לפיתוח טילי שיוט נגד ספינות וכן טילים המיועדים לתקיפת מטרות יבשתיות.
המהנדסים הרוסים ניתחו ניסוי אירני
לפי התחקיר, התוכנית אורגנה בידי רוסאובורונאקספורט, החברה הממשלתית הרוסית ליצוא נשק, בשיתוף NPO משינוסטרויניה, אחת מחברות הטילים הבולטות ברוסיה. החברה הרוסית עוסקת בין השאר בפיתוח טילי שיוט המשוגרים מכלי שיט, מצוללות וממערכות יבשתיות, והוטלו עליה עיצומים אמריקניים כבר ב-2014.
רישומי נסיעות שהגיעו לידי העיתון מעלים כי בכירים בתחום יצוא הנשק ומהנדסים בכירים של החברה הרוסית נסעו לאירן פעמים אחדות עוד לפני החתימה הרשמית בנובמבר 2023 על ההסכם עם משרד ההגנה האירני.
אחד המשתתפים שזוהו בתחקיר הוא אלכסנדר דרגצ'ב, שכיהן כסגן מנהל בחברה הרוסית ותואר ברישומי תעסוקה שהודלפו כמתכנן בכיר של טילים ימיים ומערכות טילי שיוט.
לאחר חתימת ההסכם העבירה אירן לרוסים נתונים טכניים רבים על מערכת ההנעה שפיתחה. המהנדסים הרוסים בחנו גם נתונים מניסוי טיסה אירני והעבירו לטהרן שאלות והערות מפורטות בנוגע למערכת הדלק, יציבות הבעירה, פתחי כניסת האוויר ופיית המנוע - רכיבים מרכזיים בפיתוח מערכת הנעה מסוג זה.
באפריל 2025 אף הציעה רוסאובורונאקספורט לשלוח לאירן כ-20 מומחים לשיחות טכניות במסגרת התוכנית.
העבודה נמשכה גם בזמן המלחמה
מהתכתובות עולה כי הקשר לא נפסק לאחר פרוץ המלחמה בין ארה"ב וישראל לאירן. הרוסים המשיכו במהלך 2026 להכין דוחות טכניים עבור טהרן, ובמקביל דנו הצדדים בשלב הבא של תוכנית הפיתוח.
במכתב של רוסאובורונאקספורט מיוני 2026 מתועדים מגעים נוספים בנוגע לשלב הבא ודיונים מתוכננים על הדוחות שהכינו המומחים הרוסים. עם זאת, לא ברור אם אותו שלב כבר יצא לפועל.
לפי התחקיר, אירן כבר בנתה מערכת הנעה מסוג מגח וביצעה בה ניסוי טיסה. עם זאת, אין לפי שעה ראיה לכך שטיל שיוט על-קולי שפותח באמצעות הסיוע הרוסי נכנס לשירות מבצעי. זו הבחנה חשובה: התחקיר מצביע על העברה משמעותית של ידע וטכנולוגיה ועל התקדמות בפיתוח, אך לא על מערכת נשק מבצעית מוכחת.
איום מסוג חדש על כלי השיט
המשמעות הצבאית האפשרית של המיזם נוגעת במיוחד לזירה הימית. טיל שיוט מהיר הטס בגובה נמוך עשוי לצמצם במידה ניכרת את הזמן העומד לרשות מערכות הגילוי והיירוט של ספינה מותקפת. יכולת כזאת עשויה להקשות על ההגנה על נושאות מטוסים, משחתות וכלי שיט נוספים במפרץ הפרסי ובסביבתו.
פביאן הינץ, מומחה לתוכנית הטילים האירנית ועמית בכיר בארגון Conflict Armament Research, הגדיר את המיזם כהעברה של טכנולוגיה צבאית רגישה במיוחד שאירן ביקשה להשיג במשך עשרות שנים. לדבריו, שיתוף פעולה בקנה מידה כזה אינו סביר ללא אישור בדרגים הפוליטיים הבכירים ביותר ברוסיה.
הסיוע חושף גם את העמקת יחסי הגומלין הביטחוניים בין שתי המדינות. אירן סיפקה לרוסיה מל"טים ששימשו אותה במלחמה באוקראינה, ואילו מוסקבה מסייעת לטהרן בתחומים שבהם לתעשיה האירנית עדיין קיימים פערים טכנולוגיים.
ניקול גרייבסקי, מומחית לרוסיה ולאירן מבית הספר למדעי המדינה בפריז, אמרה כי תוכנית מנועי המגח מלמדת שמוסקבה מוכנה להרחיב את העימות עם המערב גם לזירות שמעבר לאוקראינה. לדבריה, רוסיה מייחסת כיום פחות משקל מבעבר לקווים האדומים שהגבילו את העברתן של טכנולוגיות צבאיות רגישות למזרח התיכון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה