היועצת המשפטית מבקשת מבג"ץ לעצור 3 מינויים במח"ש החדשה

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מבקשת מבית המשפט העליון (01.09.26) לעצור לאלתר שלושה מינויים בכירים במחלקה לחקירות שוטרים החדשה שאותם מוביל שר המשפטים יריב לוין. היא מזהירה מפני מחטף פוליטי חסר תקדים, המייתר את עצמאות אכיפת החוק ומכפיף אותה לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו ערב פתיחת הקלפיות.

הבקשה מוגשת במסגרת שורת עתירות התלויות ועומדות (בג"ץ 35011-06-26) נגד התיקון לפקודת המשטרה המשנה סדרי בראשית. היועצת קובעת כי קידום המינויים משרת אינטרסים מפלגתיים סקטוריאליים, בניגוד להלכה הפסוקה האוסרת על מינויי בכירים בתקופת בחירות, ויוצר אפקט הרתעתי מיידי כלפי חוקרים, תובעים, שוטרים ועיתונאים.

שר המשפטים טוען כי הממשלה השלימה את ימיה ונהנית מאמון הכנסת, אך היועצת שוללת טענה זו מכל וכל. היא מבהירה כי החשש מניגוד עניינים פוליטי ושיקולים זרים חל על כל ממשלה יוצאת המבקשת לכבול את הממשלה הבאה באמצעות מינויים לכהונה בת שש שנים.

שליטת השר בוועדה הממנה

היועצת חושפת פגמים יסודיים בהרכב הוועדה הבוחרת את מנהל המחלקה ואת הממונה על התיאום. לשר המשפטים קיימת השפעה ישירה על שלושה מתוך חמישה חברי הוועדה, כאשר מנכ"ל משרד המשפטים משמש יושב-ראש הוועדה ומנהל את סדר יומה, ונציג נוסף נבחר ישירות על-ידי השר.

הנציג השלישי מטעם נציבות שירות המדינה מונה במעורבות עמוקה של מנכ"ל המשרד, שהתהפכו בו היוצרות. המנכ"ל העביר לנציב קורות חיים של מועמד יחיד, צירף חוות דעת משפטית תומכת, וחתם את פנייתו במילים "אודה למינוי". הנציב אישר את המועמד היחיד ללא בחינת אפשרויות נוספות.

זאת ועוד, הנציג הרביעי בוועדה אמור להיות ממונה על-ידי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, אך גורם זה טרם מונה בפועל. עובדה זו מונעת את השלמת הרכב הוועדה ופוגעת בעצמאותה באופן מהותי טרם הבחירות.

ראיות למעורבות פוליטית

היועצת מציגה התבטאויות המעידות על מעורבות פוליטית גלויה מצד יוזם החוק, ח"כ משה סעדה. סעדה מצהיר על הכוונה למנות מנהל שהוא "מינוי ימני לאומי על מלא מלא", ומוסיף כי ינחה אותו לזמן לחקירה בכירים במערכת אכיפת החוק. שר המשפטים בחר שלא להתנער מאמירות אלו בזמן אמת, והסתפק בכינויין "אמירות פופוליסטיות תמוהות".

היחידה החדשה מקודמת כעת ללא חיוניות או דחיפות של ממש המצדיקה חריגה מכללי פסיקת הבחירות. המחלקה לחקירות שוטרים פועלת תחת ממלא-מקום בעל ניסיון רב ומטפלת בתיקים רגישים, כך שלא נוצר חלל שלטוני. איתור המועמדים נוהל בעצלתיים, מועד הגשת המועמדויות נדחה שלוש פעמים, וקול קורא לתפקיד הממונה כלל לא פורסם.

דחיית טענות תקדימיות

היועצת המשפטית הודפת את ניסיונו של שר המשפטים להשוות את מינויי מח"ש לאישור מינוי הרמטכ"ל ולהסכם הימי עם לבנון ערב בחירות קודמות. הרמטכ"ל הקודם סיים כהונה מלאה, מערכת הביטחון קבעה כי אין אפשרות לממלא-מקום, והוצגו חוות דעת ביטחוניות כבדות משקל בדבר הפגיעה ברציפות הפיקוד.

ההסכם הימי נשען על חלון הזדמנויות מדיני צר שנתמך על-ידי כל גורמי המקצוע והביטחון בישראל. בענייננו מדובר בתהליך פנים-מערכתי הנוגע למבנה מערכת אכיפת החוק, אשר לא תאבד כל הזדמנות לקדמו באופן תקין ומקצועי לאחר הקמת הממשלה החדשה.

פגיעה באכיפת החוק

המינויים מהווים אבן ראשה בהקמת גוף אכיפת חוק שנוי במחלוקת, המוציא את היחידה החדשה מכפיפות למערכת המשפטית ומעביר את הסמכויות ישירות לדרג הפוליטי. המנהל החדש יוכל להפוך החלטות של ראשי התביעה הפלילית, תוך כפיפות לתקציב שקובע השר במישרין.

המבנה החדש מסיר את החיץ החיוני בין השר לבין גורמי החקירה, ומטפל בתיקי שחיתות שלטונית ובשוטרים המפעילים כוח נגד מפגינים. הפוליטיזציה יוצרת אפקט הרתעה כבד, הקריטי במיוחד בימי בחירות בהם נדרשת הקפדה יתרה על הבטחת טוהר הבחירות במדינה דמוקרטית.

מניעת מעשה עשוי

המחוקק קצב שמונה חודשים להקמת היחידה, עם אפשרות להארכה עד פברואר ויוני 2027. המדינה נמצאת חודשיים בלבד לפני הבחירות לכנסת, עובדה המייתרת לחלוטין את הדחיפות במינויים ומצמצמת את מתחם הסבירות להפעלת סמכויות הממשלה. סעיף התחולה המיידית הוכנס לנוסח החוק רק בחודש מאי 2026, כאשר מועד הבחירות כבר היה ידוע היטב.

המשיבה מבקשת מבית המשפט להוציא צו ביניים לשמירת המצב הקיים עד להכרעה בעתירות החוקתיות סביב החוק. עצירת המינויים משרתת מניעת מעשה עשוי טרם פסיקת בית המשפט העליון, ומיישמת את הדין האוסר על כבילת ממשלות עתידיות במינויים פוליטיים של עובדי ציבור בכירים.