אם נדמה לכם שהיתושים תמיד בוחרים דווקא בכם, ייתכן שהתשובה תלויה בשאלה איזה יתוש נמצא בחדר. מחקר חדש שפורסם ב-21.8.26 בכתב העת iScience מצא כי שלושה מיני יתושים העדיפו אנשים שונים, וכי לא הייתה קבוצה אחת של בני אדם שמשכה באופן עקבי את כל המינים שנבדקו.
החוקרים מאוניברסיטת פלורידה הבינלאומית וממוסדות נוספים בדקו 119 משתתפים מול שלושה מיני יתושים: Aedes aegypti, יתוש הטיגריס האסייתי Aedes albopictus ו-Culex quinquefasciatus. לכל משתתף נאספו גם דגימות של חומרי הריח הנפלטים מהעור ושל אוכלוסיית החיידקים שעליו.
במתקן מבוקר הוצג ריחו של כל אדם ליתושים ונמדדה מידת המשיכה אליו. התוצאה המרכזית הייתה ברורה: כל אחד משלושת המינים העדיף תת-קבוצה אחרת של בני אדם. אדם שהיה אטרקטיבי במיוחד למין אחד לא היה בהכרח אטרקטיבי גם לשניים האחרים.
כל יתוש מפענח את הריח האנושי אחרת
החוקרים מצאו כי ההבדלים בהתנהגות תאמו גם להבדלים בכימיה של ריח הגוף ובמיקרוביום העור - אוכלוסיית החיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים החיים על פני העור ומשתתפים ביצירת חלק מחומרי הריח.
אצל יתוש הטיגריס האסייתי נמצאה משיכה גבוהה יותר לפרופילי ריח שבהם היו רמות גבוהות יותר של קטונים. לעומת זאת, המשיכה של Aedes aegypti ושל Culex quinquefasciatus הייתה קשורה בין היתר להיעדר יחסי של קבוצות חומרי ריח אחרות, ובהן אלכוהולים מחזוריים ומונוטרפנים.
גם חיידקי העור לא נתנו "נוסחה" אחת למשיכת יתושים. החוקרים זיהו 246 קבוצות חיידקים בדגימות המשתתפים, והרכב החיידקים שאפיין אנשים מושכים יותר או פחות השתנה בין מיני היתושים. נמצאו גם מספר חיידקים שהופיעו בדפוסים משותפים בין המינים, אך התמונה הכוללת הייתה ייחודית לכל יתוש.
לדברי החוקרים, ריח גוף אנושי מורכב מיותר מאלף חומרים נדיפים, שרבים מהם עדיין אינם מאופיינים היטב. הממצאים מעלים אפשרות שמיני יתושים שונים פיתחו במהלך האבולוציה מערכות שונות לפענוח אותו "מרחב ריחות" אנושי.

גברים משכו מעט יותר רק מין אחד
גם ההבדל בין נשים לגברים לא היה אחיד. Aedes aegypti הראה משיכה מעט גבוהה יותר לגברים, ואילו אצל יתוש הטיגריס האסייתי ו-Culex quinquefasciatus לא נמצא אותו דפוס.
הממצא חשוב משום שהוא מערער על הסברים פשוטים שלפיהם תכונה אחת - למשל מין, סוג דם או ריח מסוים - קובעת עד כמה אדם הוא "מגנט ליתושים".
מחקרים קודמים כבר הראו שבני אדם שונים מאוד במידת המשיכה שלהם ליתושים ושחומצות שומן, חיידקי עור וחומרים נדיפים יכולים למלא בכך תפקיד. החידוש במחקר הנוכחי הוא ההשוואה הישירה בין כמה מיני יתושים מול אותה קבוצת בני אדם. כך התברר שמידת המשיכה אינה בהכרח תכונה קבועה של האדם, אלא תוצאה של המפגש בין חתימת הריח שלו לבין מערכת החישה של מין היתוש.
אחד היתושים במחקר חי גם בישראל
למחקר יש זיקה ישירה יחסית לישראל משום שאחד משלושת המינים שנבדקו הוא יתוש הטיגריס האסייתי, Aedes albopictus. מדובר במין פולש שהתבסס בישראל והוא נפוץ באזורים רבים בארץ. משרד הבריאות מציין כי ליתוש יש יכולת להעביר נגיפים ובהם דנגי.
במסמך רשמי של משרד הבריאות נכתב כי עד למועד פרסומו לא תועדה בישראל העברה מקומית של דנגי, אף שהיתוש המעביר הפוטנציאלי קיים בארץ. בשנים האחרונות אובחנו בישראל מקרי דנגי שיובאו מחו"ל.
לכן להבנת גורמי המשיכה של יתוש הטיגריס עשויה להיות בעתיד משמעות שאינה מסתכמת במטרד של עקיצות. אם יתברר אילו חומרים הוא מחפש ואילו חומרים מרחיקים אותו, ניתן יהיה לנסות לפתח מלכודות או דוחי יתושים המותאמים בצורה מדויקת יותר למין הזה.
לא דוחה יתושים חדש - עדיין
החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב בסיסי יחסית בדרך ליישום. הם זיהו קשרים בין חומרי ריח, חיידקי עור והתנהגות היתושים, אך לא הוכיחו שכל חומר שנמצא הוא הגורם הישיר לבחירת האדם.
כך למשל, רמה גבוהה של קטון מסוים יכולה להיות חלק מחתימת ריח רחבה יותר ולא החומר היחיד שגרם ליתוש להתקרב. בדומה לכך, חיידק שנמצא בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים מושכים עשוי לייצר חומרי ריח רלוונטיים - אך עצם נוכחותו אינה מוכיחה שהוא גורם לעקיצות.
גם הניסוי נערך בתנאים מבוקרים ובחן משיכה לריח, ולא את מספר העקיצות שאנשים ספגו בפועל בסביבה טבעית. בעולם האמיתי יתושים משתמשים גם בפחמן דו-חמצני מהנשימה, בחום הגוף, בלחות, בתנועה ובמידע חזותי כדי למצוא מארח.
לכן אין להסיק מן המחקר ששינוי תזונה, שימוש בתכשיר מסוים או ניסיון לשנות את חיידקי העור ימנעו עקיצות. נדרשים ניסויים שבהם משנים באופן מבוקר את החומרים או המיקרוביום ובודקים אם העדפת היתושים משתנה כתוצאה מכך.
המחקר עשוי לשנות את פיתוח דוחי היתושים
המשמעות הרחבה יותר היא שדוחה יתושים המתוכנן מול אות ריח מסוים לא בהכרח יהיה יעיל באותה מידה נגד כל מין. אם מינים שונים "קוראים" ריח אנושי באמצעות מערכות שונות, ייתכן שבעתיד יהיה אפשר לפתח אמצעי הגנה המכוונים למין העיקרי המעביר מחלה באזור מסוים.
הדבר עשוי להיות משמעותי במיוחד במאבק במחלות המועברות בידי יתושים, משום שמין היתוש המרכזי משתנה ממקום למקום. חומר שיפריע לאיתור אדם בידי Aedes aegypti, למשל, אינו בהכרח ישפיע באותה צורה על יתוש הטיגריס האסייתי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה