מספר המורשעים זינק ב-27%; העלייה החדה - בקרב מי שאינם תושבי ישראל

מספר המורשעים בדין במשפטים פליליים בישראל עלה בחדות בשנת פסק הדין 2024: 29.9 אלף בני אדם הורשעו, לעומת 23.5 אלף ב-2023 - גידול של כ-27%. בסך-הכל עמדו לדין 32.7 אלף בני אדם וקיבלו פסק דין, לעומת 26.1 אלף בשנה הקודמת, עלייה של 25.3%. שיעור המורשעים מכלל העומדים לדין עלה מ-90% ל-91.5%.

חלק משמעותי מהעלייה נרשם בקרב מי שאינם תושבי ישראל. מספר המורשעים בקבוצה זו זינק ב-71%, מ-6.1 אלף ב-2023 ל-10.4 אלף ב-2024. מי שאינם תושבים היו 32% מכלל העומדים לדין, לעומת 23.5% בלבד שנה קודם לכן, ו-99.6% מהם הורשעו. הלמ"ס מציינת כי העלייה במספרם היא שהגדילה גם את חלקם היחסי מכלל המורשעים. שיעור המועדות בקרב המורשעים שאינם תושבים, כלומר מי שהורשעו בשתי הרשעות או יותר עד סוף השנה הנחקרת, דווקא ירד בחדות - מ-46% ב-2023 ל-31.1% ב-2024, השיעור הנמוך ביותר מאז 2005.

בקרב תושבי ישראל עמדו לדין 22.2 אלף בני אדם, לעומת 19.9 אלף ב-2023 - עלייה של 11.5%. מתוכם הורשעו 19.5 אלף, שהם 87.6%. חלקם של תושבי ישראל מכלל העומדים לדין ירד מ-76.5% ל-68%, בשל הגידול הניכר במספר העומדים לדין שאינם תושבי ישראל. שיעור המועדות בקרב המורשעים תושבי ישראל ירד לאורך השנים מ-59.3% בשנת 2000 ל-50.2% ב-2024.

פער גדול נרשם בין מבוגרים לקטינים. בקרב 20.7 אלף המבוגרים תושבי ישראל שעמדו לדין הורשעו 18.7 אלף, שיעור של 90.5%. לעומת זאת, מתוך כ-1.5 אלף קטינים בני 12-17 שעמדו לדין הורשעו 748 בלבד, 49%. עם זאת, שיעור ההרשעה בקרב קטינים נמצא במגמת עלייה ארוכת טווח: מ-34.9% בשנת 2010 ל-49% ב-2024.

גם בתוך קבוצת הקטינים נמצאו פערים גדולים. 50.3% מהבנים שעמדו לדין הורשעו, לעומת 25% מהבנות. שיעור ההרשעה בקרב קטינים ערבים עמד על 60.7%, פי 1.5 מהשיעור בקרב יהודים ואחרים - 41.1%. בעבירות כלפי גופו של אדם הורשעו 54.1% מהקטינים הערבים שעמדו לדין, לעומת 35.9% מהיהודים והאחרים.

העבירות שבהן נמצא שיעור ההרשעה הגבוה ביותר בקרב קטינים היו עבירות כלפי ביטחון המדינה - 90.7%, ולאחריהן עבירות מין - 52.2%. מנגד, השיעור הנמוך ביותר נרשם בעבירות כלפי הסדר הציבורי - 35.7%. בקרב קטינים שנשפטו בבית משפט מחוזי הגיע שיעור ההרשעה ל-93.4%, לעומת 39.7% בבתי משפט לנוער.

בקרב המבוגרים נרשמו פערים גם לפי מין וקבוצת אוכלוסייה. 91.3% מהגברים שעמדו לדין הורשעו, לעומת 80.1% מהנשים. שיעור ההרשעה בקרב ערבים מבוגרים הגיע ל-95.9%, גבוה ב-9.1 נקודות האחוז מהשיעור בקרב יהודים ואחרים, שעמד על 86.8%. הפער בלט בין היתר בעבירות כלפי גופו של אדם - 93.6% בקרב ערבים לעומת 82.4% בקרב יהודים ואחרים - ובעבירות רכוש, שבהן עמדו השיעורים על 96.8% ו-86.9%, בהתאמה.

לפי סוג העבירה, שיעור ההרשעה הגבוה ביותר בקרב מבוגרים נרשם בעבירות כלכליות - 99%, ובעבירות כלפי ביטחון המדינה - 98.5%. בעבירות מוסר עמד שיעור ההרשעה על 94.9%. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בעבירות כלפי גופו של אדם - 86.7% - ובעבירות כלפי הסדר הציבורי - 88.7%.

הנתונים מצביעים גם על קשר בין הרמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים לבין שיעור ההרשעה בקרב מבוגרים שעמדו לדין. ביישובים המשתייכים לאשכולות 3-4 נרשם שיעור הרשעה של 93.7%, ובאשכולות 1-2 שיעור של 92%. ככל שעולים בדירוג החברתי-כלכלי השיעור יורד, ובאשכולות הגבוהים ביותר, 9-10, הוא הסתכם ב-80.1%.

מבחינת השכלה, 44.6% מהמורשעים היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ו-46.5% היו בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום תיכון. רק 8.8% היו בעלי תעודה על-תיכונית או תואר אקדמי. נתוני ההשכלה מתייחסים לבני 25-69 שעבורם קיימים נתונים במרשם ההשכלה של הלמ"ס.

בהודעה שפרסמה ציינה הלמ"ס לראשונה גם השוואה בינלאומית של שיעור המורשעים במדינות ה-OECD שעבורן קיים נתון. בישראל עמד השיעור על 199.9 מורשעים ל-100 אלף נפש, פחות ממחצית מהממוצע במדינות שנכללו בהשוואה - 474.5 ל-100 אלף. השיעור הגבוה ביותר נרשם בשווייץ, עם 1,230.9 מורשעים ל-100 אלף נפש, והנמוך ביותר במקסיקו - 28.8.

בקרב גברים עמד שיעור המורשעים בישראל על 377.1 ל-100 אלף, לעומת ממוצע של 848 במדינות ה-OECD שנכללו בהשוואה. בקרב נשים הפער גדול אף יותר: 25.5 מורשעות ל-100 אלף נשים בישראל, לעומת ממוצע של 153.6.

בלמ"ס מדגישים כי אין לפרש את שיעור המורשעים כמדד ישיר לרמת הפשיעה במדינה. הנתון מושפע גם מהבדלים בהגדרת עבירות, מהיקף המקרים שמגיעים להליך משפטי, ממדיניות האכיפה והתביעה ומאופן פעולת מערכת המשפט. לכן, למשל, השיעור הגבוה בשווייץ לעומת מקסיקו אינו מלמד כשלעצמו שרמת הפשיעה בשווייץ גבוהה יותר. נתוני 2024 המוצגים בפרסום הם ארעיים.