דווקא בשיא עונת המאביקים: סוף הקיץ הוא צוואר הבקבוק של הדבורים

דווקא בשיא הקיץ, כאשר מספר גדול של חרקים מאביקים פעיל, נעשה קשה יותר לדבורים להשיג תמורה אנרגטית טובה למאמץ הכרוך בחיפוש אחר צוף. מחקר חדש מאוניברסיטת סאסקס מצא כי יעילות איסוף המזון של דבורי דבש הידרדרה מאמצע יולי ובמהלך אוגוסט, והמינימום החזוי נרשם באמצע אוגוסט.

המחקר, שפורסם ברשת ב-19.8.26 בכתב העת Functional Ecology של האגודה הבריטית לאקולוגיה, הוא לדברי החוקרים הראשון שמודד ישירות לאורך עונת פעילות שלמה את המאזן האנרגטי של דבורים בזמן איסוף צוף - כמה אנרגיה הן מקבלות מן המזון לעומת האנרגיה שהן מוציאות במעוף ובהליכה בין הפרחים.

החוקרים עקבו מאפריל עד אוקטובר אחר 1,217 דבורי דבש ב-122 סקרי שטח בברייטון ובאדינבורו, המרוחקות כ-600 ק"מ זו מזו. במקביל הם אספו נתוני צוף מ-1,426 פרחים ופרחיות של 19 מיני צמחים. בכל תצפית עקבו במשך דקה אחר דבורה אוספת צוף, ספרו כמה פרחים ביקרה ומדדו כמה זמן הקדישה למעוף וכמה להליכה.

כמה אנרגיה נכנסת - וכמה יוצאת

בניגוד למחקרים שהתבססו בעיקר על זמינות פרחים, מרחקי תעופה או מדדים עקיפים אחרים, הצוות חישב לכל תקופה את "יעילות האיסוף" - היחס בין הרווח האנרגטי נטו לבין האנרגיה שהדבורה הוציאה כדי להשיג אותו.

כמות האנרגיה שהתקבלה מן הפרח חושבה לפי נפח הצוף וריכוז הסוכר שבו. העלות האנרגטית הוערכה לפי הזמן שהדבורה בילתה במעוף ובהליכה, בשילוב נתונים פיזיולוגיים ממחקרים קודמים. כך היה אפשר להשוות בין איכותם המעשית של משאבי המזון בתקופות שונות של השנה.

התוצאה הצביעה על עונתיות ברורה. האביב ותחילת הקיץ סיפקו בדרך כלל תנאים טובים יותר, ואילו מאמצע יולי ועד סוף אוגוסט נרשמה הידרדרות ניכרת. המודל הסטטיסטי חזה את נקודת השפל באמצע אוגוסט.

כאשר הנתונים אוחדו לפי חודשים, אוגוסט היה החודש הגרוע ביותר, עם יעילות אנרגטית ממוצעת של 0.5, לעומת 8.1 בספטמבר - הבדל של פי 16. העלייה בספטמבר מדגישה כי מדובר בצוואר בקבוק עונתי ולא בהידרדרות רציפה עד החורף.

דווקא כשכולם מחפשים מזון

החוקרים מציעים הסבר כפול לשפל של סוף הקיץ. בתקופה זו פוחתת זמינותם של חלק ממקורות הצוף האיכותיים, ובמקביל התחרות על הפרחים שנותרו עשויה להיות גבוהה במיוחד.

לפי נתונים קודמים שמצטטים החוקרים, 62% ממיני המאביקים בבריטניה מגיעים לשיא תצפיות המעוף שלהם ביולי ובאוגוסט. המשמעות היא שהביקוש לצוף עלול להגיע לשיא בדיוק בזמן שבו התמורה האנרגטית מן הפרחים מתחילה לרדת.

דבורי דבש הן מאביקות כלליות המבקרות מגוון רחב של צמחים ועוקבות כל העת אחר איכות מקורות המזון הזמינים. לכן החוקרים מעריכים שהדפוס שמצאו עשוי לשמש אות לכך שגם מאביקים אחרים נתקלים בתקופה קשה בסוף הקיץ.

עם זאת, זו עדיין הסקה ולא מדידה ישירה. המחקר לא עקב אחר דבורי בר, פרפרים, זבובים מאביקים או קבוצות אחרות, ולכן אי-אפשר לקבוע שכל מיני המאביקים חווים את אותו מאזן אנרגטי.

שתי ערים - אותו דפוס

אחת החוזקות של המחקר היא שהדפוס חזר בשני אתרים מרוחקים למדי. ברייטון ואדינבורו שונות באקלים ובמבנה העירוני, אך בשתיהן נצפתה אותה ירידה עונתית כללית ביעילות האיסוף ובכמות האנרגיה שסיפק פרח.

עם זאת, באתר העירוני יותר התנודות היו מתונות יותר. החוקרים מעלים אפשרות שסביבה עירונית מגוונת, הכוללת גינות, פארקים וצמחי נוי הפורחים בזמנים שונים, עשויה ליצור רציפות מסוימת של מקורות מזון לאורך העונה. הממצא אינו מוכיח שעיר טובה יותר לדבורים, אך הוא מדגיש ששימושי הקרקע והרכב הצמחייה עשויים להשפיע על חומרת צוואר הבקבוק העונתי.

המחקר גם בחן בכוונה חלקות שבהן כבר נראו דבורי דבש אוספות מזון במספר משמעותי. כלומר, החוקרים לא דגמו סתם פרחים בנוף, אלא מקורות שהמושבות עצמן בחרו לנצל. משום כך הנתונים משקפים את איכותם של מקורות מזון שהדבורים ראו בהם כדאיים באותו זמן.

המשמעות לישראל עשויה להיות אפילו חריפה יותר

אין להעתיק את לוח השנה הבריטי לישראל. אוגוסט הבריטי אינו מקביל בהכרח לאוגוסט הישראלי מבחינת צמחייה, זמינות מים, עומס חום וחקלאות. בישראל תקופות המחסור בצוף עשויות להתחיל מוקדם יותר, להימשך זמן רב יותר ולהשתנות מאוד בין הגליל, מישור החוף, ההר, בקעת הירדן והנגב.

עם זאת, עצם התופעה מוכרת היטב גם כאן. משרד החקלאות התריע בעבר מפני מחסור בצוף ובאבקת פרחים בקיץ, ובשנים שחונות אף המליץ לדבוראים להשלים מזון בתמיסת סוכר כאשר אין בכוורת מלאי מספיק. במסמך מקצועי שפורסם בעקבות חורף שחון במיוחד אף הוערך שבאזורים רבים אגירת הדבש בקיץ תהיה נמוכה מאוד, ובאזורים מסוימים עלולה שלא להיות אגירה קיצית כלל.

משרד החקלאות מפרסם גם רשימות של צמחים צופניים לפי עונות פריחה, ובהן מינים הפורחים בקיץ. המשמעות המעשית של המחקר הבריטי היא שחיזוק המרעה לדבורים אינו רק שאלה של כמה פרחים קיימים לאורך השנה, אלא גם של מתי הם פורחים.

לא כל פרח שווה אותה כמות אנרגיה

אחד המסרים החשובים של המחקר הוא שמספר הפרחים לבדו אינו מספר את כל הסיפור. פרח אחד יכול להכיל יותר צוף, צוף מרוכז יותר בסוכר או להיות נגיש יותר לדבורה, ולכן להחזיר לה הרבה יותר אנרגיה על כל שניית מעוף.

בין 19 מיני הצמחים שנבדקו נמצאו הבדלים גדולים בכמות הצוף, בריכוז הסוכר וביעילות שבה הצליחו הדבורים לנצל אותם. מסיבה זו החוקרים טוענים שתוכניות לשיפור משאבי המזון למאביקים צריכות להסתכל לא רק על שטח הפריחה אלא גם על איכותה ועל רציפותה לאורך העונה.

מבחינת שמירת טבע, הממצא מצביע על כך שהשקעה בצמחים המספקים צוף איכותי בתקופות דלות עשויה להיות בעלת ערך גדול יותר מאשר תוספת פריחה בתקופות שבהן המזון ממילא מצוי בשפע.

מחקר תצפיתי בשני אתרים בלבד

למחקר יש גם מגבלות ברורות. כל הנתונים נאספו בשני אתרים בבריטניה, ולכן אין לדעת אם אותו שפל באמצע אוגוסט מתקיים באזורים חקלאיים, בכפרים, בשטחי טבע או במדינות בעלות אקלים שונה.

גם חישוב ההוצאה האנרגטית אינו מדידה ישירה של חילוף החומרים בכל דבורה. החוקרים מדדו את זמני המעוף וההליכה ושילבו אותם עם נתונים פיזיולוגיים מהספרות כדי לאמוד את העלות האנרגטית.

נוסף על כך, המחקר אינו מוכיח ששיפור הפריחה בסוף הקיץ יגדיל את הישרדות המושבות או את אוכלוסיות המאביקים לאורך שנים. לשם כך יהיה צורך בניסויים שבהם משנים בפועל את זמינות הצוף ובוחנים את ההשפעה על כוורות ועל מאביקים אחרים.

אף על-פי כן, החוזקה המרכזית היא המעבר ממדדים עקיפים למדידה משולבת של התועלת והעלות שחווה הדבורה עצמה בזמן חיפוש מזון.