בדיקת דם עשויה לחזות עוד לפני החיסון מי יגיב חלש

עוד לפני קבלת חיסון, בדיקת דם עשויה לשאת רמזים לעוצמת תגובת הנוגדנים שתתפתח בעקבותיו. מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת אריזונה סטייט מצא כי דפוס רחב של נוגדנים הקיימים בגוף מראש יכול לסייע לחזות מי יגיב היטב לחיסון נגד קורונה ומי עלול לפתח תגובה חלשה.

במחקר, שפורסם ב-20.8.26 בכתב העת Cell Press Blue, נותחו 8,687 דגימות דם של 4,089 משתתפים - 2,445 בריאים ו-1,644 אנשים עם מחלות או טיפולים הכרוכים בדיכוי חיסוני. החוקרים מדדו בדמם נוגדנים נגד 185 אנטיגנים לפני החיסון ולאחריו, ולאחר מכן השתמשו במודל של למידה עמוקה כדי לחפש דפוסים המאפיינים תגובה חלשה לחיסון.

האנטיגנים כללו שלושה הקשורים לנגיף הקורונה, 157 שמקורם בחיידקים ובנגיפים שכיחים ו-25 אנטיגנים עצמיים הקשורים למחלות אוטואימוניות. במקום לשאול רק אם לאדם יש מחלה מסוימת או אם הוא מקבל תרופה מדכאת חיסון, החוקרים ניסו למעשה לקרוא את "טביעת האצבע" החיסונית שכבר קיימת בדמו.

גם 5%-6% מהבריאים הגיבו באופן חלש

כצפוי, בכמה מן הקבוצות המדוכאות חיסונית היו תגובות חלשות לחיסון שכיחות יותר. המחקר כלל בין היתר אנשים עם HIV, מיאלומה נפוצה, גידולים מוצקים, מחלות אוטואימוניות, מחלות מעי דלקתיות ומושתלי איברים.

אלא שהשיוך לקבוצת סיכון לא הספיק כדי לחזות היטב את התגובה. חלק מהאנשים המדוכאים חיסונית פיתחו תגובת נוגדנים חזקה, ואילו כ-5%-6% מהמשתתפים הבריאים פיתחו דווקא תגובה חלשה. הממצא מדגים מדוע סיווג רפואי רחב אינו יכול לבדו לספר כיצד יגיב אדם מסוים לחיסון.

החוקרים חיפשו אפוא סימנים נוספים שכבר נמצאים בדם לפני ההתחסנות. כמה נוגדנים נגד מחוללי מחלות שכיחים בלטו במיוחד: רמות גבוהות יותר של נוגדנים נגד החיידק סטפילוקוק זהוב, RSV ונגיף הנשימה האנושי מסוג 3 לוו בתגובה חזקה יותר לחיסון הקורונה.

"נוגדני זקיף" למוכנות מערכת החיסון

החוקרים מכנים את הנוגדנים האלה "נוגדני זקיף". אין משמעות הדבר שנוגדן נגד סטפילוקוק או RSV מגן מפני קורונה או גורם לחיסון לפעול טוב יותר. ההשערה היא שהם משמשים מעין נורות חיווי למצב הכללי של הזרוע במערכת החיסון המייצרת נוגדנים.

חיזוק מסוים להשערה התקבל מכך שרוב הנוגדנים למטרות שאינן קורונה נותרו יציבים יחסית לאורך זמן. מתוך 114 נוגדנים שכיחים שנבדקו לאורך זמן, 103 - 90.4% - לא השתנו באופן מהותי במהלך 18 חודשים. הדבר מתאים לאפשרות שמדובר במאפיין בסיסי ויציב יחסית של המערכת החיסונית ולא רק בתגובה רגעית לזיהום מסוים.

לאחר מכן שילבו החוקרים עשרות מדדי נוגדנים, נתונים דמוגרפיים ומאפיינים רפואיים במודל למידה עמוקה שנועד לזהות מראש אנשים הצפויים להגיב באופן חלש לחיסון.

המודל הצליח - אבל רחוק משלמות

במודל הכללי, שלא הותאם למחלה מסוימת, נעשה שימוש ב-98 נוגדנים שאינם מכוונים לקורונה או ל-HIV, לצד נתונים דמוגרפיים והקבוצה הרפואית שאליה השתייך המשתתף.

בבדיקות חוזרות בשיטת אימות צולב הגיע המודל לשטח ממוצע מתחת לעקומה של 0.766. כאשר נקבעה סגוליות של 80%, הרגישות הייתה 59.4% - כלומר המודל עדיין החמיץ שיעור ניכר מהאנשים שפיתחו תגובה חלשה.

אצל המשתתפים הבריאים הביצועים היו טובים יותר: שטח מתחת לעקומה של 0.803 ורגישות של 73.4% בסגוליות של 80%. לעומת זאת, בחלק מקבוצות הדיכוי החיסוני, ובהן חולים במחלות אוטואימוניות ומושתלי איברים, יכולת החיזוי הייתה נמוכה יותר.

זהו חידוד חשוב: הבינה המלאכותית לא הצליחה "לדעת" בוודאות כיצד יגיב כל אדם, והמחקר אינו מציג בדיקה מוכנה לשימוש. יתרה מזאת, הערכת המודל נעשתה באמצעות אימות צולב בתוך מערך המחקר ולא באמצעות בדיקה קלינית בלתי תלויה באוכלוסייה חדשה לחלוטין.

תגובה חלשה בנוגדנים אינה בהכרח היעדר הגנה

המחקר בחן בעיקר את התגובה ההומורלית - כלומר יצירת נוגדנים בעקבות החיסון. זהו מרכיב מרכזי בחסינות, אך אינו המערכת כולה.

חיסונים מפעילים גם תאי T, תאי זיכרון ומנגנונים חיסוניים נוספים. לכן אדם שמייצר כמות נמוכה יחסית של נוגדנים אינו בהכרח חסר הגנה מפני מחלה קשה, והמחקר לא הראה שהמודל מסוגל לחזות מי יידבק בקורונה, יאושפז או יחלה קשה.

זוהי גם הסיבה שאין לראות ב"תגובה חלשה לחיסון" שנמדדה במחקר מילה נרדפת ל"חיסון שלא עבד".

בעתיד - מנה נוספת לפי בדיקת הדם?

אם השיטה תאומת במחקרים נוספים, החוקרים מעלים אפשרות שבעתיד ניתן יהיה לזהות עוד לפני ההתחסנות אנשים שסביר שיזדקקו למעקב הדוק יותר, למנה נוספת או לאמצעי הגנה אחרים.

גישה כזאת עשויה להיות שימושית במיוחד אצל מטופלים שבהם כיום קשה לחזות את התגובה. למשל, עצם העובדה שאדם מקבל טיפול מדכא חיסון מעלה את החשש לתגובה חלשה, אך כפי שהמחקר מדגים, אינה אומרת בהכרח שהתגובה אכן תהיה חלשה.

בדיקה המבוססת על המצב החיסוני האישי עשויה אפוא להוסיף מידע מעבר לגיל, לאבחנה הרפואית ולסוג הטיפול. עם זאת, בשלב הזה אין תבחין קליני מאושר ואין המלצה לשנות את מספר מנות החיסון על בסיס פרופיל נוגדנים כזה.

עדיין מדובר בחיסוני קורונה בלבד

למרות ההשלכות האפשריות, כל נתוני החיזוי העיקריים במחקר נוגעים לחיסונים נגד קורונה. החוקרים מציעים שהרעיון של "מוכנות חיסונית" עשוי להיות רלוונטי גם לחיסונים אחרים, אך הדבר טרם הוכח.

לכן אין עדיין בסיס לומר שבדיקת נוגדנים כזאת תוכל לחזות את התגובה לחיסון נגד שפעת, חצבת או מחלות אחרות. גם לא הוכח שהנוגדנים שנמצאו הם הגורמים לתגובה הטובה יותר - ייתכן שהם רק סמנים למערכת חיסון שמסוגלת מלכתחילה לייצר תגובת נוגדנים חזקה יותר.

המחקר הוא תצפיתי, ולכן ההבחנה הזאת חשובה במיוחד. העובדה שנוגדן מסוים נמצא ברמה גבוהה לפני החיסון והופיע לעיתים קרובות יותר אצל מגיבים חזקים אינה מוכיחה שהעלאת רמתו באופן מלאכותי תשפר את תגובת החיסון.