ישיבות ההסדר: ייתכן שלוחמי גבעתי טעו - אך הפיקוד יצר משבר אמון

מועצת איגוד ישיבות ההסדר מפרסמת (31.8.26) עמדה מפורטת וחריגה בעקבות פרשת לוחמי גדוד רותם בחטיבת גבעתי שסירבו לצאת לפעילות מבצעית בנמ"ר שבו שהתה פרמדיקית ונשלחו למחבוש. לאחר שלדבריה ערכה בירור יסודי והתייעצה עם רבנים, גורמים צבאיים ואחרים, המועצה אינה מעניקה הפעם גיבוי בלתי מסויג להחלטת הלוחמים, ואף קובעת כי ייתכן שטעו כשסירבו לבצע את הפקודה.

לצד זאת מטיח האיגוד ביקורת קשה בהתנהלות הצבא וטוען כי האירוע לא צמח בחלל ריק. לפי ממצאי הבירור שערך, לסירוב קדמו הפרות של כללי השירות המשותף ומשבר אמון בין הלוחמים לבין הפיקוד הישיר, שבמסגרתו אף הוצג, לטענתו, "מצג שווא לחיילים". לדעת רבני ההסדר, נסיבות אלה תרמו תרומה משמעותית להחלטת הלוחמים לסרב ולכן אין לבחון את האירוע רק כסירוב פקודה נקודתי.

הבהרה משמעותית: במצב מבצעי יש לציית

אחת הקביעות המשמעותיות ביותר במכתב נוגעת דווקא לחובת הציות. מועצת האיגוד קובעת כי לצד חובת המפקדים לכבד את אמונתם ואת אורח חייהם של החיילים, גם החיילים מחויבים לתת אמון במפקדיהם ולבצע את משימותיהם.

המועצה מבהירה כי במצב מבצעי בשטח על החייל לציית לפקודת מפקדיו כאשר זו עברה אישור של הגורמים המבצעיים ושל הרבנות הצבאית. "יכולתו של צה"ל להמשיך ולתפקד מושתתת על אמון זה", נכתב במכתב.

הקביעה מקבלת משמעות מיוחדת לנוכח פרטי האירוע, שבו רב החטיבה אישר את הפעילות המבצעית בנוכחות הפרמדיקית. למעשה, מועצת האיגוד מסמנת כאן גבול ברור: גם כאשר חייל שומר מצוות נתקל בקושי הלכתי, בשטח מבצעי אין בידיו חופש בלתי מוגבל להכריע בעצמו שלא לבצע פקודה לאחר שזו אושרה בדרגים המקצועיים והרבניים בצבא.

בהמשך כותבת המועצה במפורש כי "גם אם נעשתה טעות בהכרעה", אין לנתק אותה מן הנסיבות שקדמו לה. בכך מכירים רבני האיגוד, לראשונה באופן ברור מאז פרוץ הפרשה, באפשרות שהחלטת הלוחמים לסרב הייתה שגויה - אך טוענים כי האחריות לאירוע אינה מוטלת עליהם בלבד.

טענה קשה: "מצג שווא לחיילים"

לצד ההבהרה בדבר חובת הציות, מועצת איגוד ישיבות ההסדר מעלה טענה חמורה כלפי הפיקוד הישיר של הלוחמים. לדבריה, בבירור "מעמיק ויסודי" שערכה נמצא כי עוד לפני האירוע נוצר משבר אמון בין הלוחמים לבין מפקדיהם בענייני הלכה ויישום הפקודות.

"מבירור מעמיק ויסודי עולה שלאירוע הנוכחי קדם משבר אמון מול הפיקוד הישיר, שנבע מאי הקפדה על ההלכה והפקודות תוך הצגת מצג שווא לחיילים, ותרם תרומה משמעותית להכרעתם במקרה", נכתב במכתב.

האיגוד אינו מפרט במכתב מה היה אותו מצג שווא, מי הציג אותו ובאיזה אירוע, אך דורש מצה"ל לבדוק את הטענה ולא להסתפק בענישת הלוחמים. "אנו קוראים לצבא לרדת לחקר העניין ולטפל בבעיות כגון אלו בחומרה המתבקשת", נכתב.

זו למעשה הדרישה החריפה ביותר במכתב: לא רק בחינה מחדש של העונשים, אלא בדיקה של התנהלות שרשרת הפיקוד שקדמה לסירוב.

האיגוד מאשים בהפרות מתמשכות

לטענת מועצת האיגוד, האירוע בגבעתי הוא תוצאה של בעיה רחבה יותר בצה"ל. הרבנים טוענים כי לוחמים בני תורה נאלצים להתמודד באופן יום-יומי עם שירות משותף של לוחמים ולוחמות בתנאים שלדעתם אינם הולמים את ההלכה ואת עולמם הרוחני ואף אינם עומדים בהוראות פקודת השירות המשותף.

לדבריהם, רבני ישיבות ההסדר מתריעים זה זמן רב על "רצף הפרות" של הפקודה ועל אופן בניין כוח האדם בצה"ל, שלטענתם אינו נותן משקל מספק לצורכי החיילים שומרי ההלכה. כתוצאה מכך, נכתב, חיילים מוצאים עצמם שוב ושוב נאלצים להכריע בין אמונתם הדתית לבין נאמנותם לצבא.

המועצה דורשת ליצור מערכת שבה המפקדים מכירים את צורכי חייליהם, מוסרים להם תמונה מלאה ואמינה ומעניקים מקום ברור ליישום פקודת השירות המשותף. לצד זאת היא מדגישה שוב כי מערכת כזאת אינה יכולה לפעול ללא אמון הדדי - ולכן גם על החיילים מוטלת החובה לקבל את הכרעת המערכת בשעת פעילות מבצעית.

"הענישה המחמירה אינה הולמת"

למרות ההכרה באפשרות שהלוחמים טעו בהחלטתם, מועצת איגוד ישיבות ההסדר יוצאת נגד העונשים שנגזרו עליהם. לדבריה, לאחר בחינת מכלול הנסיבות, "הענישה המחמירה שננקטה כלפי החיילים איננה הולמת להבנתנו את התמונה הרחבה המצטיירת בבירור האירוע".

בכך מבקש האיגוד להבחין בין עצם האפשרות שנעשתה טעות בשיקול הדעת המבצעי לבין מידת האחריות של הלוחמים להיווצרות המשבר. לשיטתו, אם מפקדים אכן הפרו קודם לכן את הפקודות הנוגעות לאורח החיים הדתי ופגעו באמון חייליהם, יש להביא גם זאת בחשבון כאשר בוחנים את הסירוב ואת חומרת העונש.

האיגוד מזכיר כי מדובר במחלקה שהצטיינה בלחימה, שחלק מלוחמיה אף נפצעו בקרבות, וטוען כי במשך תקופה ארוכה היא התמודדה עם מצבים מורכבים הנוגעים לשירות לוחמים ולוחמות. הרבנים מזהירים מפני הפיכת אירוע הסירוב לחזות הכל תוך התעלמות מהרקע שהוביל אליו.

גיבוי ללוחמים - לצד קריאה לשינוי

בסיום המכתב פונים חברי מועצת האיגוד ישירות ללוחמים: "אשריכם על גבורתכם בשדה הקרב ועל מסירותכם לשמירת קדושת המחנה". לצד דברי החיזוק הם מציינים כי הם מזהים בצה"ל רצון לתקן את הבעיות הקיימות ומברכים עליו.

עם זאת הם דורשים שהשינוי יתבצע מיד ובשטח, הן ביישום פקודת השירות המשותף והן באופן שבו נבנה כוח האדם ביחידות שבהן משרתים חיילים שומרי מצוות. "השותפות העדינה שמתקיימת בצה"ל דורשת את המשך המהלך באופן מידי ורציף", כתבו.

המכתב מציב אפוא עמדה מורכבת יותר מזו שנשמעה בימים הראשונים של הפרשה. איגוד ישיבות ההסדר אינו מעניק היתר עקרוני לסירוב פקודה מטעמי הלכה בשטח מבצעי, ואף מכיר באפשרות שהלוחמים טעו. במקביל הוא מטיל על צה"ל אחריות כבדה למנוע מראש מצבים שבהם חיילים דתיים מגיעים לעימות כזה - וטוען שבמקרה הנוכחי כשל קודם של הפיקוד באכיפת הפקודות ובשמירת האמון היה חלק מהדרך שהובילה לסירוב.