עסקת ענק עם יוון: ישראל תקים את "מגן אכילס" ב-3 מיליארד אירו

ישראל ויוון חתמו (יום ב', 31.8.26) על אחת מעסקות הייצוא הביטחוני הגדולות בתולדות ישראל: עסקה בהיקף של כ-3 מיליארד אירו, יותר מ-10 מיליארד שקל, שבמסגרתה תקים ישראל עבור יוון מערך הגנה אווירית וטילים רב-שכבתי המבוסס על מערכות ישראליות.

העסקה, המכונה ביוון "מגן אכילס", היא עסקת הייצוא הביטחוני הגדולה ביותר שנחתמה אי-פעם בין שתי המדינות. מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, וראש מנהל הרכש היווני יאניס בוראס חתמו עליה במטה משרד הביטחון בתל אביב. זו גם הפעם הראשונה שבה משרד הביטחון הישראלי יספק למדינה זרה מערך הגנה לאומי שלם ורב-שכבתי, ולא מערכת נשק בודדת.

שלוש שכבות הגנה - ומערכת שליטה אחת

בלב המערך יעמדו שלוש ממשפחות מערכות ההגנה האווירית המרכזיות של התעשיות הביטחוניות בישראל. רפאל תספק את מערכת קלע דוד ואת מערכת ספיידר, ואילו התעשיה האוירית תספק את מערכת BARAK MX.

לצדן יותקנו ביוון מכ"מים רב-משימתיים מסוג MMR מתוצרת אלתא, חטיבה של התעשיה האוירית. רפאל תפתח גם מערכת שליטה ובקרה לאומית חדשה, שתאגד תחתיה את שכבות ההגנה השונות ותאפשר להפעילן כחלק ממערך אחד.

מבחינת יוון, אין מדובר רק ברכישת טילים ומשגרים, אלא בבנייה מחדש של חלק מרכזי מתפיסת ההגנה האווירית שלה. המערך מיועד להתמודד עם קשת איומים רחבה - מטילים בליסטיים וכלי טיס מאוישים ועד כטב"מים ורחפנים. שר ההגנה היווני ניקוס דנדיאס הסביר כי התוכנית משתלבת ברפורמת "אג'נדה 2030" של הכוחות המזוינים היווניים ובתפיסה חדשה של הגנה והרתעה.

יוון צפויה לקבל למעשה מעטפת הדומה בעיקרון למודל הישראלי: אמצעי גילוי, כמה שכבות יירוט ומערכת מרכזית המחברת ביניהן. עם זאת, הרכב המערכות מותאם לצרכים היווניים, לאיומים שעליהם מבקשת אתונה לתת מענה ולמערכות שכבר נמצאות ברשותה.

צילום: [צילום: משרד הביטחון]

עוד 26 מיליון אירו נגד רחפנים

במקביל לעסקה המרכזית נחתמה עסקה נוספת בהיקף של 26 מיליון אירו, כ-92 מיליון שקל, לרכישת מערכות כיפת ברזל (DRONE DOME) של רפאל. מערכות אלו נועדו להגן על אתרים אסטרטגיים מפני מל"טים ורחפנים ולהוסיף שכבת הגנה למערכים שכבר פועלים ביוון.

ההסכם כולל גם מרכיב תעשייתי משמעותי. ישראל ויוון מתכוונות להרחיב את שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות של שתי המדינות, לרבות העברת ידע וטכנולוגיה לתעשיה המקומית ביוון. בכך מבקשת אתונה לא רק לרכוש מערכות מוכנות, אלא גם לשלב את התעשיה היוונית בתוכנית ההתעצמות ארוכת הטווח.

עבור רפאל מדובר בהישג משמעותי במיוחד: יוון תהיה המדינה האירופית השנייה שרוכשת את מערכת קלע דוד. המערכת פותחה בהובלת מנהלת "חומה" במפא"ת וברפאל ונועדה להתמודד עם איומים בטווחים ובגבהים שאינם מכוסים ביעילות בידי מערכות קצרות טווח.

הפיל שבחדר: טורקיה

לעסקה יש משמעות החורגת בהרבה מההיבט הכלכלי. ישראל ויוון מהדקות בשנים האחרונות את שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני ביניהן, לצד הקשרים ההדוקים עם קפריסין. ברקע ניצבת גם טורקיה, שיחסיה עם יוון רצופים מחלוקות ארוכות שנים בים האגאי ובמזרח הים התיכון ושיחסיה עם ישראל ידעו בשנים האחרונות מתיחות חריפה.

בישראל נמנעים בהודעה הרשמית מלהזכיר את אנקרה במפורש, אך שר הביטחון ישראל כ"ץ השתמש בניסוח שקשה לנתקו מהמציאות האזורית. לדבריו: "דווקא בתקופה שבה גורמים בעלי שאיפות הגמוניות מבקשים להרחיב את השפעתם ולערער את היציבות במרחב, ישראל ויוון ימשיכו להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני והאסטרטגי ביניהן".

כ"ץ הזכיר כי בביקורו ביוון לפני כמה חודשים, כאורחו של שר ההגנה ניקוס דנדיאס, סיכמו השניים על הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני. לדבריו, ישראל ויוון "חולקות אינטרסים אסטרטגיים משותפים ומתמודדות עם אתגרים אזוריים משותפים".

הניסיון הישראלי הפך למוצר ייצוא

אחד המרכיבים הבולטים בעסקה הוא הניסיון המבצעי שצברו מערכות ההגנה הישראליות במהלך המלחמה. חלק מהמערכות שנמכרות כעת ליוון הופעלו מול איומים ממשיים בזירות שונות, ומשרד הביטחון רואה בכך גורם מרכזי בביקוש הגובר למערכות ישראליות בעולם.

ברעם אמר כי "עסקת 'מגן אכילס' היא אבן דרך אסטרטגית ביחסי הביטחון של ישראל ויוון", והדגיש כי עסקות ממשלה לממשלה בהיקפים כאלה אינן רק מקור הכנסה לתעשיות הביטחוניות, אלא גם מאפשרות להרחיב קווי ייצור בישראל, להגדיל מלאים ולחזק את יכולת הייצור המקומית לצורכי צה"ל.

מבחינת ישראל, אם כן, 3 מיליארד האירו היווניים הם הרבה יותר מעסקת נשק. ההסכם מעמיק את התלות ההדדית בין שתי המדינות, מכניס מערכות ישראליות אל לב תפיסת ההגנה הלאומית של יוון ומחזק עוד יותר את הציר האסטרטגי שנבנה בשנים האחרונות בין ישראל, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון.