מבצעי בדיקת דם סמוי בצואה - 43% פחות תמותה מסרטן המעי הגס

לא די לקבל את ערכת הבדיקה - חשוב גם לבצע אותה. מחקר גדול משוודיה מצא כי השתתפות בפועל בתוכנית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה לוותה בירידה מוערכת של 43% בתמותה מהמחלה.

המחקר, שפורסם ב-20.8.26 ב-JAMA Network Open, כלל 376,511 תושבים באזור שטוקהולם-גוטלנד ומעקב של עד 14 שנים. במהלך התקופה נרשמו 1,668 מקרי מוות מסרטן המעי הגס והחלחולת.

החוקרים בחנו תוכנית סריקה שהחלה ב-2008. קבוצות שנת לידה של בני 69-60 חולקו באקראי לקבוצה שהוזמנה לבדיקת דם סמוי בצואה בשנים 2012-2008 ולקבוצת ביקורת, שחלק מחבריה הוזמנו רק בשנים 2013-2015 ואחרים לא הוזמנו כלל. בדיקה חיובית הובילה להפניה לקולונוסקופיה.

מהזמנה לבדיקה - לביצוע בפועל

בניתוח הפשוט, לפני התיקונים שביצעו החוקרים, ההבדל בתמותה בין הקבוצות היה קטן ולא מובהק סטטיסטית: יחס הסיכון עמד על 0.92, כלומר ירידה של כ-8%.

אלא שהשוואה כזאת מסתירה שתי בעיות. חלק מהאנשים שהוזמנו לסריקה לא ביצעו אותה, ומנגד חלק מאנשי קבוצת הביקורת קיבלו בהמשך הזמנה ואף השתתפו בתוכנית. בנוסף, חלק ממקרי הסרטן בקבוצת הסריקה אובחנו יותר משנתיים לאחר ההזמנה האחרונה - כאשר החוקרים כבר לא ראו באדם כמי שנחשף בפועל להתערבות.

לאחר תיקון להבדלים האלה נאמדה השפעת עצם ההזמנה לסריקה בירידה של 26% בתמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת. יחס שיעורי התמותה היה 0.74, ורווח הסמך של 95% נע בין 0.58 ל-0.94 - תוצאה מובהקת סטטיסטית.

כאשר החוקרים תיקנו בנוסף לאי-היענות בקרב המוזמנים ולמשתתפים בקבוצת הביקורת, האומדן בקרב מי שהשתתפו בפועל הגיע לירידה של 43% בתמותה - יחס של 0.57, עם רווח סמך של 0.80-0.40.

43% אינם תוצאה ישירה של ניסוי חדש

המספר המרשים מחייב הסתייגות. המחקר הנוכחי אינו ניסוי אקראי חדש שבו החוקרים אילצו קבוצה אחת לבצע בדיקה והשאירו קבוצה אחרת ללא סריקה. מדובר בניתוח של תוכנית סריקה קיימת ובשיטה סטטיסטית שנועדה לתקן את הטיות ההיענות וה"זיהום" בין הקבוצות.

לכן נכון לומר שהשתתפות בפועל לוותה בירידה מוערכת של 43% בתמותה, ולא שהבדיקה הוכיחה מחדש בניסוי אקראי הפחתה של 43%.

גם החוקרים מכירים בכך שהתיקון אינו מושלם. בחלק האחרון של הניתוח נותרו 29.1 מקרי מוות מתוקננים שלא ניתן היה לשייך במלואם באמצעות המודל הראשי, ולכן הם ביצעו תיקון נוסף וגס יותר. החוקרים מציינים שתיקון זה אינו מביא בחשבון את כל הקשרים האפשריים בין גיל, זמן והיענות.

מדוע המחקר הקודם מצא רק 14%

אותה אוכלוסייה כבר נותחה בעבר. במחקר קודם נמצא כי עצם ההזמנה לתוכנית הסריקה לוותה בירידה של כ-14% בתמותה מסרטן המעי הגס.

המחקר החדש אינו מציג לפתע בדיקה יעילה פי שלושה. הוא מנסה לענות על שאלה שונה: מה הייתה עשויה להיות התועלת אילו ניתן היה להפריד טוב יותר בין מי שבאמת נחשפו לסריקה לבין מי שלא נחשפו אליה.

לפי החוקרים, 52% ממקרי הסרטן שהסתיימו במוות בקבוצת המחקר אובחנו יותר משנתיים לאחר ההזמנה האחרונה לסריקה, ואילו 66% מחברי קבוצת הביקורת קיבלו בשלב כלשהו הזמנה לסריקה. שני המצבים מצמצמים באופן מלאכותי את ההבדל הנראה בין הקבוצות.

הבדיקה מחפשת דימום שאינו נראה לעין

בדיקת דם סמוי בצואה נועדה לזהות כמויות זעירות של דם שאינן נראות לעין ועשויות להופיע בשל פוליפים או גידולים במעי. כאשר מתקבלת תוצאה חיובית, נדרש המשך בירור באמצעות קולונוסקופיה.

התוכנית השוודית החלה בבדיקת גואיאק הוותיקה, ובמהלך השנים נעשה שימוש גם בבדיקה האימונוכימית FIT. החוקרים לא יכלו לנתח בנפרד את ההשפעה של כל אחת מהשיטות, משום שחלק מהמשתתפים הוזמנו במהלך השנים לשני סוגי הבדיקות.

המשמעות היא שגם את אומדן ה-43% אין לייחס דווקא לסוג מסוים של ערכת בדיקה, אלא להשתתפות בתוכנית סריקה מסודרת המבוססת על איתור דם סמוי והמשך קולונוסקופיה בעת הצורך.

בישראל הבדיקה כבר זמינה - אבל לא כולם מבצעים

הזיקה לישראל ישירה. התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת ממליצה לאנשים בסיכון ממוצע בגילי 74-50 לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. מי שמקבל תוצאה חיובית מופנה להמשך בירור בקולונוסקופיה.

אלא שהזמינות אינה מבטיחה ביצוע. לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, 43% מבני 50 ומעלה דיווחו כי ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה בשנה שקדמה לסקר. הנתון אינו זהה למדד הרשמי של תוכנית הסריקה - בין היתר מפני שהוא כולל את כלל בני 50 ומעלה ומבוסס על דיווח עצמי - אבל הוא ממחיש את פער ההיענות.

המחקר השוודי מחזק בכך מסר פשוט: תוכנית סריקה אינה נמדדת רק במספר ההזמנות שנשלחו, אלא בשיעור האנשים שביצעו את הבדיקה ובאלה שהשלימו את הבירור לאחר תוצאה חיובית.

לא כל מי שאינו נבדק דומה למי שנבדק

מגבלה מרכזית נותרה גם לאחר התיקונים הסטטיסטיים. אנשים שבוחרים להשתתף בתוכניות סריקה עשויים להיות שונים מאלה שאינם משתתפים: הם עשויים להיות מודעים יותר לבריאות, להיענות טוב יותר לטיפולים, לעשן פחות או להשתמש יותר בשירותי רפואה.

לכן אי-אפשר לשלול לחלוטין שחלק מהפער בתמותה נובע מהבדלים כאלה ולא רק מהבדיקה עצמה. המחקר מספק אומדן משופר של השפעת ההשתתפות, אך אינו הופך אותה לתוצאה אקראית טהורה.