10 ימי מחבוש ללוחמי גבעתי שסירבו לעלות לנמ"ר עם פרמדיקית

ארבעה מלוחמי גדוד רותם בחטיבת גבעתי, שסירבו לעלות לנגמ"ש נמ"ר שבו שהתה פרמדיקית, נידונו הערב (30.8.26) ל-10 ימי מחבוש. שלושה לוחמים נוספים, שגיבו את חבריהם, נידונו לחמישה ימי מחבוש. יתר המעורבים עדיין נמצאים בעיצומם של הליכים משמעתיים.

הענישה מסלימה פרשה שהחלה כאירוע נקודתי בתוך גדוד הפועל ברצועת עזה, אך בתוך ימים הפכה לעימות רחב בהרבה סביב גבולות פקודת השירות המשותף, חופש הדת של חיילים שומרי מצוות וסמכות המפקדים בזמן פעילות מבצעית.

הרבנים הורו שלא לעלות

מאחורי הסירוב עמדה הנחיה רבנית מפורשת. הרב צבי קוסטינר, ראש ישיבת מצפה רמון, והרב שלמה שושן, ראש ישיבת בית שאן, שתלמידים מישיבותיהם משרתים במחלקה, הורו לתלמידיהם שלא לעלות לרכב קרבי כאשר נמצאת בו פרמדיקית.

ההנחיה הזאת עמדה בבסיס סירובם הראשוני של הלוחמים, אולם בהמשך התברר כי התמונה מורכבת יותר. מפקד הפלוגה שוחח עם הלוחמים והבהיר להם את חשיבות המשימה ואת דחיפותה. גם רב החטיבה היה מעורב בסוגיה ואישר את ביצוע הפעילות בנוכחות הפרמדיקית בשל הנסיבות המבצעיות.

למרות זאת, הלוחמים עמדו בסירובם. המחלוקת עברה בכך ממישור של עימות בין חיילים דתיים למפקדים למחלוקת מורכבת יותר, שבה מצד אחד עומדות הוראות ראשי הישיבות ומצד אחר עמדתו של רב החטיבה, שפעל בתוך המסגרת הצבאית והכיר את צורכי המשימה.

המחלוקת סביב פקודת השירות המשותף

בלב הפרשה עומדת גם השאלה כיצד יש לפרש את פקודת השירות המשותף של צה"ל. הפקודה מחייבת את המפקדים לשמור על כבודם ואמונתם של כלל החיילים ומגדירה גם מצבים שבהם שהות משותפת של גבר ואישה במקום מבודד, לרבות בנסיעה ברכב, עשויה לעורר קושי הלכתי.

מנגד, הפקודה מחייבת את החיילים להשתתף בפעילויות יחידתם, ובוודאי כאשר מדובר במשימה מבצעית. לכן המחלוקת אינה מסתכמת בשאלה האם החיילים ביקשו לשמור על אורח חייהם הדתי, אלא גם בשאלה האם בנסיבות שנוצרו הייתה בידיהם סמכות לסרב לפקודה שניתנה להם.

איגוד ישיבות ההסדר גיבה את הלוחמים וטען כי הם פעלו בהתאם לפקודת השירות המשותף. בהודעת האיגוד נמסר: "הלוחמים פעלו על פי פקודת השירות המשותף, ומצופה מצה"ל לקיים ולכבד את הפקודה ולאפשר לחייל שומר הלכה לשרת על פי אמונתו, ובהתאם לכך כמובן אין מקום להעניש חיילים שפעלו על פי הפקודה".

באיגוד הוסיפו כי מבחינתם אין מדובר במקרה יחיד: "לאחרונה ישנה התרופפות גדולה בציות של מפקדים לפקודות המאפשרות לחייל שומר הלכה לשרת לפי אמונתו, דבר שרומס את זכויות ואת אורח החיים של החיילים. הדבר הזה חייב להשתנות ומהר".

שר הביטחון התבקש להתערב

הסערה הגיעה גם לדרג המדיני. במהלך ישיבת הממשלה פנה השר עמיחי אליהו לשר הביטחון ישראל כ"ץ וביקש את התערבותו האישית בפרשה. כ"ץ השיב כי לאחר תום הישיבה יטפל בסוגיה ויבחן את הנהלים הנוגעים לשירות המשותף.

למרות המעורבות המדינית, ההליך המשמעתי נגד הלוחמים נמשך והסתיים, לפחות לגבי חלקם, בעונשי מחבוש. בכך נוצר פער בין הציפייה בקרב רבנים וגורמים בציונות הדתית להתערבות שתמנע ענישה לבין החלטת הדרג הפיקודי בצה"ל.

"אות קלון לרמטכ"ל ולשר הביטחון"

בארגון "נשות לוחמים למען קדושת המחנה" תקפו בחריפות את ההחלטה לשלוח את הלוחמים למחבוש ודרשו לשחררם לאלתר.

בהודעת הארגון נמסר: "דורשות לשחרר מיד את הלוחמים ולהעניש את מי שמתעמר בהם. אג'נדת הכפייה הפרוגרסיבית הגיעה לשפל המוסרי הנמוך ביותר ולתוצאה קיצונית ואלימה".

עוד נמסר: "צה"ל הוא צבא יהודי, ההלכה, המצווה והקדושה הם נר לרגלנו. שומרי המצוות לא יהיו אסקופה נדרסת בידי מפקדים שאינם ראויים לכך. מדובר בחרפה ואות קלון לרמטכ"ל ולשר הביטחון. לא תוכלו לדבר על גיוס חרדים כל עוד שומרי מצוות בצה"ל נרדפים על קיומה של התורה והקדושה".

בארגון הוסיפו כי מבחינתם הלוחמים אינם עבריינים אלא "גיבורי רוח", והצהירו כי "עם ישראל כולו מחזק ומצדיע" להם.

השלכות רחבות על שאלת גיוס החרדים

הפרשה צפויה להמשיך ולהדהד גם מעבר לגדוד רותם. היא נוגעת במישרין למחלוקת הרחבה בדבר שילוב חיילים שומרי מצוות בצה"ל, ובמיוחד לדיון הציבורי סביב הרחבת גיוס החרדים והיכולת של הצבא לספק מסגרת שירות שתאפשר הקפדה על אורח חיים הלכתי.

עבור המתנגדים להרחבת השירות המעורב, עונשי המחבוש עשויים להפוך לדוגמה לכך שההגנות הקיימות אינן מספקות בפועל. מנגד, בצבא רואים בסירוב פקודה במהלך פעילות מבצעית סוגיה משמעתית חמורה, במיוחד כאשר רב החטיבה אישר את המשימה.

הפער בין הוראות הרבנים האזרחיים, עמדת רב החטיבה והחלטת המפקדים להעניש את הלוחמים הוא שמעמיד את הפרשה במוקד מחלוקת עקרונית בהרבה מן האירוע עצמו - מחלוקת על גבולות הציות, סמכות הרבנים והמפקדים והאופן שבו צה"ל מנהל שירות משותף בתוך יחידות לוחמות.