"שטח מת" באכיפה: חרדים עריקים חוששים להתלונן במשטרה

ארגון "אמת ליעקב בישראל" פנה למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, בדרישה לקבוע הנחיה שלפיה צעירים המוגדרים כעריקים משירות צבאי לא יעוכבו, לא ייעצרו ולא יימסרו למשטרה הצבאית כאשר הם מגיעים לתחנת משטרה כנפגעי עבירה או כדי להגיש תלונה.

במכתב התראה שנשלח למפכ"ל באמצעות עו"ד יצחק בם נטען כי המצב שנוצר בעקבות משבר גיוס בני הישיבות עלול להביא לכך שרבבות צעירים חרדים יחששו לפנות למשטרה גם כאשר הם נשדדים, מותקפים, מאוימים או נסחטים. לטענת הארגון, הפחד שמעצרם בגין עריקות יתרחש דווקא בעת הגשת התלונה יוצר פגיעה שאינה מסתכמת באותם צעירים, אלא עלולה לפגוע באכיפת החוק בכלל.

החשש: המתלונן יהפוך לעצור

במכתב נטען כי דבר היותו של אדם דרוש למשטרה הצבאית מופיע במערכות המידע המשטרתיות. לפיכך, צעיר שהוגדר כעריק ונכנס לתחנת משטרה כדי להתלונן על עבירה עלול לחשוש כי במהלך זיהויו יתברר מעמדו והוא ייעצר ויועבר לידי המשטרה הצבאית. לפי הארגון, עצם האפשרות הזאת עלולה לגרום לנפגעי עבירה לוותר מראש על הגשת תלונה.

עו"ד בם מתאר במכתב מצב שבו אותו אדם נדרש למעשה לבחור בין שני אינטרסים בסיסיים: קבלת הגנתה של המשטרה בעקבות עבירה שנעברה כלפיו, לבין שמירה על חירותו והימנעות ממעצר בגין עריקות. לדבריו, אף שהחוק מוסיף להגן על גופו, רכושו וחירותו של העריק, יכולתו המעשית להפעיל את מנגנון ההגנה המשטרתי נפגעת אם עצם הפנייה למשטרה עלולה להביא למעצרו.

במכתב נטען עוד כי הגנת המדינה מפני עבריינות אינה יכולה לשמש "פרס" המותנה בכך שאדם מקיים את כלל חובותיו כלפי המדינה. הארגון משווה זאת למצבם של חשודים, נאשמים ואף עבריינים מורשעים, שאינם מאבדים בשל מעמדם את זכותם לקבל הגנה מפני שוד, תקיפה, איומים או סחיטה.

"יעד נוח לסחיטה"

אחת הטענות המרכזיות בפנייה היא כי המצב עלול ליצור תמריץ ישיר לעבריינים. לפי המכתב, מי שיודע שקורבנו חושש לערב את המשטרה נהנה מיתרון, והחשש מפני מעצר בשל עריקות עלול להפוך צעירים כאלה ליעד נוח יותר לגניבה, אלימות, איומים וסחיטה. בעבירות סחיטה, נטען, עצם מעמדו של הקורבן כעריק עלול להפוך לכלי לחץ בידי העבריין.

הארגון מזהיר כי לכך עשויה להיות גם השלכה ציבורית רחבה יותר. כאשר קורבנות נמנעים מלהגיש תלונות, עבירות אינן נחשפות, ראיות אינן נאספות ועבריינים עלולים להוסיף להסתובב חופשיים ולפגוע באחרים. במכתב מכונה התוצאה האפשרית "שטח מת" באכיפת הדין הפלילי - אוכלוסייה גדולה שלגביה עבריינים עלולים להניח כי לפחות חלק מחבריה יהססו לפנות לרשויות.

לא חסינות מעריקות

בארגון מדגישים כי אין בדרישה כדי להעניק חסינות מפני אכיפת חוקי הגיוס. לפי ההצעה, רשויות הצבא יוכלו להמשיך לאתר ולעצור עריקים בכל האמצעים הנתונים להן בדין, וגם משטרת ישראל תוכל לפעול נגד עריק שאותר במסגרת פעילות משטרתית אחרת. הדרישה מצטמצמת למקרה שבו האדם זוהה כעריק רק משום שבחר לפנות למשטרה לאחר שנפל קורבן לעבירה.

במכתב נטען כי ניתן להפריד בין אכיפת חובת השירות לבין שמירת האפשרות לפנות למשטרה כנפגע עבירה. הארגון מבקש לקבוע במפורש כי אדם שהגיע כדי להגיש תלונה, לדווח על עבירה או לקבל סיוע והגנה לא ייעצר ולא יימסר למשטרה הצבאית בשל עריקות, כאשר עצם איתורו נבע מן הפנייה הזאת.

עוד עולה מהמכתב כי הארגון מודע לדיווחים שונים ואף סותרים שפורסמו בעבר בדבר מדיניות המשטרה כלפי עריקים המבקשים להתלונן. לטענתו, לא ברור אם הדיונים שנערכו בנושא הבשילו להנחיה מחייבת, ולכן הוא דורש מהמשטרה להבהיר מהי המדיניות התקפה כיום ולמסור כל פקודה, נוהל, הוראת שעה או הנחיה המסדירים את הסוגיה.

14 ימים לפני פנייה לערכאות

המכתב נשלח ב-25 באוגוסט ומעניק למשטרה 14 ימים להשיב. הארגון דורש כי אם אין כיום הסדר המאפשר לנפגע עבירה המוגדר כעריק להתלונן מבלי להיעצר בשל כך, תיקבע הנחיה מתאימה בתוך פרק הזמן הזה. בהיעדר מענה מספק הודיע עו"ד בם כי הארגון ישקול פנייה לערכאות המשפטיות.

במכתב מסכם בם כי המדינה רשאית לאכוף על אדם את חובותיו, אך לטענתו אין לקבל מצב שבו בשל אותה אכיפה הוא יחשוש להזעיק את מנגנוני ההגנה של המדינה כאשר עבריין פוגע בו. לשיטתו, הקושי מתחדד לנוכח הטענה שאין מדובר עוד במקרים בודדים אלא ברבבות צעירים שמעמדם נוצר על-רקע המחלוקת הרחבה סביב גיוס בני הישיבות.