גורמי סיכון למחלות לב, כליות וחילוף חומרים אינם מתחילים בהכרח בגיל העמידה. מחקר חדש שפורסם ב-20.8.26 מצא כי בקרב 1,283 צעירים אמריקנים, בני 22.9 בממוצע, רק כחמישית נמצאו ללא גורמי סיכון לפי מסגרת הבריאות הלבבית-כלייתית-מטבולית - CKM.
79.2% מהמשתתפים סווגו בשלבים 3-1:
40.2% בשלב 1, המוגדר בעיקר באמצעות עודף שומן בגוף; 36.2% בשלב 2, הכולל גורמי סיכון מטבוליים; ו-2.8% בשלב 3, הכולל עדות למחלה לבבית תת-קלינית או מחלת כליה מתקדמת. 20.7% בלבד נמצאו בשלב 0, ללא גורמי סיכון מזוהים. איש מהמשתתפים לא היה בשלב 4, שבו כבר קיימת מחלת לב וכלי דם קלינית.
המחקר פורסם בכתב העת Circulation: Population Health and Outcomes של איגוד הלב האמריקני.
ככל שהשלב התקדם - דופן העורק הייתה עבה יותר
החוקרים לא הסתפקו בספירת גורמי הסיכון. המשתתפים עברו בדיקת על-שמע של עורקי התרדמה בצוואר, ובה נמדד בין היתר עובי שכבת האינטימה-מדיה בדופן העורק - מדד המשמש במחקר להערכת שינויים מוקדמים בכלי הדם.
נמצא מדרג ברור: ככל ששלב CKM היה מתקדם יותר, מדדי עובי דופן העורק היו גבוהים יותר בהשוואה למשתתפים בשלב 0.
בעובי המרבי הממוצע של האינטימה-מדיה נמצא פער של 0.014 מ"מ בשלב 1 לעומת שלב 0, 0.020 מ"מ בשלב 2 ו-0.100 מ"מ בשלב 3. רווחי הסמך של שלושת ההבדלים לא כללו אפס, ולכן הממצאים היו מובהקים סטטיסטית.
אין פירוש הדבר שכמעט 80% מהצעירים במחקר כבר סבלו מטרשת עורקים. שלבים 1 ו-2 מבטאים בעיקר עודף שומן וגורמי סיכון מטבוליים, ואילו השינויים בכלי הדם היו בולטים יותר ככל שהשלב היה מתקדם.
גם "שמונת היסודות" הידרדרו
החוקרים בחנו גם את מדד "שמונת היסודות לבריאות הלב" של איגוד הלב האמריקני, המשלב איכות תזונה, פעילות גופנית, שינה, חשיפה לניקוטין, משקל, רמת סוכר, שומנים בדם ולחץ דם.
הציון הממוצע היה 77.6 בקרב משתתפים בשלב 0, לעומת כ-70 בשלב 1, 63.8 בשלב 2 ו-64.4 בשלב 3.
לאחר התאמה לגיל, מין וגזע או מוצא, הציון היה נמוך ב-7.6 נקודות בשלב 1 לעומת שלב 0, ב-13.9 נקודות בשלב 2 וב-13.2 נקודות בשלב 3. בכל שלושת המקרים ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית.
הממצאים מחזקים את האפשרות שגורמי הסיכון המצטברים בשנות ה-20 כבר מלווים בשינויים מדידים בבריאות כלי הדם, הרבה לפני הופעת התקף לב, שבץ או מחלת לב מאובחנת.
הבעיה של צעירים: אין אפילו מחשבון סיכון מתאים
החוקרים מפנים תשומת לב לפער בגישה המקובלת להערכת סיכון. כלי PREVENT של איגוד הלב האמריקני, המשמש להערכת הסיכון העתידי למחלות לב וכלי דם, מיועד לבני 30 ומעלה.
משמעות הדבר היא שאצל בני 20 ומשהו, שאצלם הסיכון המוחלט להתקף לב בשנים הקרובות נמוך בדרך כלל, קשה יותר לבטא במספר את הסיכון המצטבר לעשרות השנים הבאות.
החוקרים מציעים שבגיל זה נכון יותר להתמקד במצב הבריאות הנוכחי - משקל, לחץ דם, כולסטרול, סוכר, עישון, תזונה, שינה ופעילות גופנית - ולא להמתין עד שהאדם יהיה מבוגר מספיק כדי להיכנס למחשבון סיכון.
לא מדובר במדגם מייצג של כלל הצעירים
לנתון של 79.2% נדרשת הסתייגות משמעותית. המשתתפים אינם מדגם אקראי של כלל בני ה-23 בארה"ב. FF-CHAYA הוא מחקר המשך לעוקבה שבה נדגמו מלכתחילה בשיעור גבוה משפחות מרקע חברתי-כלכלי מוחלש, ובהן שיעור גבוה יחסית של צעירים שחורים והיספנים.
לכן אין להסיק מהמחקר כי כמעט שמונה מכל עשרה אמריקנים בני 23 - ובוודאי לא צעירים בישראל - נמצאים כיום בשלבי CKM 1-3.
זהו גם מחקר חתך. המדדים נבדקו באותה תקופה, ולכן ניתן לומר ששלב CKM מתקדם יותר לווה בבריאות לבבית פחות טובה וביותר סימנים לפגיעה עורקית מוקדמת, אך לא לקבוע שהסיווג עצמו גרם לשינויים בעורקים. חלק ממדדי אורח החיים התבססו גם על דיווח עצמי.
המסר - להתחיל את המניעה מוקדם יותר
לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בהקדמת המאמץ למניעת מחלות לב וכלי דם. במקום להתחיל לטפל בגורמי סיכון רק לאחר שנים של לחץ דם גבוה, השמנה או הפרעה ברמות הסוכר והשומנים, שנות ה-20 עשויות להיות חלון זמן חשוב לזיהוי ולשינוי המסלול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה