חצי שנה הבקשה המתינה - הדיון בוטל שלוש שעות מראש באותו בוקר

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מתח ביקורת על רשם בכיר בבית המשפט לתביעות קטנות, לאחר שבקשה למחיקת תביעה על הסף המתינה ללא הכרעה במשך כחצי שנה - ורק בבוקר שבו היה אמור להתקיים הדיון ניתן פסק דין שביטל אותו.

לפי ההחלטה, הדיון היה קבוע לשעה 13:00, אולם בשעה 10:10 באותו יום נתן הרשם פסק דין שמחק את התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית. הרשם דאג כי המתלונן יקבל הודעה דחופה וכך מנע ממנו להגיע לשווא לבית המשפט, אך קולה קבע כי אין בכך כדי למחוק את העובדה שהמתלונן כבר פינה את יומו, ביטל התחייבויות והשקיע זמן בהיערכות.

הטענה: יום עבודה אבד בגלל החלטה מאוחרת

המתלונן טען כי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף לא טופלה במשך כחצי שנה. לדבריו, מאחר שההחלטה התקבלה רק בבוקר הדיון, נגרמו לו אובדן יום עבודה והיערכות מיותרת, והוא אף דרש פיצוי בגין הנזק.

הרשם, ששמו לא נמסר לפרסום, השיב כי פסק הדין ניתן שעות לפני מועד הדיון וכי הוא עצמו פנה למזכירות כדי לוודא שהצדדים מקבלים הודעה מיידית. לדבריו, מאמציו הצליחו והמתלונן כלל לא הגיע לבית המשפט. הוא אף טען כי אילו הדיון היה מתקיים, למתלונן היו עלולות להיגרם הוצאות נוספות.

הרשם: עומס, תיקים דחופים ושבת

הרשם הסביר כי הוא משמש גם כרשם בבית המשפט לענייני משפחה ונדרש לטפל בעניינים דחופים, דבר שמנע ממנו להכריע מוקדם יותר. עוד ציין כי לא ניתן היה לתת את פסק הדין ביום שלפני הדיון משום שהיה שבת.

לטענתו, בתי משפט מבטלים מעת לעת דיונים גם ביום שבו הם אמורים להתקיים, ובמקרה הזה נעשה כל שניתן כדי למנוע הגעה מיותרת של הצדדים.

הנציב: ביום הדיון הרשם דווקא פעל כראוי

קולה קיבל חלק משמעותי מהסברי הרשם. הוא שיבח את מאמציו לוודא שההודעה על ביטול הדיון אכן נמסרה למתלונן והכיר בעומס המוטל על נושאי משרה שיפוטית ובכך שלעיתים קיימים עניינים דחופים יותר.

אלא שהביקורת הופנתה לשלב מוקדם בהרבה: מדוע בכלל נותרה בקשה שנראתה פשוטה יחסית ללא טיפול במשך כחצי שנה. הנציב ציין כי פסק הדין שניתן לבסוף היה קצר מאוד, דבר המעיד שלא מדובר היה בהכרעה מורכבת במיוחד.

גם אם לא נסעת לבית המשפט - הזמן כבר אבד

קולה דחה למעשה את הטענה שלפיה מאחר שהמתלונן לא נאלץ להגיע בפועל לבית המשפט, לא נגרם לו נזק. לדבריו, ביטול דיון בהתראה קצרה אינו משיב את הזמן שכבר פונה ואינו מבטל את ההתחייבויות שכבר בוטלו.

הנציב ציין כי המתלונן נערך לדיון, פינה את יומו והקצה לו זמן ומשאבים. לכן עצם העובדה שהודעת הביטול הגיעה לפני שנאלץ לצאת לבית המשפט אינה שוללת את הנזק שכבר נגרם קודם לכן. עם זאת, הוא הבהיר כי הנציבות אינה מוסמכת לפסוק פיצויים.

הערה לרשם: לכבד גם את זמנו של המתדיין

בסיום קבע קולה כי אף שהרשם עשה מאמץ כן לפעול ביעילות בבוקר הדיון עצמו, במבט רחב יותר על ניהול הזמן השיפוטי היה ראוי להכריע בבקשה מוקדם יותר.

לדבריו, היה מקום להעניק "יחס מכבד יותר כלפי זמנו של המתדיין", שהתכונן ברצינות ליום הדיון. בירור התלונה מוצה בהערה זו.

השורה התחתונה בהחלטה רחבה יותר מהמקרה הפרטי: גם כאשר בית המשפט מצליח למנוע מאדם נסיעה מיותרת לאולם, התראה של שעות ספורות אינה הופכת את הביטול לחסר מחיר. מבחינת המתדיין, יום שנחסם מראש לדיון הוא משאב ממשי - וגם מערכת המשפט נדרשת להתייחס אליו כך.