הקרב על הורמוז: וושינגטון דוחה את ההבנות בין אירן לעומאן

המאבק על עתידו של מצר הורמוז נכנס לשלב חדש: אירן ועומאן מנסות לגבש הסדר לניהול נתיבי השיט, קטר הצטרפה למאמצי התיווך ודוחקת בטהרן להחזיר את התנועה הימית לשגרה - אבל ארה"ב מבהירה כי מבחינתה ההבנות האזוריות אינן מחייבות אותה וכי המצור הימי על אירן יימשך.

גורם אמריקני מסר (27.8.26) כי וושינגטון "אינה מעוניינת" בהבנות או בהסכמים דו-צדדיים בין אירן לעומאן על הסדרת השיט במצר. לדבריו, ארה"ב ממשיכה במבצע הכלכלי והימי נגד טהרן ואינה מנהלת עמה בשלב זה משא-ומתן.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חיזק את הקו הזה ואמר כי ארצו אינה מבקשת לקיים פגישה עם אירן וכי האפשרות הצבאית לא הוסרה מהשולחן. הבית הלבן מסר כי אין משא-ומתן פעיל עם טהרן וכי לא יחודש כל עוד הממשל אינו מזהה נכונות אירנית לנהל שיחות רציניות.

טראמפ לא חוזר להבנות יוני

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ממשל טראמפ כבר הודיע למתווכים כי אינו מעוניין לחזור למזכר ההבנות שנחתם ביוני בין ארה"ב לאירן. המזכר נועד ליצור מסלול לפתיחת הורמוז, לחידוש השיחות על תוכנית הגרעין האירנית ולסיום המלחמה, בתמורה להקלות בעיצומים ולאפשרות של טהרן לקבל גישה לכספים מוקפאים.

מבחינת אירן, לעומת זאת, אותן הבנות עדיין משמשות נקודת מוצא להסדרה. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחסן רזאי, אמר כי טהרן מגבשת כעת רשימת תנאים שתוצג למתווכים כתנאי להחזרת השיט הרגיל במצר.

לפי רזאי, בין הדרישות האירניות נמצאות סיום המלחמה האזורית, הפסקת המצור האמריקני על נמלי אירן, הסרת עיצומים ותשלום פיצויים. הוא אישר כי הושגה הבנה עם עומאן על מסדרון שיט שיעבור במים של שתי המדינות, אך גם לפי הדיווחים האירניים כמה מפרטי ההסדר עדיין נמצאים במשא-ומתן.

קטר נכנסת לתמונה

לתוך המבוי הסתום נכנסה כעת גם קטר. ראש ממשלת קטר ושר החוץ, מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת'אני, הגיע (27.8.26) לטהרן ונפגש עם בכירי המשטר בניסיון לחדש את המסלול המדיני.

לפי רויטרס, המגעים הקטריים מתמקדים בשני יעדים: הפחתת המתיחות בין ארה"ב לאירן והחזרת השיט בהורמוז בהתאם לכללים הבינלאומיים. הלחץ הקטרי הוא שעמד בין היתר מאחורי החלטתה של טהרן להכין רשימה מסודרת של התנאים שבהם תהיה מוכנה להחזיר את התנועה במצר לשגרה.

המאמץ הקטרי מתנהל במקביל לערוץ העומאני. מועצת הביטחון הלאומי העליונה באירן הודיעה על שיתוף פעולה עם מוסקט ליצירת מסדרון שיט משותף, אך ההסדר הסופי עדיין אינו חתום במלוא פרטיו. בכך מתחדדת הסתייגות חשובה מההצהרות האירניות שלפיהן כבר הושגה חלוקה מלאה של המצר ושל הכנסותיו בין שתי המדינות.

ארה"ב ממשיכה לאכוף את המצור

בזירה הימית, וושינגטון אינה ממתינה לתוצאות התיווך. פיקוד המרכז האמריקני הודיע כי מאז חידוש המצור הימי על אירן ב-14 ביולי אילצו הכוחות האמריקניים 75 אוניות מסחר לשנות את מסלולן.

שלוש אוניות נוספות הושבתו ושתי אוניות נבדקו לאחר שכוחות אמריקניים עלו עליהן. פיקוד המרכז מסר כי הפעולות נועדו לאכוף את תנאי המצור ולמנוע מאירן לעקוף אותו באמצעות נתיבי הסחר הימיים.

ארה"ב טוענת כי מאז תחילת הפעילות הימית היא סייעה למעבר בטוח של כ-1,500 כלי שיט. אלא שהנתון הזה אינו משנה את התמונה הכללית: לפי רויטרס, היקף התנועה המסחרית במצר עדיין עומד על כ-5%-15% בלבד מהרמה הרגילה שלפני המלחמה.

נתוני Kpler מראים אומנם התאוששות קלה: ביום רביעי עברו בהורמוז עשר אוניות מטען, לעומת שמונה ביום שלישי. שבע אוניות נכנסו למפרץ ושלוש יצאו ממנו. למרות העלייה, המספר עדיין נמוך מהממוצע של כ-15 אוניות ביום בעשרת הימים האחרונים - ונמוך בהרבה מהיקף התנועה שלפני המשבר.

המחלוקת על המוקשים

לצד הקרב המדיני קיימת גם מחלוקת עובדתית חריפה בנוגע לבטיחות המצר. טראמפ אומר כי הצי האמריקני השלים את פינוי כל המוקשים שהונחו במים הבינלאומיים וכי הורמוז פתוח לתנועה.

אלא שבעלות ברית של ארה"ב מטילות ספק בטענה הזאת. לפי הערכות פנימיות שפורסמו בבלומברג, פעולות הפינוי האמריקניות השיגו התקדמות, אך ייתכן ש-80 עד 150 מוקשים אירניים עדיין נמצאים במצר.

אם ההערכה הזאת נכונה, המשמעות היא שגם הסכם מדיני בין אירן לעומאן לא יספיק לבדו להחזיר את התנועה לשגרה. חברות ספנות וביטוח יצטרכו להשתכנע שהנתיבים החדשים בטוחים בפועל ולא רק שהצדדים הסכימו על מפת השיט.

מאז תחילת העימות תיעד האו"ם כ-70 אירועים ביטחוניים במצר, שבהם נהרגו 19 בני אדם. הנתונים ממחישים עד כמה הפך הורמוז מנתיב מסחרי רגיל לזירת עימות צבאית שבה כל מעבר של מכלית כרוך בסיכון מוגבר.

סעודיה עוקפת את הורמוז

גם מדינות המפרץ אינן מחכות להסדר. סעודיה מגדילה את כמות הנפט שהיא מציעה ללקוחות ממתקנים שאינם תלויים במעבר במצר הורמוז.

ארמקו הסעודית הציעה ללקוחות מטעני נפט נוספים להעמסה בספטמבר מחוץ להורמוז, ובין היתר נפט המיועד לסין. המהלך מתבסס על התשתיות המאפשרות להעביר נפט ממזרח סעודיה אל חוף ים סוף ובכך לעקוף את המצר.

הצעד הסעודי מלמד כי גם אם ריאד מקווה שהמאמצים הדיפלומטיים יצליחו, היא אינה בונה על חזרה מהירה לשגרה. הדבר חשוב במיוחד לאחר שגם נתיבי ים סוף נתונים לאיומים מצד החות'ים.

המאבק האמיתי - מי יקבע את הכללים

המחלוקת בהורמוז כבר אינה רק בשאלה אם המצר פתוח או סגור. היא עוסקת בשאלה עמוקה יותר - מי יקבע את כללי השיט בו לאחר המלחמה.

אירן מבקשת לקבע מצב שבו לה ולעומאן תהיה הסמכות המרכזית להסדיר את הנתיבים במצר ולנהל את התנועה. טהרן אף טוענת כי אין אפשרות לקבוע הסדרים בהורמוז ללא הסכמת שתי המדינות החופיות.

וושינגטון דוחה את העיקרון הזה בפועל. מבחינתה, חופש השיט במים הבינלאומיים אינו מותנה בהסכמה אירנית, והכוחות האמריקניים ימשיכו להבטיח אותו ולאכוף במקביל את המצור על טהרן.

לכן המגעים של עומאן וקטר יכולים לצמצם את המתיחות - אך הם עדיין אינם פותרים את הסתירה הבסיסית. טהרן רוצה שהסדרת הורמוז תהיה חלק מהסכם רחב יותר שיכלול הקלות כלכליות וסיום הלחץ האמריקני. טראמפ, לעומת זאת, מבהיר כי אינו מתכוון כרגע לחזור להבנות יוני וכי הלחץ הכלכלי והאפשרות הצבאית נשארים על השולחן.

מבחינת ישראל, המצב בהורמוז הוא אחד המדדים החשובים לכיוון שאליו הולך העימות עם אירן. הסדרה יציבה במצר עשויה לסמן מעבר הדרגתי מעימות צבאי למשא-ומתן. המשך המצור האמריקני, מספר נמוך של אוניות, מוקשים שנותרו במים ומחלוקת על עצם הסמכות לנהל את הנתיב - מעידים שהמערכה עדיין רחוקה מסיום.