מלך נורווגיה הראלד החמישי, מהמלכים הוותיקים והאהודים באירופה, מת הבוקר (יום ו', 28.8.26) בגיל 89, לאחר יותר משלושה עשורים וחצי על כס המלוכה. בית המלוכה הנורווגי מסר כי הראלד מת בשלווה בשעה 06:35 בבית החולים האוניברסיטאי ריקסהוספיטלט באוסלו.
מותו חותם פרק יוצא דופן בתולדות בית המלוכה הנורווגי. הראלד היה מלך, אבל גם ספורטאי אולימפי, שייט תחרותי, חובב ציד ודיג ואדם שנודע בנטייתו לצחוק על עצמו ועל מוסד המלוכה. סיפור חייו כלל בריחה מהנאצים בילדותו, סיפור אהבה שכמעט חולל משבר בשושלת, שלוש הופעות במשחקים האולימפיים ואפילו אשפוז דרמטי במלזיה בגיל 87, שבמהלכו הושתל בגופו קוצב לב.
בשנותיו האחרונות סבל הראלד משורה של בעיות בריאות. ב-17 באוגוסט אושפז לאחר טיפול במחלת דם, ובהמשך חלה הידרדרות במצבו והוא טופל בשל זיהום חיידקי בדם. למרות גילו ומצבו הבריאותי, הוא דחה לאורך השנים את האפשרות שילך בדרכם של מלכים אירופים אחרים ויוותר על הכתר בעודו בחיים. מבחינתו, השבועה שנשבע כמלך הייתה התחייבות לכל החיים.
צילום: יורש העצר הרלד עם אשתו נסיכת הכתר סוניה מציגים את בתם החדשה הנסיכה מרתה לואיז ב-1971 [צילום: AP]הנסיך שאיים לא להתחתן
אולי הסיפור שמלמד יותר מכול על אופיו התרחש הרבה לפני שעלה על כס המלוכה. בשנת 1959 הכיר יורש העצר הצעיר את סוניה האראלדסן. הייתה רק בעיה אחת, ובמונחי בתי המלוכה של אותם ימים היא הייתה בעיה עצומה: סוניה לא הייתה נסיכה, לא בת אצולה ולא נצר לשושלת אירופית. היא הייתה פשוטת עם נורווגית.
השניים התאהבו וניהלו קשר במשך תשע שנים, חלקו הרחק מעיני הציבור. בחצר המלוכה ציפו מהראלד לבחור כלה מבית מלוכה או ממשפחת אצולה אירופית. הנסיך ניסה בשלב מסוים להיפרד מסוניה, אך לימים הודה שהניסיון לא הצליח במיוחד. לבסוף הציב לאביו, המלך אולב החמישי, אולטימטום יוצא דופן: אם לא יורשה לו להתחתן עם סוניה, לא יתחתן כלל.
לא היה מדובר רק בדרמה משפחתית. הראלד היה יורש העצר היחיד, והחלטה להישאר רווק הייתה עלולה ליצור בעיית ירושה ממשית. המלך אולב התייעץ עם הממשלה ועם ראשי הפרלמנט - ולבסוף נכנע. הראלד וסוניה נישאו בקתדרלת אוסלו באוגוסט 1968. היו אז מי שחזו כי נישואים לפשוטת עם יפגעו במעמד המלוכה. בפועל, הזוג הפך במשך השנים לאחד מסמליו.
צילום: כיכר הארמון באוסלו [צילום: אולה ברג-רוסטן/NTB Scanpix/AP]מלך עם מפרש
עוד לפני הכתר היה הראלד ספורטאי ברמה שקשה למצוא בקרב בני מלוכה. הוא ייצג את נורווגיה בשיט בשלוש אולימפיאדות - טוקיו 1964, מקסיקו סיטי 1968 ומינכן 1972. בטוקיו אף נשא את דגל נורווגיה בטקס הפתיחה. הישגיו האולימפיים לא הניבו מדליה, אך הוא סיים במקומות השמיני, ה-11 והעשירי בהתאמה.
והקריירה הספורטיבית שלו לא הסתיימה עם נעוריו. בשנת 1987, כשהיה כבר בן 50 ויורש העצר הוותיק של הממלכה, זכה עם צוותו באליפות העולם בשיט בסירה "Fram X". שנים לאחר מכן, ב-2005, היה שותף לזכייה באליפות אירופה. הוא המשיך להשתתף בתחרויות שיט עד גיל מתקדם מאוד ורק ב-2022 הודיע שימי השיט התחרותי שלו הסתיימו.
הראלד גם אהב דיג, ציד וטיולים בטבע. במשך שנים השתתף בציד איילים ליד הבקתה המלכותית בהרים ונהג לבקר בנהרות הסלמון של נורווגיה. הוא היה בין יוזמי הסניף הנורווגי של הקרן העולמית לשימור חיות הבר ושימש נשיאו במשך 20 שנה.
הבדיחות הגיעו גם לארמון
לצד הטקסים, המדים והעיטורים, הראלד טיפח במשך השנים דימוי עממי למדי - וחוש ההומור שלו היה חלק מרכזי ממנו.
בביקורו באסקוול במאי האחרון, כשהוגשו לו עוגות בראוניז בחנות מקומית, הכריז המלך בן ה-89 כי "הדבר הנחמד בבראוניז הוא שכמעט אין בהם קלוריות". זו הייתה אחת מהופעותיו הציבוריות האחרונות.
במקרה אחר סיפר כי קרא ספר על אשתו סוניה והחל סוף-סוף להבין אותה מעט יותר. הוא הוסיף כי יהיו בוודאי מי שיאמרו שהגיע הזמן, אבל "חלק מאיתנו הגברים אולי קצת איטיים".
אחת הבדיחות הזכורות שלו נולדה כאשר סוניה סיפרה כי חנכה את תחנת המחקר הנורווגית באנטארקטיקה. הראלד שאל אותה אם התחנה נקראת על שמה. "לא, קוראים לה טרול", השיבה המלכה. "כן, בדיוק", ענה בעלה וצחק.
אפילו את קבורתו הצליח להפוך לבדיחה. כאשר תקציב המדינה הנורווגי כלל סעיף למימון הסרקופג העתידי שלו ושל סוניה והנושא עורר תשומת לב ציבורית, פתח הראלד ארוחה מסורתית לחברי הפרלמנט בפנייה החגיגית המקובלת - ואז הוסיף לפתע את המילה "סרקופג". הקהל, ובהם המלכה, פרץ בצחוק.
המלך שנולד כדי להציל את השושלת
הראלד נולד ב-21 בפברואר 1937. לידתו הייתה אירוע לאומי בפני עצמו: הוא היה הנסיך הראשון שנולד על אדמת נורווגיה זה 567 שנים. היו לו שתי אחיות גדולות, אך החוק באותה עת העניק את זכות הירושה רק לגברים - ולכן לידתו הבטיחה את המשך השושלת.
ילדותו השלווה הסתיימה בבת אחת באפריל 1940, עם פלישת גרמניה הנאצית לנורווגיה. בני משפחת המלוכה נמלטו מאוסלו כדי שלא ייפלו בידי הגרמנים. הראלד, אמו ואחיותיו הגיעו בסופו של דבר לארצות-הברית, ושם בילה חלק משנות המלחמה. לאחר השחרור חזר לנורווגיה ולמד בבית ספר רגיל באוסלו - כאשר ההבדל הבולט בינו לבין יתר הילדים היה המאבטח שישב במסדרון.
בהמשך למד באקדמיה הצבאית הנורווגית ובאוניברסיטת אוקספורד, שבה למד מדעי החברה, היסטוריה וכלכלה. בינואר 1991, לאחר מות אביו אולב החמישי, עלה לכס המלוכה. סיסמתו הייתה אותה סיסמה שבה השתמשו אביו וסבו: "הכול למען נורווגיה".
צילום: שלוש אולימפיאדות, אהבה אסורה והרבה הומור [צילום: פרדריק וארפייל/AP]נאום אחד שהפך אותו לכוכב ברשת
דווקא בגיל 79 הצליח המלך הקשיש להפוך לתופעת רשת. במסיבת גן בארמון ב-2016 נשא נאום על זהותה של נורווגיה המודרנית, שבו מנה שורה של קבוצות המרכיבות לדבריו את החברה הנורווגית - מהגרים, בני דתות שונות ולהט"בים.
הוא אמר כי נורווגים הם גם "בנות שאוהבות בנות, בנים שאוהבים בנים, ובנות ובנים שאוהבים זה את זה", והוסיף כי נורווגים מאמינים באלוהים, באללה, ביקום - או בשום דבר. הסרטון הופץ במהירות ברשת וצבר מיליוני צפיות.
הנאום ביטא את הדרך שבה ביקש הראלד לעצב את המלוכה: פחות מרוחקת, פחות כבולה לכללים הישנים וקרובה יותר לחברה המשתנה. אותה גישה ניכרה גם בבחירות האישיות של ילדיו, אף שאלה גררו לא פעם סערות שלא היו מוכרות בדורות הקודמים של בית המלוכה.
החופשה שהסתיימה בקוצב לב
אחת האפיזודות המוזרות בשנותיו האחרונות התרחשה בפברואר 2024. הראלד, אז בן 87, נסע לחופשה פרטית באי לנגקאווי שבמלזיה - ושם חלה בזיהום ואושפז בבית חולים מקומי. בשל דופק נמוך הושתל בגופו קוצב לב זמני, כדי לאפשר את הטסתו הבטוחה בחזרה לנורווגיה. לאחר שובו הושתל קוצב קבוע.
גם לאחר האירוע הזה הוא לא שקל ברצינות לוותר על הכתר. הוא אומנם צמצם את מספר משימותיו הרשמיות, אבל הבהיר כי מבחינתו מלוכה אינה משרה שיוצאים ממנה לגמלאות. הוא נשאר מלך עד יומו האחרון.
מותו מגיע דווקא בתקופה סוערת במיוחד לבית המלוכה. בשנים האחרונות נאלצה המשפחה להתמודד עם שורה של פרשות ציבוריות ומשפטיות הקשורות לבני הדור הצעיר, ובהן הסערה סביב בנה של יורשת העצר מטה-מריט, מריוס בורג הויבי, והביקורת על קשריה בעבר עם ג'פרי אפשטיין. גם בתו של הראלד, הנסיכה מרתה לואיז, עוררה במשך שנים כותרות בשל עיסוקיה הרוחניים ונישואיה ב-2024 לדורק ורט, אמריקני המציג עצמו כשמאן.
ועם זאת, הראלד עצמו הצליח במידה רבה להישאר מעל לסערות. האיש שנולד כדי להבטיח את המשך השושלת, כמעט סיכן אותה כדי להתחתן עם האישה שאהב - ולבסוף החזיק בכתר במשך יותר מ-35 שנה.
כעת עובר הכתר לבנו, הוקון בן ה-53, ההופך למלך הוקון השמיני. עבור נורווגים רבים מדובר ביותר מחילופי מלך: הראלד היה נוכח בחיים הציבוריים של המדינה כיורש עצר וכמלך במשך כמעט שבעה עשורים - תקופה ארוכה דיה כדי שהמלך בעל המפרש, הבדיחות והאהבה העיקשת לסוניה יהפוך לחלק מן הנוף הנורווגי עצמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה