האנרגיה חילצה את מבטח שמיר: חזרה לרווח ברבעון השני

מבטח שמיר אחזקות חזרה לרווח ברבעון השני של 2026, על-רקע קפיצה בתרומת פעילות האנרגיה ושיפור בפעילות המימון, אף שהמשך ההפסדים מהשקעות הטכנולוגיה הכביד על השורה התחתונה. מן הדוח שפרסמה מבטח שמיר (יום ו', 28.8.26) עולה כי החברה רשמה ברבעון השני של השנה רווח של 4.1 מיליון שקל המיוחס לבעלי המניות, לעומת הפסד של 5.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח השוטף, לפני השפעת מימושים ושערוכים, עלה ל-30.3 מיליון שקל לעומת 20.8 מיליון שקל, גידול של כ-46%.

ברמת הקבוצה המאוחדת הסתכם הרווח ברבעון ב-37.1 מיליון שקל, לעומת 17.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. מתוך הרווח ברבעון, 33 מיליון שקל יוחסו לבעלי זכויות שאינן מקנות שליטה ורק 4.1 מיליון שקל לבעלי מניות מבטח שמיר. הרווח הכולל שיוחס לבעלי המניות הגיע ל-21.8 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל של 12.4 מיליון שקל ברבעון השני של 2025.

המנוע המרכזי לשיפור היה תחום האנרגיה. תרומת המגזר לרווח ברבעון זינקה ל-19.1 מיליון שקל, לעומת 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. MRC אלון תבור לבדה תרמה למבטח שמיר 15.5 מיליון שקל, לעומת 2.8 מיליון שקל שנה קודם, ושמיר אנרגיה תרמה עוד 3.6 מיליון שקל לעומת כ-600 אלף שקל. שמיר אנרגיה, שמרכזת את פעילות האנרגיה של הקבוצה, מוחזקת בכ-72% בידי מבטח שמיר ומחזיקה בין היתר ב-33% מ-MRC.

השיפור באלון תבור בולט עוד יותר בנתוני המחצית. הכנסות MRC עלו בכ-12.8% ל-393.6 מיליון שקל, לעומת 349 מיליון שקל במחצית המקבילה. בחברה מסבירים את העלייה בהפעלה המסחרית של יחידות הפיקר, שהחלה ברבעון הרביעי של 2025, וכן בעלייה בכמות החשמל שיוצרה באמצעות גז טבעי וסולר במהלך אירועי חירום וקיצון במשק החשמל. הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות זינק ל-180.9 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל, ושיעורו מההכנסות עלה מכ-34% לכ-46%.

בדוחות MRC עצמה נרשמה במחצית רווחיות גבוהה יותר: הרווח הנקי הסתכם ב-21.5 מיליון שקל לעומת 13.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השני עדיין נרשם הפסד של 7.4 מיליון שקל, אך הוא הצטמצם לעומת הפסד של 15.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-189 מיליון שקל לעומת 182.5 מיליון שקל, והרווח התפעולי עלה ל-57.1 מיליון שקל לעומת 33.8 מיליון שקל.

החברה מציינת כי במהלך המלחמה בין ישראל, ארה"ב ואירן הופסקה זמנית פעילותם של מאגרי גז מסוימים משיקולי ביטחון. MRC רכשה גז ממאגרים חלופיים ובמשך תקופה מוגבלת הפעילה חלק מיחידות הייצור בסולר. צעדים אלה הגדילו את עלויות ההפעלה, אך MRC מעריכה כי המלחמה לא גרמה ולא צפויה לגרום להשפעה מהותית לרעה על פעילות ייצור החשמל או על תוצאותיה.

גם מגזר ההשקעות המימוניות המשיך לספק למבטח שמיר תרומה משמעותית. תרומת המגזר ברבעון הסתכמה ב-20.9 מיליון שקל, לעומת 19.9 מיליון שקל אשתקד. מניף תרמה 25.1 מיליון שקל ברבעון לעומת 21.5 מיליון שקל, בעוד דוידסון ו-Finergy Capital רשמו יחד תרומה שלילית של כ-4.2 מיליון שקל. במחצית הסתכמה תרומת ההשקעות המימוניות ב-45 מיליון שקל, לעומת 34.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

מנגד, מגזר הטכנולוגיה המשיך להכביד. ברבעון נרשמה ממנו תרומה שלילית של כ-25.4 מיליון שקל. בין היתר נרשמה ירידת ערך של כ-9.1 מיליון שקל ב-Lendbuzz, והחברה מציינת כי מלוא הירידה בשווי השקעה זו נבעה מירידת שער הדולר. בסך-הכל ציינה מבטח שמיר כי כ-16.2 מיליון שקל מההפסד משינוי בשווי ההוגן של השקעות ברבעון נבע משינויים בשער הדולר.

במחצית הראשונה התמונה מורכבת יותר. הרווח השוטף של מבטח שמיר זינק ל-65.5 מיליון שקל לעומת 25.5 מיליון שקל במחצית המקבילה, אך במקביל גדל ההפסד האחר, הכולל בעיקר מימוש ושערוך השקעות, ל-59.4 מיליון שקל לעומת 15.3 מיליון שקל. כתוצאה מכך, הרווח המיוחס לבעלי המניות במחצית ירד בכ-40% ל-6.1 מיליון שקל, לעומת 10.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. תחום האנרגיה תרם במחצית 36.7 מיליון שקל לעומת תרומה שלילית של 4.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

המאזן של מבטח שמיר התרחב משמעותית. סך הנכסים הגיע בסוף יוני לכ-6.93 מיליארד שקל, לעומת כ-5.7 מיליארד שקל בסוף 2025. ההון המיוחס לבעלי המניות עלה לכ-1.81 מיליארד שקל לעומת 1.67 מיליארד שקל, בין היתר בעקבות הנפקת מניות ומימוש אופציות בשמיר אנרגיה, שיצרו קרן הון של כ-155.7 מיליון שקל. סך ההון של הקבוצה עלה לכ-2.57 מיליארד שקל.

במקביל ממשיכה הקבוצה להשקיע בהרחבת פעילות האנרגיה. ביולי אישרה הממשלה ל-MRC אלון תבור להכין ולהגיש תוכנית תשתית לאומית להקמת תחנת כוח נוספת המופעלת בגז טבעי באתר אלון תבור ובשטחים הסמוכים לו, בהספק של עד 900 מגה-ואט. עוד במאי התקשרה MRC עם רשות מקרקעי ישראל בהרשאת תכנון לחמש שנים לגבי שטח של 35 דונם סמוך לתחנה ושילמה בגינו 35 מיליון שקל. החברה מדגישה כי האישורים אינם מהווים התחייבות ממשלתית למתן הרישיונות הדרושים וכי אין ודאות שהפרויקט אכן יוקם.