קבוצת איסתא מסיימת את הרבעון השני של 2026 עם שיפור חד בשורת הרווח, לאחר התאוששות בפעילות התיירות ובמקביל לרווחי שערוך משמעותיים בתחום הנדל"ן. הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-35 מיליון שקל, לעומת כ-8.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של כ-315%, או יותר מפי ארבעה. הרווח המיוחס לבעלי המניות של איסתא עצמה עלה לכ-27.1 מיליון שקל, לעומת כ-6 מיליון שקל אשתקד.
מן הדוחות שהציגה החברה (יום ו', 28.8.26) עולה כי הכנסותיה ברבעון הסתכמו בכ-122.5 מיליון שקל, לעומת כ-112 מיליון שקל ברבעון השני של 2025, עלייה של כ-9.4%. ההכנסות ממכירות ושירותי תיירות גדלו מכ-63.2 מיליון שקל לכ-74.3 מיליון שקל, בעוד ההכנסות מעמלות תיירות עמדו על כ-28.7 מיליון שקל לעומת כ-29.2 מיליון שקל. ההכנסות משכר דירה ואחרות נותרו כמעט ללא שינוי, ברמה של כ-19.4 מיליון שקל.
הרווח הגולמי ברבעון עמד על כ-56.9 מיליון שקל, לעומת כ-54.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח מפעולות רגילות זינק לכ-45.2 מיליון שקל לעומת כ-18.9 מיליון שקל. חלק משמעותי מהשיפור הגיע מרווח של כ-33.3 מיליון שקל מהתאמת השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה, לעומת כ-14.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במחצית הראשונה של השנה התמונה מורכבת יותר. ההכנסות ירדו בכ-4.8%, מכ-205.8 מיליון שקל לכ-195.9 מיליון שקל, אך הרווח הנקי דווקא גדל בכ-42% והגיע לכ-49.5 מיליון שקל, לעומת כ-34.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. הרווח המיוחס לבעלי המניות של החברה האם עלה בכ-35% לכ-39.8 מיליון שקל. הרווח מפעולות רגילות הגיע לכ-67.1 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בזכות רווחי שערוך של כ-45.6 מיליון שקל לעומת כ-17.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הגורם המרכזי שהכביד על המחצית היה המלחמה. לפי איסתא, סגירת נתב"ג לפעילות טיסתית סדירה במשך 40 ימים, מ-28 בפברואר ועד 9 באפריל, פגעה משמעותית בתיירות היוצאת, גרמה לאובדן הכנסות ולריבוי ביטולים. לכך הצטרפה ירידה של כ-15% בשער הדולר לעומת התקופה המקבילה, שפגעה ברווחיות הגולמית ויצרה השפעות נוספות, בין היתר בעת החזרים ללקוחות בגין עסקות שבוטלו.
החברה מעריכה כי ההשפעה המצטברת של המלחמה ושל הירידה בשער הדולר על מגזר התיירות הסתכמה בכ-20 מיליון שקל במחצית הראשונה. המגזר רשם במחצית הפסד של כ-9 מיליון שקל, לעומת הפסד של כחצי מיליון שקל אשתקד. עם זאת, ברבעון השני כבר נרשם רווח מגזרי של כ-1.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מציינת כי לאחר פתיחת המרחב האווירי החלה התאוששות הדרגתית, ומחודש מאי נרשמו היקפי מכירות גבוהים מהתקופה המקבילה.
גם צבר ההזמנות מצביע על פעילות גבוהה יותר בהמשך השנה. נכון לסוף יוני עמד צבר ההזמנות של פעילות התיירות לצורכי דיווח כספי משוער על כ-149.2 מיליון שקל, לעומת כ-105.2 מיליון שקל בסוף 2025 - גידול של כ-42%. מתוך הסכום, כ-120.3 מיליון שקל מיוחסים להכנסות ממכירות ושירותים ומעמלות הצפויות ברבעון השלישי.
מנגד, מנוע הרווח המרכזי של איסתא במחצית היה תחום הנדל"ן. רווחי השערוך של כ-45.6 מיליון שקל נבעו בעיקר מעליית שווי במתחם הלוגיסטי תימורים ו', בעקבות חתימה על הסכמי שכירות חדשים וסיום תקופת ההקמה, וכן מפרויקט הלוגיסטיקה בבית חלקיה. ה-NOI, בחלקה של הקבוצה, הגיע ברבעון השני לכ-23 מיליון שקל לעומת כ-22 מיליון שקל אשתקד, וה-FFO עמד על כ-14 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה. במחצית כולה עלה ה-NOI לכ-39 מיליון שקל לעומת כ-38 מיליון שקל, וה-FFO לכ-23 מיליון שקל לעומת כ-22 מיליון שקל.
בתחום המגורים מקדמת איסתא נכסים פרויקטים הכוללים כ-3,800 יחידות דיור. כ-2,500 מהן מיועדות לשיווק במסגרת תוכניות ממשלתיות, ובהן 780 יחידות בשוק החופשי, ולצדן כ-960 יחידות דיור בפרויקטים של התחדשות עירונית. נכון למועד פרסום הדוח היו לאיסתא נכסים שמונה פרויקטים בביצוע עם היתר מלא.
סלע איסתא נדל"ן, המוחזקת ב-50% בידי איסתא נכסים, רשמה במחצית הכנסות ממכירת דירות של כ-82.2 מיליון שקל לעומת כ-78.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אך עברה להפסד של כ-6.4 מיליון שקל לעומת רווח של כ-6.9 מיליון שקל אשתקד. ברבעון השני הסתכמו הכנסותיה בכ-56 מיליון שקל לעומת כ-43.1 מיליון שקל, והיא רשמה הפסד של כ-3.4 מיליון שקל.
לסלע איסתא עשויה להיות גם השפעה חיובית עתידית מהחלטת ועדת הערר בעניין מיסוי פרויקטי "מחיר למשתכן". בהתאם להסדר דיוני עם רשויות המס, החברה מעריכה כי אם פסק הדין יעמוד בעינו וההסדר ייושם, היא צפויה לקבל החזרי מס רכישה בהיקף של כ-55 מיליון שקל. מתוך סכום זה היא צופה הכרה ברווח לפני מס של כ-26 מיליון שקל בפרויקטים שכבר נזקפו לרווח והפסד, ושיפור של כ-29 מיליון שקל באומדן הרווחיות בפרויקטים שטרם נזקפו. בנוסף היא פועלת להכללת שני פרויקטים נוספים, שהשפעתם הכוללת עשויה להגיע לכ-15 מיליון שקל. נכון למועד הדוח, ההשפעות האלה עדיין לא הוכרו בדוחות.
במאזן איסתא נרשמה עלייה בהיקף הנכסים לכ-4.72 מיליארד שקל, לעומת כ-4.41 מיליארד שקל בסוף 2025. ההון העצמי הסתכם בכ-1.71 מיליארד שקל. לצד זאת, הגירעון בהון החוזר גדל לכ-1.05 מיליארד שקל, בעיקר בשל מימון פעילות נדל"ן בהקמה באמצעות אשראי קצר טווח. החברה ציינה כי כ-1.02 מיליארד שקל מהאשראי הקצר משמשים למימון פעילות זו, וכי לאחר בחינת המזומנים, מסגרות האשראי והנכסים הבלתי משועבדים, הדירקטוריון קבע כי הגירעון אינו מעיד על בעיית נזילות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה