אימוני כוח בהריון - מתכון להפחתת סוכרת הריונית?

אימוני כוח במהלך ההריון עשויים לספק לנשים עם עודף משקל או השמנה יותר מאשר שיפור בכושר. ניסוי אקראי שפורסם (19.8.26) ב-Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica מצא מגמה לירידה בסוכרת הריונית בקרב נשים שהשתתפו בתוכנית אימוני כוח מסודרת, לצד שיפור מובהק באיכות החיים והפחתה בתסמיני ההריון. עם זאת, המחקר היה קטן מכדי להוכיח שהאימונים אכן מונעים סוכרת הריונית.

במחקר השתתפו 209 נשים הרות בעלות מדד מסת גוף של 25 ומעלה. 107 הוקצו לתוכנית האימונים ו-102 לטיפול ההריון הרגיל. התוכנית החלה בשבועות 12-14 ונמשכה עד שבוע 36 או הלידה. היא כללה אימון כוח מפוקח אחד בשבוע שנמשך 45-50 דקות, ובנוסף הומלץ לבצע בבית לפחות שני אימונים נוספים בשבוע.

2% לעומת 7.3% - אבל לא מובהק

בניתוח המרכזי של הניסוי, סוכרת הריונית אובחנה אצל 2% מהנשים בקבוצת האימונים לעומת 7.3% בקבוצת הביקורת. מדובר בפער של 5.3 נקודות אחוז, אך מבחינה סטטיסטית הוא לא עבר את הרף המקובל למובהקות: p=0.07.

לכן התוצאה מצביעה על כיוון אפשרי ומעניין, אך אינה מספיקה כדי לקבוע שהאימון הוא שגרם להפחתת הסיכון.

החוקרים מצאו מגמה דומה גם בריבוי מי שפיר: ארבעה מקרים בקבוצת הביקורת ואף לא אחד בקבוצת האימונים, אך גם כאן הממצא היה גבולי מבחינה סטטיסטית.

אצל המתמידות לא היה אף מקרה

המספר המרשים ביותר הגיע מניתוח נפרד של הנשים שהתמידו באימונים. נתוני התמדה מלאים היו זמינים ל-75 נשים בקבוצת ההתערבות, ורק 36 מהן - 48% - עמדו ביעד שהוגדר מראש של לפחות שני אימונים בשבוע.

בקרב 36 הנשים האלה לא נרשם אף מקרה של סוכרת הריונית, לעומת 7.3% בקבוצת הביקורת. גם לא נרשם אצלן אף מקרה של תינוק במשקל לידה גבוה במיוחד, לעומת 6.3% בביקורת. ואולם שני ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית.

הסיבה לזהירות כפולה: ברגע שמסתכלים רק על מי שהתמידו, כבר לא נשמר במלואו היתרון של ההקצאה האקראית. ייתכן שנשים שמסוגלות להתמיד באימונים שונות גם בגורמים אחרים מנשים שנשרו או התאמנו פחות.

איכות החיים כן השתפרה בבירור

בנקודה אחת התוצאות היו הרבה יותר חדות. נשים בקבוצת האימונים דיווחו על שיפור מובהק באיכות החיים, עם יתרון ממוצע של 8.4 נקודות לעומת קבוצת הביקורת. הן גם דיווחו על פחות תסמיני הריון ועל השפעה קטנה יותר שלהם על חיי היום-יום.

בנוסף, רמת הפעילות הגופנית עלתה בקבוצת ההתערבות ולא בקבוצת הביקורת, מה שמראה שהתוכנית אכן הצליחה לשנות את התנהגות המשתתפות לפחות בחלקה.

האימון התמקד בקבוצות השרירים הגדולות

האימון המפוקח כלל חימום, תרגילי כוח באמצעות גומיות התנגדות או משקולות קלות וקירור בסיום. התרגילים כוונו לחזה, גב, בטן, כתפיים, זרועות ועכוז, ובדרך כלל בוצעו בשניים עד שלושה סטים של 12-10 חזרות.

החוקרים הקפידו על נשימה נכונה, יציבה והימנעות מעצירת נשימה וממאמצים שאינם מתאימים להריון. גם קבוצת הביקורת לא התבקשה להימנע מפעילות גופנית, ושתי הקבוצות קיבלו המלצות תזונתיות לנשים עם עודף משקל או השמנה.

למה בכלל כוח עשוי להשפיע על הסוכר

במהלך ההריון עולה באופן טבעי התנגודת לאינסולין. אצל חלק מהנשים הגוף אינו מצליח לפצות על כך, ורמות הסוכר עולות עד כדי סוכרת הריונית.

שרירי השלד הם צרכן מרכזי של גלוקוז. אימוני כוח יכולים לשפר את יכולת השריר לקלוט גלוקוז ואת הרגישות לאינסולין, ולכן קיים בסיס ביולוגי סביר להשערה שאימוני התנגדות עשויים לעזור. המחקר הנוכחי, עם זאת, לא נועד להוכיח שזה המנגנון שבו פעלה ההתערבות.

גם בישראל זה עשוי להיות כלי מניעה פשוט

סוכרת הריונית שכיחה יותר אצל נשים עם עודף משקל והשמנה ועלולה להגדיל את הסיכון לסיבוכים בהריון ובלידה ולהשפיע גם על הסיכון המטבולי של האם בהמשך החיים.

אם ניסויים גדולים יותר יאשרו את הממצאים, אימוני כוח מפוקחים עשויים להפוך לאפשרות מניעה שניתן להתחיל כבר בתחילת השליש השני. היתרון הוא שמדובר בהתערבות שאינה תרופתית ושעשויה במקביל לשפר את ההרגשה והתפקוד במהלך ההריון.

אין כאן המלצה להתחיל להרים משקולות לבד

המחקר אינו אומר שכל אישה הרה צריכה להתחיל באופן עצמאי תוכנית אימוני כוח. המשתתפות עברו סינון רפואי, והאימונים נבנו במיוחד להריון.

נשים עם מחלות רקע, סיבוכי הריון או מגבלות רפואיות עשויות להזדקק להתאמות או להימנע מתרגילים מסוימים. לפני התחלת תוכנית חדשה במהלך ההריון יש להתאים אותה למצב הרפואי ולרמת הכושר הקודמת.

הממצא המרכזי עדיין דורש אישור

זו הנקודה החשובה ביותר בפרשנות המחקר: נקודת הסיום הראשית הייתה סוכרת הריונית, ובנקודה הזאת הניסוי לא השיג מובהקות סטטיסטית.

גם ההיענות לתוכנית הייתה מוגבלת - רק 48% מהנשים שעבורן היו נתוני התמדה עמדו ביעד. עובדה זו מלמדת שגם אם האימון יעיל, יישום רחב בשגרת ההריון דורש תוכניות שיהיו נגישות וקלות יותר להתמדה.

החוקרים עצמם מסכמים שאימוני כוח שיפרו בבירור את איכות החיים והפחיתו את עומס תסמיני ההריון, בעוד שהירידה בסוכרת הריונית ובכמה תוצאות אחרות היא מגמה מבטיחה שדורשת ניסויים גדולים יותר כדי לאשר אותה.