האם ניתן להחזיר ללב שנפגע תאי שריר שאבדו לו? ניסוי קליני קטן שפורסם (19.8.26) ב-Nature Medicine מספק ראיה ראשונית לכך שהרעיון אפשרי בבני אדם. החוקרים הזריקו ישירות לשריר הלב מאות מיליוני תאי שריר לב שיוצרו מתאי גזע מושרים, ובכמה מדדים נמצא לאחר מכן שיפור גדול יותר מאשר אצל חולים שעברו ניתוח מעקפים בלבד.
בניסוי HEAL-CHF השתתפו 20 חולים עם אי-ספיקת לב איסכמית מתקדמת ומקטע פליטה של 45% ומטה - 18 גברים ושתי נשים. כולם נזקקו ממילא לניתוח מעקפים. עשרה הוקצו לניתוח בלבד, ולעשרה נוספים הוזרקו במהלך הניתוח תאי שריר לב שמקורם בתאי גזע מושרים של תורם.
לא תאי גזע - אלא תאי שריר לב שכבר התמיינו
הגישה שונה מניסויים רבים שנערכו בעבר ברפואה מתחדשת. החוקרים לא הזריקו תאי גזע בתקווה שהם ישפיעו בעקיפין על סביבת הלב, אלא גידלו מהם מראש קרדיומיוציטים - תאי שריר לב בעלי תכונות של התאים שמתכווצים ומניעים את פעימות הלב.
המטרה היא להתמודד עם אחת הבעיות הקשות לאחר אוטם: שריר הלב האנושי כמעט שאינו מסוגל להצמיח מחדש בכמות משמעותית את התאים שאבדו. כאשר אזור גדול נפגע ומוחלף בצלקת, הלב עלול להיחלש בהדרגה עד להתפתחות אי-ספיקת לב.
שיפור בהליכה, בזרימת הדם ובהתכווצות מקומית
לאחר שנה נמצאו כמה הבדלים לטובת קבוצת התאים. בין היתר השתפר יותר המרחק שהמטופלים הצליחו לעבור במבחן הליכה של שש דקות, השתפרה אספקת הדם לשריר הלב ונרשם שיפור בהתעבות היחסית של דופן הלב - מדד להתכווצות האזורית של השריר.
אבל לא כל המדדים השתפרו. לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במקטע הפליטה של החדר השמאלי, בנפחי החדר, בגודל הצלקת בשריר הלב, בדרגת אי-ספיקת הלב או בציוני איכות החיים לאחר 12 חודשים. משום שמדובר בעשרה מטופלים בלבד בכל קבוצה, המחקר גם לא תוכנן להוכיח שהטיפול מפחית אשפוזים או מאריך חיים.
הפרעות הקצב הן סימן האזהרה המרכזי
נקודת הבטיחות דורשת תשומת לב מיוחדת. נקודת הסיום העיקרית הוגדרה כטכיקרדיה חדרית ממושכת בין החודש הראשון לחודש השישי וכהופעת גידול בתוך שנה. באלה לא נרשמו אירועים.
אלא שבארבעת השבועות הראשונים לאחר השתלת התאים הופיעו הפרעות קצב אצל כל עשרת המטופלים בקבוצת הטיפול. כולם פיתחו קצב חדרי מואץ, שהופיע בדרך כלל חמישה עד שבעה ימים לאחר ההשתלה. אצל שני מטופלים התפתחה טכיקרדיה חדרית משמעותית, מעל 140 פעימות בדקה, שהגיעה לשיאה בשבוע השני או השלישי וטופלה בהיפוך קצב. בהמשך היא חלפה.
לכן תוצאות הבטיחות אינן בגדר "לא נמצאו הפרעות קצב". להפך: החוקרים כותבים במפורש שהאירועים מחייבים את המחקרים הבאים לבחון היטב את היחס בין הסיכון לתועלת של השתלת תאי שריר לב.
לא נמצאה עדות לגידולים לאחר שנה
החשש השני בטיפול שמקורו בתאי גזע פלוריפוטנטיים הוא מתאים שנותרו בלתי ממוינים ועלולים עקרונית להמשיך להתחלק וליצור גידול. לאחר 12 חודשי מעקב לא נמצאה עדות להיווצרות גידולים אצל המטופלים.
זהו ממצא מעודד, אבל שנה אחת אינה מספיקה כדי לשלול סיכון נדיר וארוך טווח. מספר המטופלים קטן מכדי לזהות תופעות נדירות, ולכן בטיחות אונקולוגית תדרוש מעקב של שנים ומספר גדול בהרבה של חולים.
התאים לא היו של החולים עצמם
התאים שהושתלו היו אלוגניים - כלומר הופקו מתאי גזע שמקורם בתורם ולא מהמטופל עצמו. היתרון הוא שאפשר לייצר מראש כמויות גדולות ואחידות של תאים ולשמור אותן לשימוש, במקום לייצר טיפול אישי לכל חולה.
המחיר הוא שמערכת החיסון עלולה לזהות אותם כזרים. לכן המטופלים שקיבלו את התאים נזקקו לטיפול מדכא חיסון, עניין שמוסיף לטיפול סיכונים ומורכבות שאינם קיימים בניתוח המעקפים לבדו.
המעקפים מקשים לדעת כמה מהשיפור נבע מהתאים
כל 20 המשתתפים עברו ניתוח מעקפים, ולכן גם קבוצת הביקורת קיבלה טיפול משמעותי שיכול לשפר את זרימת הדם לשריר הלב ואת התפקוד. היתרון של ההקצאה האקראית הוא ששתי הקבוצות עברו את אותו ניתוח וההבדל ביניהן היה הוספת התאים.
עם זאת, במדגם של עשרה מטופלים בכל זרוע גם הבדלים מקריים בין הקבוצות יכולים להשפיע על התוצאות. לא ברור עדיין אם אותה תועלת תתקבל אצל חולים שאינם עוברים מעקפים או אם ניתן יהיה להזריק את התאים בדרך פחות פולשנית.
החלום הוא לב שמתקן את עצמו
אי-ספיקת לב מתקדמת מטופלת כיום בתרופות, התקנים, צנתורים וניתוחים, ובמקרים הקשים ביותר באמצעות לב מלאכותי או השתלת לב. אף אחד מהפתרונות האלה אינו מחזיר באמת ללב את מיליוני תאי השריר שאבדו לאחר אוטם.
זו הסיבה שהשתלת קרדיומיוציטים מושכת עניין רב: אם תאים חדשים יצליחו להשתלב לאורך זמן בשריר, להתכווץ בתיאום עם הלב ולא ליצור הפרעות קצב, הטיפול עשוי בעתיד להפוך מתיקון של תוצאות הנזק לניסיון לבנות מחדש את השריר עצמו.
המחקר הנוכחי עדיין רחוק מהוכחה לכך. למעשה, הפרעות הקצב המוקדמות ממחישות עד כמה קשה לחבר חשמלית תאי לב חדשים לרקמה קיימת בלי להפריע למערכת ההולכה העדינה של הלב.
החברה שפיתחה את התאים מעורבת במחקר
HELP Therapeutics סיפקה תמיכה למחקר והייתה מעורבת בייצור התאים, בבקרת האיכות ובמערך הטכני והלוגיסטי. כמה ממחברי העבודה הם עובדי החברה. לצד זאת, המחקר נתמך גם במענקי מחקר ציבוריים בסין. הקשר המסחרי אינו מבטל את הממצאים, אבל מחזק את הצורך בניסויים גדולים ועצמאיים יותר. מחקר המשך רב-מרכזי כבר רשום לבחינת הטיפול באוכלוסייה גדולה יותר.
המסקנה בשלב זה היא שהשתלה ישירה של תאי שריר לב שמקורם בתאי גזע מושרים אפשרית בבני אדם והראתה אותות ראשוניים של שיפור בתפקוד - אך העובדה שכל מקבלי התאים חוו הפרעות קצב מוקדמות ושלא נמצא שיפור בכמה ממדדי הלב המרכזיים מבהירה שמדובר עדיין בטיפול ניסיוני מאוד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה