5 ימים לפתיחת הלימודים: 2.6 מיליון תלמידים חוזרים לכיתות, אך חסרים 800 מורים

חמישה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז, משרד החינוך מצהיר כי המערכת ערוכה לפתיחה כסדרה, אף שהשלמת מצבת המורים והגננות עדיין נמשכת. לפי הנתונים שהוצגו (יום ה', 27.8.26) בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כ-2.611 מיליון תלמידים צפויים ללמוד השנה ב-27,757 מוסדות חינוך, ובהם 21,800 גני ילדים ו-5,957 בתי ספר. במערכת יועסקו כ-260 אלף עובדי הוראה.

מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני מסר כי בחודש מאי עמד המחסור על כ-3,000 מורים וגננות, וכי נכון לאתמול חסרים 800 עובדי הוראה ו-20 גננות. לדבריו, כ-70% מהמחסור במורים מרוכז במחוזות המרכז.

שר החינוך יואב קיש אמר כי המערכת תיפתח כסדרה וכי אין חשש לעימות עם ארגוני המורים. "השלמת חוסרים עדיין מתבצעת בימים אלה והתמונה טובה יותר מאותה נקודת זמן בשנה שעברה", אמר.

המחסור החריף יותר במרכז

קיש הסביר כי מדי קיץ פורשים ממערכת החינוך 7,000-5,000 עובדי הוראה, ולכן המשרד נדרש לגיוס מתמשך של עובדים חדשים. לדבריו, המצוקה בולטת במיוחד במחוזות המרכז ותל אביב, בין היתר בשל יוקר המחיה לעומת אזורים אחרים, בעוד שכר המורים אחיד. בחברה הערבית, לדבריו, קיימים דווקא עודפי מורים.

שמעוני ציין כי לצורך צמצום המחסור גויסו כ-1,000 עובדים מענף ההיי-טק, קרוב ל-1,000 גמלאים ששבו למערכת וכן סטודנטים בשנים ג' ו-ד'. הוא הודה כי גם השנה יהיו מקרים שבהם מורים ילמדו מקצוע שאינו תחום התמחותם.

לדבריו: "זה לא רק הכמות אלא גם האיכות. אם רוצים איכות הוראה טובה - צריכים מורים טובים וגננות מוכשרות. זה המוקד המרכזי שאנחנו הולכים לשים".

במהלך הדיון מחו נציגי ארגון "מנהיגים" של מנהלי ומנהלות בתי הספר וטענו כי הם מנסים במשך חודשים להיפגש עם השר ללא הצלחה. הם הניפו שלטים שעליהם נכתב "צא ממצב טיסה. דבר עם המנהלים", והוצאו מהאולם. קיש השיב כי הוא מטפל במצוקות המנהלים.

צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

418 אלף תלמידים בחינוך המיוחד

אחד הנתונים הבולטים שהוצגו בדיון נוגע להמשך הגידול בחינוך המיוחד. לפי משרד החינוך, 418,385 תלמידים - כ-16% מכלל התלמידים בישראל - זכאים כיום לשירותי החינוך המיוחד. מדובר בעלייה של 9% לעומת השנה הקודמת.

קיש הזהיר כי המערכת לא תוכל להמשיך להתמודד לאורך זמן עם קצב הגידול הנוכחי. לדבריו, תקציב החינוך המיוחד כבר הגיע לכ-24 מיליארד שקל, ויישום השלב הראשון של מסקנות ועדת שפירא, שבחנה את מערכת החינוך המיוחד, דורש לדבריו כ-15 מיליארד שקל.

השר אמר כי אימץ את מסקנות הוועדה, אך יישומן מתעכב בין היתר בשל מחלוקת עם משרד האוצר. "מערכת החינוך לא תהיה מסוגלת להמשיך להתמודד עם אתגרי החינוך המיוחד במצב הקיים, כאשר הגידול עודנו נמשך. תיקון החוק מ-2018 יצר מגמה שהמערכת לא תוכל לעמוד בה", אמר.

לדבריו, משרד החינוך דרש מהאוצר לעבור למתכונת של תקציב רב-שנתי, בדומה לתכנון התקציבי במערכת הביטחון: "דרשנו מהאוצר להתייחס לחינוך בדומה לביטחון, ולבנות תקציב רב-שנתי שיאפשר תכנון ארוך טווח". קיש הוסיף כי המהלך לא התקדם בשל המלחמה.

מנגד, עלתה בדיון מחלוקת חריפה סביב שינוי מודל התקצוב של כיתות מיוחדות בחינוך העל-יסודי. משרד החינוך טען כי מדובר בתיקון עיוותים ולא בקיצוץ. סמנכ"ל התקציבים דודי מזרחי אמר כי בתקציב החינוך המיוחד דווקא נרשם גידול של יותר מ-2.5 מיליארד שקל.

נציגי רשויות מקומיות, הורים וארגונים המייצגים תלמידים עם צרכים מיוחדים טענו כי בפועל השינוי עלול לצמצם מענים. לימור מילר מארגון "מנהיגים" אמרה כי בהרצליה נגרעו לדבריה 3 מיליון שקל מתקצוב כיתות חינוך מיוחד, ואילו ליאל פלג מארגון אלו"ט הזהירה מפני צמצום שעות טיפול ופגיעה בפתיחת כיתות ייעודיות.

בינה מלאכותית, חינוך פיננסי ובית ספר להורים

לקראת שנת הלימודים החדשה הציג המשרד כמה מהלכים חדשים, ובהם הרחבת השימוש בבינה מלאכותית, לימודי חינוך פיננסי בכיתות ט'-י' ותוכנית "720", שנועדה לאפשר למידה אישית בחטיבות הביניים תוך שימוש בבינה מלאכותית. לדברי קיש, השימוש בכלים אלה אמור לפנות למורים זמן רב יותר לעיסוק בחינוך, בהקשבה ובאיתור מצוקות של תלמידים.

צילום: [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

המשרד הודיע גם כי החל מתשפ"ז יממן שניים עד שלושה "בתי ספר להורים", שבהם יקבלו הורים כלים מקצועיים להצבת גבולות ולהתמודדות עם סוגיות חינוכיות. שמעוני אמר כי ההורים הם שותפים חיוניים בחינוך הילדים וכי כיום אין מסגרת סדורה שמכשירה אותם לתפקיד.

המהלך הוצג על-רקע דיון נרחב באלימות במערכת החינוך. תלמידה בת 16 מתל אביב, נעמי אור אופק, סיפרה לחברי הוועדה כי לא חוותה שנת לימודים רציפה מאז כיתה ג' וכי תחושת האלימות בבית הספר משפיעה גם על התנהלות התלמידים. "אני פוחדת להעיר לתלמיד בכיתה כי אקבל דקירה", אמרה.

יו"ר הוועדה ח"כ צבי סוכות הגדיר את הדברים "בעיה קיצונית" ואמר כי אף תלמיד אינו אמור לחשוש מפגיעה כזאת בבית הספר.

משרד החינוך מסר כי ועדה בין-משרדית העוסקת באלימות פועלת בימים אלה בהשתתפות נציגי משרדי הרווחה, הבריאות והביטחון הלאומי, המשטרה, נציגי הורים וארגוני החברה האזרחית. במקביל נבחנת הרחבת סמכויותיהם של מנהלי בתי הספר לצורך התמודדות עם אירועי אלימות.

השלכות המלחמה על התלמידים

מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק, התריעה כי קטיעת רצף הלמידה בשנים האחרונות הותירה השלכות נפשיות נרחבות. לדבריה, כלל ילדי ישראל זקוקים לחיזוק החוסן, והמערכת מפעילה לשם כך את התוכנית "הכוחות שבדרך".

משרד החינוך מעניק שעות טיפול מוגברות לכ-2,000 ילדים במעגלי הפגיעה של משפחות חטופים ומשפחות שכולות, וכן לילדים מיישובי הצפון והדרום.

עמית טרכטינגוט מפורום נשות המילואים ביקשה לבצע מיפוי מדורג של ילדי המשרתים במילואים לפי העומס שחוות משפחותיהם. לדבריה, יש בתים המטולטלים כבר שלוש שנים, והנחיות משרד החינוך בנושא אינן מיושמות באופן מלא בשטח.

עימות סביב מבחני המיצ"ב

סוגיה נוספת שעלתה בדיון נגעה למערכת היחסים בין משרד החינוך לבין הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. קיש אמר כי קיים כיום "חוסר אמון מוחלט" בין המשרד לבין הנעשה בראמ"ה, וכי הפרופסור עמי מויאל, שמונה לבחון את הסוגיה, צפוי להשלים בספטמבר את עבודתו.

ח"כ יבגני סובה מתח ביקורת על השר וטען כי השינוי מגיע בעקבות תוצאות שאינן מחמיאות למערכת: "בגלל שהתוצאות לא היו טובות החלטת לשנות את כללי המשחק. אם התוצאות היו טובות היית רץ לפרסם אותן".

יו"ר ועדת החינוך צבי סוכות סיכם את הדיון באזהרה מפני התייחסות מקלה למצבה של המערכת: "אם לא תהיה מערכת חינוך טובה, מדינת ישראל לא תהיה. אין לנו פריבילגיה לחפף ולהגיד ש'יהיה בסדר'. אם לא נשמור על היתרון שלנו - פשוט לא נהיה כאן".