עם הגיל, מנגנון שמגן על העור מתחיל דווקא ללבות דלקת

הזדקנות העור אינה רק תהליך שבו מנגנונים תאיים הולכים ונחלשים. לעיתים מנגנון שממלא תפקיד מועיל בגיל צעיר משנה עם השנים את יעדיו ומתחיל לפעול בכיוון מזיק יותר. מחקר שפורסם (19.8.26) ב-Nature Aging מצא דוגמה כזאת בשני חלבונים, BMAL1 ו-YAP, שבאפידרמיס מזדקן מתחילים להגביר תוכנית גנטית דלקתית.

BMAL1 מוכר בעיקר כאחד המרכיבים המרכזיים של השעון הביולוגי, ואילו YAP מגיב בין היתר לאותות מכניים בסביבת התא. בעור בוגר השניים משתפים פעולה באזורי בקרה בגנום המסייעים לשמור על זהותם ועל תפקודם של תאי האפידרמיס.

אותם חלבונים - יעד אחר

החוקרים מצאו שבמהלך ההזדקנות משתנה המקום שבו BMAL1 ו-YAP פועלים יחד. במקום להתמקד בעיקר באזורי בקרה הקשורים לתפקוד התקין של תאי העור, הם נקשרים יותר לאזורי בקרה של גנים הקשורים לדלקת ומגבירים את פעילותם. חלק מהגנים האלה נשלטים גם בידי NF-κB, אחד ממנגנוני הדלקת המרכזיים בתא.

המשמעות היא שלא מדובר רק בירידה בפעילות של מנגנון שהיה יעיל בעבר, אלא בשינוי איכותי: אותה שותפות בין שני חלבונים מתחילה לקדם תוכנית אחרת.

IL-17 דוחף את YAP לכיוון הדלקתי

החוקרים חיברו את הממצא לעבודה קודמת של אותה קבוצה, שבה זוהה IL-17 כאות דלקתי מרכזי בהזדקנות העור. במחקר החדש נמצא כי איתות מוגבר של IL-17 בעור מבוגר מפעיל את YAP במסלול שאינו תלוי במנגנון Hippo הרגיל.

כאשר IL-17 נחסם זמנית בעכברים מבוגרים, פחתה הפעילות הקשורה ל-YAP וגם ירד ביטוים של כמה מהגנים הדלקתיים שנבדקו. בכך מתקבלת שרשרת אפשרית: אות דלקתי שמקורו בין היתר בתאי מערכת החיסון ברקמה העמוקה יותר מפעיל YAP באפידרמיס, ו-YAP יחד עם BMAL1 מגביר את תגובת הדלקת בתאי העור עצמם.

הזדקנות כתכנות מחדש - לא רק כאובדן

זהו אחד החלקים המעניינים במחקר. בדרך כלל נוטים לתאר הזדקנות כאובדן הדרגתי של יכולת תיקון, חלוקה והתחדשות. כאן התמונה מורכבת יותר: מנגנון שמסייע לשמור על האפידרמיס במצב תקין עובר תכנות מחדש ומתחיל לחזק דלקת כרונית.

דלקת מתמשכת בדרגה נמוכה היא אחד המאפיינים המוכרים של הזדקנות רקמות. בעור היא נקשרת לפגיעה במחסום החיצוני, להחלמה איטית יותר מפצעים, לעלייה בנזק חמצוני ולהצטברות נזק בדנ"א.

המשמעות חורגת מקוסמטיקה

היכולת של העור להתחדש ולסגור פצעים חשובה במיוחד בגיל מבוגר. כאשר התהליך נפגע, עולה הסיכון לפצעים ממושכים, זיהומים ופגיעה במחסום העור.

המנגנון החדש עשוי להיות רלוונטי בעתיד גם להבנת בעיות רפואיות כמו פצעים כרוניים אצל קשישים וחולי סוכרת. עם זאת, המחקר עצמו לא בדק טיפול בפצעים בבני אדם, ולכן זו אפשרות מחקרית ולא מסקנה קלינית.

עדיין אין טיפול נגד הזדקנות העור

המחקר נערך בעיקר בעכברים. החוקרים נעזרו גם בניתוח נתוני עור אנושי, שמספק תמיכה לכך שחלק מהמנגנון רלוונטי גם לאדם, אבל לא נערך ניסוי שבו נחסם BMAL1, YAP או IL-17 בבני אדם במטרה לשפר ריפוי או לעכב הזדקנות עור.

גם חסימת IL-17 אינה פתרון פשוט. לחלבון הזה יש תפקידים חשובים במערכת החיסון ובהגנה מפני זיהומים. דיכוי רחב או ממושך שלו עלול לגרום להשפעות שאינן רצויות, ולכן המטרה העתידית היא למצוא דרך לווסת את המסלול בלי לפגוע בתפקודים החיוניים של העור ושל מערכת החיסון.

המסקנה בשלב זה היא שהזדקנות העור משנה את שיתוף הפעולה בין BMAL1 ל-YAP כך שהוא מתחיל להגביר תוכניות דלקתיות - שינוי שעשוי להסביר חלק מהדלקת הכרונית ומהירידה בתפקוד האפידרמיס בגיל מבוגר.