מי היו החלוצים של המשפט הדיגיטלי בישראל?

לפני כמה עשורים בלבד, חיפוש של פסק דין, איתור מידע על זכויות או הגשת בקשה לרשות ממשלתית היו משימות שדרשו שעות של עבודה, נסיעה לספרייה או לבית המשפט, עיון בכרכים מודפסים, או המתנה של שעות בתור למשרד ממשלתי.

איך התנהל המחקר המשפטי לפני עידן המחשב?

לפני העידן הדיגיטלי, כדי לקרוא פסק דין היה צריך לפנות לקובצי הפסיקה הרשמיים, מדובר היה בעותקים קשיחים ומודפסים כמו למשל קובצי פד"י של בית המשפט העליון, או קובצי פסיקה אחרים שניתן היה למצוא בספריות או אוניברסיטאות.

לצורך הקלה על מלאכת החיפוש, נוצרו אינדקסים שהפנו לכרכים המדויקים בקובצי הפד"י. אולם גם אז כמובן שהיה מדובר במלאכה מורכבת במיוחד, שהצריכה זמן רב מאוד, והתעסקות לא פשוטה.

בנוסף ניתן היה גם לגשת למזכירות בית המשפט בה התנהל ההליך, ולבקש לעיין בפסק הדין ובפרוטוקולים. מידע זה היה ניתן למצוא רק אם היה ידוע היכן התנהל ההליך ומה מספרו, ורק אם הוא הותר לפרסום או שהיה קיים עניין אחר שהצדיק עיון במסמכים.

בהמשך, כדי להקל על מלאכת החיפוש, חברות מסחריות החלו להעביר את המאגרים המשפטיים מהספרים לתקליטורים, שנמכרו בעיקר למשרדי עורכי דין. המעבר לתקליטורים אפשר חיפוש מהיר במחשב, באמצעות מילות חיפוש ממוקדות, וקיצר את זמן החיפוש באופן משמעותי במיוחד.

מי החלוצים שהעלו את פסקי הדין מהספרייה לדיגיטל?

פדאור - בין החלוצים של המשפט הדיגיטלי בישראל, הייתה פדאור ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, שהיו הראשונים להעביר את מאגר הפסיקה למערכת ממוחשבת. מדובר במאגר המשפטי הראשון, שיצא כבר בשנת 1989, והיווה פריצת דרך של ממש בתחום המשפט הדיגיטלי. המאגר כלל פסקי דין החל משנת 1970, הכוללים גם תקציר תמציתי של אמרות חשובות מתוך פסקי הדין, המכונה "רציו".

בהמשך, עם מהפכת האינטרנט, הם החלו להעביר את המידע הרב שנצבר בתקליטורים גם לאינטרנט.

תקדין - בשנת 1992 הוקם מאגר תקדין, גם כן מהחלוצים של העברת מאגר פסקי הדין לרשת האינטרנט. המאגר מספק קבצי חקיקה וחדשות משפטיות חינם, בנוסף לתוכן בתשלום, כמו פסקי דין, תקצירים משפטיים וכלי בינה מלאכותית ייעודיים לעורכי דין. בתחילת דרכו הוא הוקם כמאגר משפטי ממוחשב שבדומה לפדאור הפיץ גם כן תקליטורים, ובהמשך הוא הצטרף למהפכת האינטרנט, והמאגר הורחב.

נבו - חלוצים נוספים בתחום, הם אתר התוכן המשפטי נבו. אתר נבו זכה לראשונה בשנת 1997 במכרז, והחל להפיץ באופן בלעדי את הפרסומים הרשמיים של פסקי הדין. למעשה, נבו החליפו לראשונה את ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, שהייתה הזוכה הבלעדית עד אז.

האתר מספק קובצי חקיקה ללא עלות, בנוסף לתוכן משפטי בתשלום. התוכן כולל בין היתר מאגר עצום של מיליוני פסקי דין והחלטות מקום המדינה ועד היום, ספרות משפטית, מחשבונים ושילוב של כלי בינה מלאכותית בתחום המשפט.

אתר בתי המשפט - מעט מאוחר יותר, בשנות ה-2000, גם מערכת בתי המשפט הקימה אתר אינטרנט רשמי שפרסם פסקי דין. היתרון של האתר הוא שבניגוד לחברות המסחריות, פסקי הדין מוצעים בו לציבור הרחב ללא עלות, אולם החסרונות שלו הם שמאגר פסקי הדין הוא קטן יותר, ושפסקי הדין מובאים ללא ה"רציו".

מי היו חלוצי הנגשת הזכויות והשירותים המשפטיים באינטרנט הישראלי?

לאתרי התוכן המשפטי, הצטרפו כמה שנים מאוחר יותר גם אתרי פורומים משפטיים, ואתרים המנגישים זכויות משפטיות.

כך למשל בשנת 2006 הושק אתר הפורומים המשפטיים, שכולל למעלה מ-50 עורכי דין במגוון תחומי המשפט, שסיפקו מענה לשאלותיהם של מאות אלפי גולשים מאז הקמת האתר. האתר מעניק מענה על שאלות בכל נושאי המשפט, כמו דיני עבודה, ביטוח לאומי, דיני משפחה, מיסוי, פלילי ועוד. האתר התפתח עם השנים, והוסיף מענה לשאלות בתחומים חדשים כמו תמ"א 38 וייפוי כוח מתמשך.

אתר נוסף שהוקם בסוף שנת 2009 והיה חלוץ בהנגשת כלל הזכויות החברתיות והאזרחיות בישראל, הוא אתר כל זכות. האתר מכיל אלפי דפי תוכן בעברית, רבים מהם מתורגמים לשפות נוספות כמו ערבית ורוסית, במטרה להנגיש את הזכויות גם לציבור שאינו דובר או קורא עברית בישראל. האתר מציע מידע בנושאי תעסוקה וזכויות עובדים, דיור ושיכון, אנשים עם מגבלות, בריאות וחולי, זיקנה, נשים, פנסיה ועוד.

גם כיום, בעידן הבינה המלאכותית, גולשים ממשיכים לשאול שאלות ולהסתמך על המידע והתשובות באתרים כמו אתר הפורומים המשפטיים ואתר כל זכות. התשובות והמידע באתרים אלו אומנם אינם מחליפים ייעוץ משפטי, אך בניגוד לבינה המלאכותית שמספקת לא פעם תשובות שעלולות להטעות, במיוחד כשמדובר בסוגיות משפטיות התלויות בנסיבות של כל מקרה, התשובות באתרים אלו ניתנות על-ידי אנשי מקצוע מנוסים בתחום.

אילו אתרים ממשלתיים הובילו את הדיגיטליזציה של השירותים המשפטיים בישראל?

בשנת 1997 ממשלת ישראל קידמה את פרויקט תהיל"ה, מערכת שמטרתה להפיץ מידע ממשלתי באינטרנט. בהמשך, בשנת 2002 הקימה ממשלת ישראל את יחידת ממשל זמין, פרויקט שמטרתו הייתה להנגיש לציבור שירותים ומידע ממשלתי באינטרנט.

בין השירותים הממשלתיים שהתפתחו באינטרנט לאורך הזמן, ניתן למצוא את פלטפורמות אתר משרד המשפטים (gov.il), המספקות שירות טפסים מקוונים, כמו למשל הוצאת נוסח טאבו מקוון, הגשת טפסים לביטוח לאומי והגשת דוחות למס הכנסה.

כך למשל בשנת 2009, הושק אתר השירות האישי באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי. שם כל אזרח יכול לקבל את המידע האישי שלו בביטוח הלאומי, ואף לשלם באופן ישיר.

אולם הייתה זו תקופת הקורונה (2020), שנתנה בוסט רציני לקידום האתרים הממשלתיים והדיגיטליזציה של השירותים המשפטיים בישראל.

כך כיום למשל בניגוד לעבר, ניתן להגיש בקלות בקשות למתן צו ירושה ולמתן צו קיום צוואה, באתר הרשם לענייני ירושה, ואף לקבל שירות של התראה אישית כאשר מוגשת בקשה כזו על-ידי אדם אחר. מאז תקופת הקורונה, קל הרבה יותר גם להגיש בקשות לבית המשפט דרך אתר נט המשפט, באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית, גם למי שאינו עורך דין ואין בבעלותו כרטיס חכם.

מי יהיו חלוצי המשפט הדיגיטלי של המחר?

המהפכה הדיגיטלית בעולם המשפט לא הסתיימה. היא ממשיכה להשתנות בכל יום ויום. אם בעבר האתגר היה להנגיש את המידע המשפטי, כיום האתגר הוא לסייע לציבור לזהות את המידע האמין, העדכני והמדויק, מתוך שפע המקורות הזמינים ברשת.

ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, כך גדלה החשיבות של שילוב בין כלים דיגיטליים מתקדמים לבין מקורות מידע מקצועיים, גורמים מוסמכים ואנשי מקצוע, שיכולים להפוך מידע משפטי, לכלי יעיל לקבלת החלטות מושכלת.

נראה שיחד עם פריצת עידן הבינה המלאכותית, הפרק הבא בהתפתחות המשפט הדיגיטלי בישראל עדיין ממשיך להיכתב. מי יהיו החלוצים של העידן הזה, איך הוא ייראה, וכיצד הוא ישפיע על המשפט הדיגיטלי בישראל? ימים יגידו.

*הכתבה מציגה מספר מאגרים משפטיים, אתרי מידע ופלטפורמות דיגיטליות, אשר היו בין הגורמים שעיצבו את התפתחות המשפט הדיגיטלי בישראל. הפלטפורמות המופיעות בה נבחרו על בסיס תרומתן ההיסטורית לתחום, מאפייני השירותים שהציעו והשפעתן על הנגשת מידע ושירותים משפטיים לאורך השנים. אין בהופעתה של פלטפורמה מסוימת משום המלצה, דירוג או קביעה כי היא עדיפה על אחרות. **מאמר זה הוא חלק ממאגר הידע של משפטיפ, פורטל משפטי המקיף את כלל תחומי המשפט בישראל. מאחורי הפורטל עומדים עורכי דין מתחומי התמחות שונים, המשלבים בין תוכן מקצועי לבין אפשרות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי בהתאם לצורכי הפונה.