רשות המיסים: ניכיון שיקים חייב במע"מ בשיעור מלא

• ניכיון שיק - עסקת מכר ולא הלוואה
• השיק - מסמך סחיר, כל עוד סחירותו לא הוגבלה
• הפטור להלוואה - אינו חל
• בסיס המע"מ - ההפרש בין מחיר רכישת השיק לבין מחיר מכירתו או פירעונו
• שיעור המס - מע"מ בשיעור מלא

רשות המיסים מבהירה כי עסקות ניכיון שיקים שמבצעים גופים חוץ-בנקאיים חייבות במע"מ בשיעור מלא. בנייר עמדה מקצועי שפרסמה הרשות (26.8.26) היא קובעת כי ניכיון שיק אינו בגדר מתן הלוואה, אלא עסקת מכר שבה השיק עצמו הוא הנכס הנמכר.

ניכיון שיקים הוא שירות שבו בעל שיק שמועד פירעונו עתידי מקבל תמורתו כסף מיד, בניכוי עמלה או סכום המגלם את עלות העסקה. גופים חוץ-בנקאיים משתמשים בשירות זה כאחת החלופות למימון שמציעה המערכת הבנקאית.

לא הלוואה אלא רכישת השיק

עמדת רשות המיסים נשענת בין היתר על פסיקת בג"ץ, שלפיה ניכיון שיקים הוא עסקת מכר: הגוף המנכה רוכש למעשה את השיק מבעליו. הרשות מציינת כי שיק נכלל בהגדרת "שטר" לפי פקודת השטרות, וככל שלא הוגבלה סחירותו הוא נחשב מסמך סחיר.

לקביעה זו יש משמעות מעשית לעניין חבות המס. חוק מע"מ קובע הסדר מיוחד לעוסק שמוכר ורוכש ניירות ערך או מסמכים סחירים. לצורכי החוק, מכירתם, פירעונם או פדיונם נחשבים כאילו העוסק סיפק שירות תיווך.

רשות המיסים דוחה בכך את האפשרות לראות בניכיון השיק הלוואה הנהנית מהפטור הקבוע בחוק לגבי מתן הלוואה מאת עוסק למוסד כספי. לפי העמדה החדשה, מאחר שמדובר ברכישת מסמך סחיר ולא בהלוואה, הפטור אינו חל.

המע"מ יחושב על המרווח

עם זאת, בסיס החיוב אינו מלוא סכום השיק. החוק קובע כי מחיר העסקה במכירת מסמכים סחירים הוא ההפרש שבין מחיר רכישתם לבין מחיר מכירתם. כאשר המסמך נפרע, סכום הפירעון נחשב למחיר המכירה.

כך, למעשה, החבות במע"מ מוטלת על המרווח הכלכלי שנוצר לגוף המנכה בין הסכום ששילם תמורת השיק לבין הסכום שקיבל בעת מכירתו או פירעונו.

רשות המיסים מדגישה כי נייר העמדה עוסק אך ורק בסיווג עסקת ניכיון שיקים לצורך חוק מע"מ, ואינו מתיימר להסדיר היבטים אחרים של פעילות ניכיון השיקים.