שכר משרתי הקבע הצעירים זינק ב-17.5% בתוך שנתיים

השכר של משרתי הקבע הצעירים בצה"ל רשם עלייה חדה בשנתיים האחרונות: השכר הממוצע בקבע הראשוני הגיע ב-2024 ל-13,845 שקל בחודש, לעומת 12,577 שקל ב-2023 ו-11,786 שקל ב-2022. מדובר בעלייה של 10.1% בתוך שנה ושל 17.5% בתוך שנתיים. לפי דוח הוצאות השכר במערכת הביטחון הממשלתית שפרסם (יום ד', 26.8.26) משרד האוצר, העלייה נבעה מתוספות שכר שניתנו במסגרת התוכנית הרב שנתית של צה"ל לשנים 2023-2027, בדגש על צעירים ולוחמים, וכן מהעלאה משמעותית, אך זמנית, של רמות הפעילות במהלך המלחמה.

למרות הזינוק, משרתי הקבע הראשוני עדיין נמצאים בתחתית טבלת השכר במערכת הביטחון. שכרם הממוצע ב-2024, 13,845 שקל, היה מעט גבוה מהשכר הממוצע במשק באותה שנה, שעמד על 13,514 שקל. באוצר מסבירים כי מדובר בקבוצה צעירה יחסית, בעלת ניסיון מועט, ולכן שכרה נמוך בהשוואה לקבוצות אחרות במערכת הביטחון.

בקצה השני נמצאים עובדי יחידות הסמך של מערכת הביטחון, ששכרם הממוצע הגיע ב-2024 ל-34,315 שקל בחודש, עלייה של 6.9% לעומת 2023. השכר הממוצע בגופים החשאיים עמד על 32,225 שקל, ובמכון למחקר ביולוגי על 31,932 שקל. באוצר מסבירים כי השכר הגבוה ביחידות הסמך נובע בין היתר מכך שמדובר בעיקר בעובדים ותיקים, בעלי הכשרה מקצועית ייחודית, שרבים מהם מחזיקים גם בתארים מתקדמים.

השכר הממוצע בכלל משרתי צה"ל הגיע ב-2024 ל-18,756 שקל, עלייה של 7.9% לעומת השנה הקודמת ושל 13.5% לעומת 2022. בקרב משרתי הקבע המובהק הגיע השכר הממוצע ל-26,451 שקל, עלייה של 7.1% בתוך שנה. לעומת זאת, במשטרה ובשירות בתי הסוהר נרשמה ירידה בשכר הממוצע: במשטרה הוא עמד על 20,562 שקל, ירידה של 2.2%, ובשב"ס על 18,892 שקל, ירידה של 0.5%.

הדוח מצביע גם על פערים גדולים מאוד בתוך מערכת הביטחון בהתאם לדרגה. בצה"ל, לדוגמה, שכרו הממוצע של סגן משנה עמד ב-2024 על 10,409 שקל בחודש, סרן השתכר בממוצע 17,925 שקל, רב סרן 26,647 שקל, סגן אלוף 37,168 שקל, אלוף משנה 43,682 שקל ותת-אלוף 58,402 שקל. שכרו הממוצע של אלוף הגיע ל-73,099 שקל בחודש.

גם בקרב הנגדים השכר עולה באופן משמעותי עם הדרגה: מסמל עם שכר ממוצע של 9,495 שקל ועד רב נגד עם שכר של 30,248 שקל. באוצר מציינים כי הקצינים משתכרים יותר מהנגדים בכל רמת ותק בשלושת גופי הביטחון המרכזיים, בין היתר בשל מאפייני התפקידים, הכשרה אקדמית ותפקידי הניהול שאותם הם ממלאים.

עם זאת, בשנים 2024-2023 השכר בדרגות הנמוכות עלה בשיעור גבוה יותר מהשכר בדרגות הבכירות. בצה"ל מיוחסת המגמה לתוספת השקלית שניתנה לעובדי המדינה ולתוספת ייעודית שניתנה במסגרת התוכנית הרב שנתית. במשטרה ובשב"ס נרשמה מגמה דומה בעקבות תוספת שכר ייחודית למשרתים בדרגות הזוטרות. כתוצאה מכך הצטמצמו במעט פערי השכר היחסיים בין הדרגות.

אחת ההתפתחויות הבולטות בדוח היא הגידול במספר האזרחים עובדי צה"ל. מספרם, ללא סטודנטים, עלה מ-6,609 ב-2021 ל-6,740 ב-2022, ל-7,103 ב-2023 ול-8,043 ב-2024. לפי הדוח, תפקודם היה קריטי במהלך המלחמה, ובשנים האחרונות חל שינוי באופי המשרות: יותר אזרחים נקלטים לתפקידי מודיעין וטכנולוגיה, ולא רק לתפקידי ייצור כפי שהיה מקובל בעבר.

השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בגיל ובוותק. הגיל הממוצע של האזרחים עובדי צה"ל ירד מ-50 ב-2021 ל-43.8 ב-2024, והוותק הממוצע ירד מ-15.8 ל-11.8 שנים. בקבוצת העובדים שמוצגת בפרק הייעודי בדוח, שאינה כוללת עובדים במשרת סטודנט ועובדות בתוכנית הדסים, השכר הממוצע עלה מ-21,845 שקל ב-2021 ל-25,746 שקל ב-2024. באוצר מייחסים את העלייה להסכם השכר שנחתם ב-2024, לשעות נוספות רבות שבוצעו בתקופת המלחמה ולשינוי בתמהיל המקצועות.

במקביל נמשכת העלייה בשיעור הנשים במערכת הביטחון. נשים היוו 33.7% ממשרתי הקבע בצה"ל ב-2024, לעומת 29% ב-2020 ו-26% בלבד ב-2017. בקרב האזרחים עובדי צה"ל עלה שיעור הנשים מ-17.2% ב-2020 ל-25% ב-2024, בין היתר בעקבות התרחבות ההעסקה בתחומי המודיעין והטכנולוגיה.

אלא שהעלייה בייצוג לא לוותה בשיפור בפערי השכר. לאחר מספר שנים שבהן נרשמה מגמת צמצום, ב-2024 פערי השכר בין גברים לנשים בגופי הביטחון לא הצטמצמו ואף התרחבו מעט. בצה"ל השתכרו נשים בממוצע 75.4% משכר הגברים, לעומת 76.2% ב-2023. במשטרה ירד היחס מ-84.6% ל-83.5%, בשב"ס מ-91.3% ל-89.8%, ובקרב האזרחים עובדי צה"ל מ-72.3% ל-72%. ביחידות הסמך נרשמה ירידה חדה יותר, מ-80.4% ל-75.7%. באוצר מעריכים כי בצה"ל ייתכן שההתרחבות קשורה לכך שחלק מתוספות השכר הופנו בעיקר ללוחמים, קבוצה שבה שיעור הגברים גבוה יותר.

הדוח מפנה תשומת לב גם לתנאי הפרישה החריגים במערכת הביטחון. פורשי המערכת בפנסיה תקציבית יוצאים לגמלאות בגיל צעיר יחסית ונהנים מקצבאות גבוהות בהשוואה לשירות המדינה. קציני צה"ל פרשו בגיל ממוצע של 45.17 וקיבלו קצבה חודשית ממוצעת של 20,019 שקל, כאשר שווי הקצבה הממוצע לאורך תוחלת החיים הוערך ב-9 מיליון שקל. לשם השוואה, הקצבה הממוצעת לפורשים בפנסיה תקציבית בשירות המדינה עמדה ב-2024 על 6,984 שקל בחודש.

בקרב קציני המשטרה עמדה הקצבה הממוצעת על 22,150 שקל ושוויה הכולל על 7.4 מיליון שקל, ובגופים החשאיים נרשמה קצבה חודשית ממוצעת של 23,295 שקל, הגבוהה ביותר מבין הקבוצות המוצגות בטבלה, ושווי כולל של 8.1 מיליון שקל. עם זאת, בשל גיל הפרישה המוקדם יותר, שווי הפנסיה הכולל של קציני צה"ל הוא הגבוה ביותר.

סוגיית הפנסיה של קציני צה"ל בולטת גם על-רקע יעד שנקבע בחוק. בתיקון לחוק שירות הקבע נקבע כי הקצבה הממוצעת לקצינים הפורשים אמורה להתכנס ליעד של 12 אלף שקל במחירי בסיס, כשהיעד מתעדכן בהתאם למדד השכר בממשלה. ב-2024 עמד היעד המעודכן על 15,717 שקל, בעוד הקצבה הממוצעת בפועל עמדה על 20,018 שקל. כלומר, ערב שנת היעד 2025 עדיין נותר פער משמעותי בין הקצבה בפועל לבין הרמה שאליה ביקש המחוקק להביא אותה.