מלכת הקאנטרי דולי פרטון מתה בגיל 80

דולי פרטון, מהזמרות והיוצרות החשובות והמצליחות בתולדות מוזיקת הקאנטרי האמריקנית, מתה היום (ג', 25.8.26) בנאשוויל שבטנסי בגיל 80. משפחתה הודיעה על מותה. פרטון הותירה אחריה קריירה שנמשכה יותר משישה עשורים וכללה מאות שירים, הצלחה עצומה במצעדי הפזמונים, הופעות בקולנוע ובטלוויזיה ופעילות ציבורית ופילנתרופית רחבת היקף.

פרטון הייתה במשך עשרות שנים הרבה מעבר לכוכבת קאנטרי. קולה הייחודי, כתיבתה הישירה והמראה המזוהה עמה הפכו אותה לאחת הדמויות המוכרות בתרבות האמריקנית. היא מכרה במהלך הקריירה יותר מ-100 מיליון תקליטים וכתבה אלפי שירים. עם להיטיה הבולטים נמנים "Jolene", "Coat of Many Colors", "9 to 5" ו-"I Will Always Love You", שהפך שנים לאחר מכן ללהיט עולמי עצום בביצועה של ויטני יוסטון.

מבקתה קטנה בטנסי לכוכבות עולמית

פרטון נולדה ב-19 בינואר 1946 בטנסי למשפחה ענייה ובה 12 ילדים. היא גדלה בבקתה קטנה באזור הרי הסמוקי, וסיפורי ילדותה והחיים במשפחה דלת אמצעים הפכו ברבות השנים לחומר גלם מרכזי בשיריה. כבר בילדותה שרה בכנסייה והופיעה בתוכניות מקומיות, ובגיל 13 כבר הופיעה בגרנד אול אופרי, אחד המוסדות המרכזיים של מוזיקת הקאנטרי.

לאחר שסיימה את לימודיה עברה לנאשוויל והחלה לעבוד ככותבת שירים. הפריצה הגדולה הגיעה בסוף שנות ה-60, בין היתר בעקבות שיתוף הפעולה שלה עם הזמר ומנחה הטלוויזיה פורטר ואגונר. בהמשך ביססה קריירת יחיד יוצאת דופן והפכה לאחת הנשים המצליחות ביותר בתולדות הקאנטרי.

שניים מהשירים המזוהים ביותר עמה, "Jolene" ו-"I Will Always Love You", נכתבו בתקופה קצרה במיוחד והמחישו את כישרונה ככותבת. "I Will Always Love You", שכתבה כמכתב פרידה מוזיקלי מוואגונר, זכה להצלחה גדולה בביצועה שלה, אך הפך לתופעה עולמית כאשר ויטני יוסטון הקליטה אותו לסרט "שומר הראש".

בשנות ה-70 וה-80 הרחיבה פרטון את פעילותה מעבר לקאנטרי וחדרה גם למצעדי הפופ. השיר "9 to 5", שנכתב לסרט באותו שם שבו כיכבה לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין, הגיע למקום הראשון בארה"ב והיה לאחד משיריה המזוהים ביותר. על השיר הייתה מועמדת לפרס האוסקר. בהמשך הופיעה בסרטים נוספים, ובהם "Steel Magnolias".

כוכבת שלא הסתפקה במוזיקה

פרטון הייתה גם אשת עסקים מצליחה. בשנת 1986 הפכה לשותפה בפארק שעשועים בטנסי, ששמו שונה ל"דוליווד". המקום התפתח עם השנים לאחד מאתרי התיירות הבולטים במדינה ולמוקד תעסוקה מרכזי באזור שבו גדלה.

במקביל הפכה פעילותה הפילנתרופית לחלק מרכזי במורשתה. בשנת 1995 ייסדה את "ספריית הדמיון", מיזם המחלק ספרים חינם לילדים מגיל לידה ועד גיל חמש. היוזמה נולדה בין היתר בעקבות אביה, שלא ידע לקרוא ולכתוב. המיזם התרחב מטנסי למדינות נוספות ובמהלך השנים חילק יותר מ-300 מיליון ספרים לילדים ברחבי העולם.

פרטון תרמה גם למוסדות רפואיים, לנפגעי אסונות טבע ולמחקר רפואי. בשנת 2020 תרמה מיליון דולר למרכז הרפואי של אוניברסיטת ונדרבילט למחקר בתחום הקורונה, ותרומתה סייעה למחקרים שהיו קשורים בהמשך לפיתוח החיסון של מודרנה.

צילום: [צילום: דאג פיזאק/AP]

אהובה משני צדי המתרס

אחד המאפיינים הבולטים של פרטון היה יכולתה לשמור במשך עשרות שנים על אהדה רחבה בקרב קהלים שונים מאוד בארה"ב. היא נמנעה בדרך כלל מהזדהות מפלגתית בולטת ושמרה על דימוי עממי, הומור עצמי וקרבה לשורשיה בדרום ארה"ב, גם לאחר שהפכה לאחת הנשים העשירות והמוכרות בתעשיית הבידור.

היא זכתה בפרסי גראמי רבים, צורפה להיכלי התהילה של מוזיקת הקאנטרי ושל הרוקנרול וזכתה בשורה ארוכה של אותות הוקרה על תרומתה למוזיקה ולחברה. לצד ההישגים המסחריים, מוזיקאים רבים ראו בה בראש ובראשונה כותבת שירים יוצאת דופן - יוצרת שידעה לספר סיפורים פשוטים על אהבה, משפחה, עוני ופרידה ולהפוך אותם לשירים שחצו דורות וסגנונות מוזיקליים.

פרטון הייתה נשואה לקרל דין במשך כמעט שישה עשורים, עד מותו ב-2025. בניגוד לחייה הציבוריים הססגוניים, דין התרחק כמעט לחלוטין מאור הזרקורים. לזוג לא היו ילדים.

ימים ספורים לפני מותה עוד דיברה פרטון על רצונה להמשיך ליצור ולעבוד. מותה מסיים קריירה יוצאת דופן של אחת הדמויות הבודדות שהצליחו להפוך מזמרת קאנטרי מהרי טנסי לסמל תרבות אמריקני המוכר ברחבי העולם.