האוצר מעדכן את עלות המילואים: 68 אלף שקל בחודש למשרת בגיל 39-31

העלות הכלכלית למשק של חודש שירות מילואים גבוהה מכפי שהעריך עד כה משרד האוצר, בעיקר משום שהמשרתים שנעדרים מעבודתם משתכרים בממוצע שכר גבוה משמעותית מזה של יתר העובדים הדומים להם. כך עולה מסקירה חדשה שפרסם (יום ג', 25.8.26) אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

הסקירה בחנה את מאפייני המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל ואת העלות הכלכלית של גיוסם. לפי האומדן המעודכן, העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של גבר יהודי לא חרדי בגיל 22-30 מגיעה לכ-39 אלף שקל, לעומת כ-33 אלף שקל באומדן הקודם. בגיל 31-39 עולה העלות לכ-68 אלף שקל בחודש, לעומת כ-54 אלף שקל לפי ההערכה הקודמת.

לעומת זאת, אצל נשים יהודיות לא חרדיות התמונה הפוכה. האומדן המעודכן ירד, משום שהנתונים החדשים מצביעים על כך שהשכר הממוצע של משרתות המילואים נמוך יחסית לקבוצת הייחוס שלהן. לפי התרשים בסקירה, העלות המעודכנת לנשים בגיל 22-30 עומדת על כ-27 אלף שקל בחודש, לעומת כ-33 אלף שקל באומדן הקודם, ובגיל 31-39 על כ-37 אלף שקל לעומת כ-54 אלף שקל קודם לכן.

הסיבה המרכזית לעידכון כלפי מעלה אצל הגברים היא פער ההכנסות שנחשף בין משרתי המילואים לבין יתר המועסקים בקבוצה הדומה להם. בקרב גברים יהודים לא חרדים בני 25-44 שנעדרו מעבודתם בשל מילואים, ההכנסה החודשית הממוצעת בשנת 2023 עמדה על 18,841 שקל. בקרב עובדים מאותה קבוצת אוכלוסייה שלא נעדרו בשל מילואים עמדה ההכנסה על 13,310 שקל בלבד. מדובר בפער של כ-42%, או כ-5,500 שקל בחודש בממוצע.

במשרד האוצר מסבירים כי באומדן שפורסם בתחילת 2024 הונח ששכרם של משרתי המילואים דומה לשכר הממוצע של כלל הפרטים בקבוצת ההשוואה שאליה הם משתייכים. הנתונים שנאספו בפועל מסקר כוח האדם ומנתוני רשות המיסים הראו שהנחה זו הובילה להערכת חסר של העלות הכלכלית של שירות המילואים.

האומדן כולל כמה סוגי עלויות. המרכזית שבהן היא אובדן תשומות העבודה למשק, כלומר התועלת הכלכלית שהמשרת היה מייצר אילו המשיך לעבוד במקום לצאת לשירות. לכך מתווסף אובדן ותק רלוונטי בשוק העבודה בתקופת השירות, מאחר שהספרות הכלכלית מצביעה על קשר בין ותק לבין שכר ופריון.

אצל הורים לילדים צעירים נכללת גם הפגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג. החישוב מתייחס לאובדן שעות עבודה של בני הזוג כתוצאה מהשירות ולוקח בחשבון את שיעור התעסוקה והשכר השעתי שלהם. רכיב נוסף של דחיית לימודים אקדמיים מחושב עבור חיילים בשירות סדיר בלבד.

הפסד לימודים לסטודנטים עלול להעלות את העלות האישית והכלכלית

צילום: [צילום: לירן מולדובן]

הסקירה חושפת גם עד כמה נטל המילואים אינו מתחלק באופן שווה באוכלוסייה. ברבעון השני של 2026 היו גברים יהודים לא חרדים כ-36% מכלל המשתתפים בכוח העבודה, אך הם היו כ-83% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים. כלל הגברים היו באותה תקופה כ-87% מהנעדרים.

גם מבחינת הגיל הריכוז בולט. כ-75% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מילואים ברבעון השני של 2026 היו בני 25-44, אף שקבוצת גיל זו מהווה רק כ-43% מהמשתתפים בכוח העבודה. לפי האוצר, לאורך התקופה שמתחילת המלחמה ועד הרבעון הראשון של 2026 עמד חלקם של הצעירים בקבוצה זו על כ-70% מכלל המועסקים שנעדרו עקב שירות מילואים, בשיעור יציב יחסית.

בתוך קבוצת הגברים היהודים הלא חרדים בני 25-44 נמצאו הבדלים נוספים בין מי שיצאו למילואים לבין יתר המועסקים. שיעור הסטודנטים בקרב הנעדרים עמד על כ-13%, כמעט כפול מכ-7% בקרב מי שלא נעדרו. מנגד, שיעור בעלי ההשכלה האקדמית היה דומה - 43% בקרב הנעדרים לעומת 42% בקרב האחרים.

באוצר מציינים כי הריכוז הגבוה של סטודנטים עשוי להיות משמעותי במיוחד, משום ששירות מילואים ממושך עלול לפגוע במהלך הלימודים ולהגדיל את העלות האישית והכלכלית של השירות גם מעבר לתקופת ההיעדרות עצמה. עם זאת, בסקירה מוצעת גם אפשרות אחרת, שלפיה הפער עשוי לבטא זמינות גבוהה יותר של סטודנטים לשירות מילואים בהשוואה לשאר המועסקים.

הבדל נוסף נמצא בשיעור העצמאים. רק כ-8% מהנעדרים בשל מילואים הם עצמאים, לעומת כ-14% בקרב שאר המועסקים בקבוצת ההשוואה. באוצר מעלים אפשרות שהפער קשור לפגיעה הכלכלית המוגברת שעלולה להיגרם לעצמאים, שהיעדרותם עלולה לפגוע ישירות בהכנסות העסק.

אצל שכירים, לעומת זאת, קיימת בדרך כלל רציפות ביחסי העבודה ואפשרות לחזור לתפקיד לאחר השירות, אם מקום העבודה המשיך לפעול. עם זאת, באוצר מדגישים שגם בקרב שכירים היעדרות ממושכת עשויה להשפיע על היקף העבודה, אפשרויות הקידום ומסלול ההתפתחות התעסוקתית.

לשירות המילואים יש גם השפעה ניכרת על משפחות עם ילדים. כ-70% מהנעדרים בשל מילואים משתייכים למשקי בית עם ילדים, לעומת כ-56% בקרב המועסקים שלא נעדרו. כ-63% מהנעדרים חיים במשקי בית עם ילדים קטנים עד גיל 9, לעומת כ-51% בקבוצת ההשוואה.

באוצר מציינים כי הפער הזה מדגיש את החשיפה המוגברת של משקי בית עם ילדים, ובפרט עם ילדים קטנים, להשלכות של היעדרות ממושכת בשל שירות מילואים. לכך עשויות להיות השלכות על רווחת משק הבית וגם על יכולתם של בני ובנות הזוג של משרתי המילואים להשתתף באופן מלא בשוק העבודה.

היקף ההיעדרות מעבודה השתנה לאורך המלחמה בהתאם לעצימות הלחימה ולהיקף גיוס המילואים. בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הגיע מספר המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מילואים לשיא של כ-154 אלף. בפברואר 2024 הוא כבר ירד לכ-65 אלף, ובאוגוסט אותה שנה לכ-28 אלף.

עם ההסלמה בצפון בספטמבר 2024 עלה מספר הנעדרים שוב לכ-70 אלף, ולאחר דעיכת הלחימה הוא ירד לכ-21 אלף ערב מלחמת "עם כלביא" ביוני 2025. בסוף 2025 הגיע מספרם לשפל של כ-16 אלף.

במרס 2026, עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", שוב נרשמה קפיצה חדה ומספר המועסקים שנעדרו בשל מילואים הגיע לכ-71 אלף. לפי התרשים בסקירה, באפריל כבר ירד מספרם לכ-56 אלף, במאי לכ-24 אלף וביוני לכ-21 אלף.

באוצר מסכמים כי הדפוס לאורך תקופת המלחמה ברור: עם התרחבות הלחימה והגדלת היקף גיוס המילואים נרשמת עלייה מהירה במספר העובדים הנעדרים, ואילו לאחר סיום כל מערכה נרשמת ירידה מהירה יחסית.

המחקר מתייחס למשרתי מילואים מועסקים בלבד, משום שהנתונים שבידי משרד האוצר אינם מאפשרים לזהות משרתי מילואים שאינם מועסקים. לכן הנתונים אינם מתארים את כלל משרתי המילואים, אלא את מי שניתן היה לזהות בסקר כוח האדם כמי שנעדרו ממקום עבודתם בשל שירותם.