אלקטרה קפצה ברווח הרבעוני ל-109 מיליון שקל בזכות הפעילות בישראל והזכיינות

אלקטרה רשמה ברבעון השני של 2026 עלייה חדה ברווח ובהכנסות, כשעיקר השיפור הגיע מהפעילות בישראל וממגזר הזכיינות. הכנסות הקבוצה ברבעון הסתכמו ב-3.995 מיליארד שקל, לעומת 3.411 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של כ-17%. הרווח הנקי הגיע ל-109 מיליון שקל, לעומת 68 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-60%.

הרווח המיוחס לבעלי המניות של אלקטרה עלה אף יותר - מ-55 מיליון שקל ברבעון השני של 2025 ל-93 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, עלייה של כ-69%. הרווח התפעולי גדל מ-97 מיליון שקל ל-139 מיליון שקל, עלייה של כ-43%, והרווח הגולמי עלה מ-236 מיליון שקל ל-262 מיליון שקל.

חלק מהשיפור בתוצאות הרבעון נבע מהכנסות שאינן נובעות ישירות מהפעילות השוטפת. אלקטרה רשמה ברבעון הכנסות אחרות נטו של 20 מיליון שקל, לעומת מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. עיקר הסכום נבע מרווח שנוצר בעקבות ירידה משליטה באלקטרה מוטורס במסגרת העסקה להכנסת קרן תשתיות לישראל - תש"י - כמשקיעה באלקטרה מוטורס ובאלקטרה אפיקים.

השלב הראשון בעסקה עם תש"י הושלם בסוף מאי. בעקבותיו הכירה אלקטרה ברווח הון לפני מס של כ-21 מיליון שקל, שנבע בעיקר מהירידה משליטה באלקטרה מוטורס. בנוסף נרשמו הכנסות מימון של 30 מיליון שקל בעקבות התאמת התחייבויות פיננסיות הקשורות לרכישת חברות, על-רקע הסכמות עם משפחת סלע. נכון למועד הדוחות מחזיקה אלקטרה בכ-42% ממניות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס, והשלב השני בעסקה עדיין כפוף בין היתר לאישור הממונה על התחרות.

מנוע הצמיחה הבולט ברבעון היה מגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל. הכנסות המגזר הסתכמו ב-2.102 מיליארד שקל, לעומת 1.561 מיליארד שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-35%. בחברה מייחסים זאת בעיקר לעלייה בהיקפי הביצוע בכל תחומי הפעילות וכן לאיחוד לראשונה של טר-ארמה, שתרם כ-77 מיליון שקל להכנסות הרבעון.

גם ברווחיות הפעילות בישראל חל שיפור: המגזר עבר מהפסד תפעולי של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל לרווח תפעולי של 10 מיליון שקל. לדברי החברה, השיפור נובע בעיקר מכך שברבעון המקביל נרשם גידול בעלויות הפרויקטים בשל השלכות מלחמת חרבות ברזל.

מנגד, פעילות הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל הציגה הרעה ניכרת. ההכנסות ירדו בכ-23%, מ-655 מיליון שקל ל-504 מיליון שקל, בין היתר בשל שחיקת שער הדולר מול השקל וירידה בפעילות הקבוצה באירופה. הרווח התפעולי במגזר צנח בכ-83%, מ-18 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל, בעיקר בשל ירידה ברווחיות הפעילות בארה"ב.

מגזר ההפעלה, השירות והאחזקה המשיך לצמוח באופן מתון. הכנסותיו ברבעון עלו בכ-11% ל-935 מיליון שקל, והרווח התפעולי גדל בכ-5% ל-78 מיליון שקל. מגזר זה נותר מקור הרווח התפעולי הגדול ביותר של אלקטרה והיווה כ-52% מהרווח התפעולי המגזרי ברבעון.

גם בפעילות הנדל"ן היזמי נרשמה עלייה בהכנסות לצד שחיקה ברווחיות. ההכנסות גדלו בכ-26% ל-237 מיליון שקל, אך הרווח התפעולי ירד מ-11 מיליון שקל ל-7 מיליון שקל - ירידה של כ-36% - בעקבות ירידה ברווחיות הפרויקטים שבביצוע.

השיפור החד ביותר נרשם במגזר הזכיינות. הכנסותיו עלו בכ-37%, מ-267 מיליון שקל ל-367 מיליון שקל, והרווח התפעולי קפץ מ-9 מיליון שקל ל-53 מיליון שקל. החברה מייחסת זאת לרווח מעסקת תש"י וכן לעלייה ברווחי פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים. ההכנסות במגזר הושפעו גם מהתקדמות בפרויקט להקמת מתקן לייבוש בוצה.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות אלקטרה ב-7.848 מיליארד שקל, לעומת 6.784 מיליארד שקל במחצית המקבילה - עלייה של כ-16%. הרווח התפעולי עלה מ-204 מיליון שקל ל-250 מיליון שקל, והרווח הנקי גדל בכ-26% מ-134 מיליון שקל ל-169 מיליון שקל. הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-137 מיליון שקל לעומת 111 מיליון שקל אשתקד.

לצד השיפור ברווח, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת נותר שלילי במחצית. הקבוצה השתמשה ב-99 מיליון שקל בפעילות שוטפת, לעומת שימוש של 288 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה מסבירה את התזרים בעיקר בעלייה בהון החוזר התפעולי, שקוזזה בחלקה על-ידי הרווחיות התפעולית. יתרת המזומנים ושווי המזומנים עמדה בסוף יוני על 1.157 מיליארד שקל, לעומת 1.338 מיליארד שקל בסוף 2025.

אושרה חלוקת דיבידנד של 41 מיליון שקל

צבר העבודות של אלקטרה המשיך לגדול והסתכם בסוף יוני ב-43.879 מיליארד שקל, לעומת 39.772 מיליארד שקל בסוף 2025 - גידול של כ-10%. מתוך הצבר, כ-24.1 מיליארד שקל מיוחסים לפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל וכ-9.25 מיליארד שקל למגזר הזכיינות. מתוך הצבר שאינו מיוחס לחברות כלולות, כ-34.3 מיליארד שקל מיועדים לביצוע משנת 2027 ואילך.

אחד הגורמים לגידול בצבר היה הסכם שנחתם במאי בין אלקטרה אפיקים למדינה במסגרת הסדרה ענפית בתחבורה הציבורית. לפי ההסכם, תקופות הפעלת האשכולות שמפעילה החברה יוארכו בארבע שנים נוספות, או שתינתן הטבה כספית חלופית אם לא יוארכו. בעקבות ההסכם גדל צבר ההזמנות של אלקטרה אפיקים בכ-3.5 מיליארד שקל, כפוף לתנאים שנקבעו בהסדרה.

לאחר תאריך המאזן השלימה אלקטרה גם את הסגירה הפיננסית של פרויקט הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת. מסגרות המימון לפרויקט מסתכמות בכ-3.9 מיליארד שקל. היקף עבודות התכנון וההקמה צפוי להסתכם בכ-4.6 מיליארד שקל, וחלק הקבוצה בביצוע מוערך בכ-21.5%. שירותי התפעול והתחזוקה לאורך הפרויקט צפויים להסתכם בכ-5 מיליארד שקל.

באוגוסט זכתה חברה ייעודית בבעלות מלאה של אלקטרה גם במכרז הנתיבים המהירים בכביש 5. תקופת הזיכיון היא 25 שנה, כולל עד שלוש שנות הקמה, והחברה מעריכה כי התמורה הצפויה לאורך התקופה תעמוד על כ-3.9 מיליארד שקל, נוסף על הכנסות תלויות ביקוש.

בדוחות מתייחסת אלקטרה גם להשפעת המצב הביטחוני. החברה מציינת כי המבצע הצבאי נגד אירן והעימות בצפון הובילו להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל ולתנודתיות במחירי הובלה ואנרגיה. לדבריה, אי-הוודאות הביטחונית והגיאופוליטית עדיין עלולה להשפיע על מחירי האנרגיה, שערי המטבע, זמינות חומרי הגלם וכוח האדם, אולם בשלב זה לא ניתן לאמוד באופן מהימן את היקף ההשפעה העתידית.

במקביל, נגד אלקטרה תלויה תביעה שהגישה ג'נריישן קפיטל בהיקף של כ-273 מיליון שקל בקשר לפרויקט האגירה השאובה בגלבוע. ג'נריישן טוענת בין היתר להסתרת מידע ולמצגי שווא בעסקה שבה רכשה מאלקטרה חלק ממניות הזכיין. אלקטרה כופרת בטענות ובוחנת אפשרות להגיש תביעה שכנגד. לפי יועציה המשפטיים, הסיכוי שהתביעה תתקבל נמוך מהסיכוי שתידחה, ולכן החברה לא ביצעה הפרשה בגינה.

עם פרסום הדוחות אישר דירקטוריון אלקטרה חלוקת דיבידנד של 41 מיליון שקל, שהם כ-0.54 שקל למניה. זאת לאחר שבמרס אושרה חלוקה נוספת של כ-26 מיליון שקל ששולמה במאי.