ארה"ב פותחת ב"מתקפה כלכלית" על אירן: עיצומים על כ-60 יעדים

ארה"ב פתחה הערב (יום ב', 24.8.26) במערכה כלכלית רחבת היקף נגד אירן ונגד הגורמים ברחבי העולם שמאפשרים לה להמשיך למכור נפט, להעביר כספים, להשיג טכנולוגיה ולעקוף את העיצומים. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הכריז במסיבת עיתונאים בוושינגטון על "Operation Economic Outcast" - "מבצע נידוי כלכלי" - שנועד לדבריו להביא ל"בידוד עולמי מוחלט" של המשטר האירני.

המהלך כולל הטלת עיצומים על כמעט 60 חברות, יחידים וכלי שיט ברחבי העולם, הקשורים למערכי הנפט, הגרעין, הטילים ופעילות הסייבר של טהרן. במקביל הרחיבה וושינגטון את הבסיס להפעלת עיצומים משניים נגד גורמים מחוץ לאירן שימשיכו לקיים עמה קשרים עסקיים.

בסנט הבהיר כי המערכה אינה מסתכמת בהכרזה הנוכחית. לדבריו, כבר לאחר מסיבת העיתונאים צפוי "גל של עיצומים", ובימים הקרובים תימשך סדרה של צעדים נוספים. הוא אף הודיע כי עד סוף השבוע צפויה הכרזה משמעותית על מוסד פיננסי שיוכנס לרשימת העיצומים.

"עד שאירן תעמוד לבדה"

בסנט השווה את פתיחת המערכה הכלכלית לנחיתה בנורמנדי במלחמת העולם השנייה, וכינה אותה גם "יום הפלישה הכלכלי" של ארה"ב נגד אירן. לדבריו, כפי שיום הפלישה סימן את תחילתה של מערכה שבה בעלות הברית דחקו את האויב מעמדותיו, גם כעת יוצאת ארה"ב למערכה שנועדה לפגוע ברשתות האירניות ברחבי העולם, לרבות במדינות שלישיות.

בסנט: "היום, באותה רוח, אנחנו פותחים במתקפה כלכלית נגד הקשרים הפיננסיים של אירן ברחבי העולם. מטרתנו היא לנתק כל עורק כלכלי שמקיים את המשטר העריץ הזה, עד שאירן תעמוד לבדה".

לדבריו, ממשל טראמפ אינו מבקש עוד "לנהל את האיום האירני" אלא לשים לו קץ. הוא הציג את הפעילות הצבאית האמריקנית כבסיס שעליו מתווספת עתה מערכה כלכלית מתמשכת, שמטרתה למנוע מאירן את היכולת לשקם את כוחה הצבאי, לממן את משמרות המהפכה ולהמשיך להפעיל את מערכי הגרעין, הטילים והסייבר שלה.

בסנט הציב בפני טהרן שתי אפשרויות בלבד: "בידוד עולמי מוחלט וכלכלה חנוקה", או חזרה למסלול שיוכל בעתיד לאפשר לה לשוב לכלכלה העולמית. לדבריו, המבצע נועד "לסגור בפני המשטר האירני כל אפשרות אחרת".

"אפס דליפה" של הכנסות

משרד האוצר האמריקני, לדברי בסנט, מיפה את כל הצמתים, המתווכים והרשתות שבהם השתמשה אירן כדי להבריח נפט ולעקוף עיצומים. מעתה יפעלו משרד האוצר וגופים נוספים בממשל, יחד עם שותפותיה של ארה"ב, כדי "להדק את החבל" סביב המשטר ולחסום כל מקור הכנסה אפשרי המממן את משמרות המהפכה.

בסנט הגדיר את מדיניות האכיפה החדשה כגישת "אפס דליפה": ארה"ב אינה מתכוונת להותיר לטהרן אפילו מרווח כלכלי מצומצם שיאפשר לה לשקם את יכולותיה.

הוא הפנה אצבע מאשימה גם כלפי מדינות וגופים שמאפשרים לאירן לפעול בשטחם. לדבריו, הם רוכשים ומובילים נפט אירני, מאפשרים העברת כספים באמצעות חלפנים ואזורי סחר חופשי, מקבלים טיסות אירניות, מחזיקים כלי שיט ברישומיהם, מעלימים עין מהעברות דלק בים ומהובלה יבשתית ומאפשרים שימוש בלתי חוקי במערכות הבנקאות שלהם.

"לא ניתן עוד לפעול בשטחים האפורים של העימות הזה", אמר בסנט.

צילום: שטרות אירניים [צילום: ואחיד סלמי/AP]

טראמפ מתקשר למנהיגים בעצמו

פרט משמעותי שנחשף במסיבת העיתונאים הוא מעורבותו הישירה של הנשיא דונלד טראמפ בלחץ על מדינות זרות. בסנט אמר כי טראמפ מתקשר למנהיגים ברחבי העולם ומציג בפניהם דרישות מפורשות להפסיק את קשריהם עם המשטר האירני.

לצד שיחות הנשיא, צוותים ממשרד האוצר, מחלקת המדינה והצבא האמריקני כבר נפגשים עם עמיתיהם במדינות שונות ומבהירים להם אילו פעילויות נדרשות להיפסק ובאיזה פרק זמן.

בסנט סירב לפרט אילו מנהיגים קיבלו פניות או מהו המועד האחרון שניתן לכל מדינה. עם זאת הבהיר: "אין לנו סבלנות אינסופית". לדבריו, אם המדינות והגופים שנדרשו לפעול לא ייענו במהירות, "תראו את ההשלכות של מעשיהם".

המסר האמריקני הוצג כבחירה חדה: מי שיעמוד לצד ארה"ב "ייהנה מפירות השותפות", ומי שיקשור את עצמו למשטר האירני "צריך לצפות לחלוק את בידודו של משטר דועך".

חמישה ענפים חדשים על הכוונת

משרד האוצר הרחיב הערב את היכולת להטיל עיצומים משניים על פעילות בחמישה ענפים שאירן מנצלת מחוץ לשטחה: נכסים מקוונים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות.

לדברי בסנט, הצעד מגדיל באופן משמעותי את הסיכון לכל חברה, מוסד פיננסי או גורם מסחרי שימשיך לעשות עסקים עם טהרן, גם אם אינו אמריקני ואינו פועל בשטחה של אירן.

במקביל הודיע המשרד על עיצומים נגד כמעט 60 חברות, יחידים וכלי שיט ברחבי העולם, שלטענת ארה"ב מסייעים לאירן להשיג טכנולוגיה לתוכניות הגרעין והטילים, לבצע פעולות סייבר ולהפיק הכנסות ממכירת נפט.

בסנט הבהיר כי גם הלבנת כספים עבור אירן תוביל לתגובה חריפה: "כל גוף שמסייע בהלבנת הון עבור אירן יורחק ממערכת הדולר האמריקנית. השעון התחיל לתקתק".

הוא ציין במפורש גם את בנק מלי האירני ואמר כי "כל סניף של בנק מלי חייב להיסגר ולהחשיך".

סין במרכז המהלך

היעד הכלכלי המשמעותי ביותר של הלחץ החדש הוא סין, שבמשך שנים הייתה הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האירני. בשנה שעברה רכשה סין בממוצע כ-1.4 מיליון חביות נפט אירני ביום, לפי נתוני חברת המעקב Kpler.

למרות סבבי העיצומים הקודמים, סחר הנפט בין המדינות נמשך באמצעות בתי זיקוק עצמאיים, מתווכים ומנגנוני תשלום שאינם נשענים ישירות על הדולר. היקף האספקה לסין כבר הצטמצם על-רקע הצעדים האמריקניים והקשיים במעבר מכליות. לפי Kpler, היבוא הסיני מנפט אירני ירד מכ-823 אלף חביות ביום ביולי לכ-534 אלף חביות ביום באוגוסט.

חלק מהנפט האירני המגיע לסין מוצג במסמכי סחר כנפט שמקורו במלזיה או באינדונזיה, והתשלומים נעשים בחלקם במטבע הסיני באמצעות שרשרת של מתווכים.

האיום על הבנקים הסיניים

אחת השאלות המרכזיות במסיבת העיתונאים נגעה לסין ולבנקים הסיניים המאפשרים, לפי טענות אמריקניות, פעילות פיננסית הקשורה למסחר האירני.

כתב רויטרס שאל את בסנט מדוע לא נכללו בשלב זה בנקים סיניים בצעדים שהוכרזו, והאם הפסקת האש המסחרית העדינה בין וושינגטון לבייג'ינג מונעת מהממשל לנקוט צעד כה חריף.

למרות החרפת הלחץ, ארה"ב עדיין נמנעת מצעד שעלול להביא לעימות כלכלי ישיר עם בייג'ינג: הטלת עיצומים על הבנקים הסיניים הגדולים החשודים בסיוע למסחר בנפט האירני. וושינגטון כבר הזהירה בעבר שני בנקים סיניים גדולים מפני האפשרות שיוטלו עליהם עיצומים משניים, אך עד כה לא הכניסה אותם לרשימות העיצומים.

בסנט נמנע מלהתחייב לצעדים נגד בנק מסוים, אך השיב בצורה שאינה מותירה חסינות לסין: "איש אינו נמצא מחוץ להישג ידם של העיצומים האמריקניים".

לדבריו, מי שמאפשר עסקות שהופכות נפט אירני לכסף המשמש לדיכוי "יהיה מטרה". הוא הוסיף כי ארה"ב מעדיפה בשלב הראשון לפעול באמצעות דיפלומטיה שקטה ולהבהיר לכל מדינה את הציפיות ממנה.

"אנחנו יודעים מי הם. הם יודעים מי הם. לכן, כאשר הפטיש של משרד האוצר האמריקני ייפול עליהם, לא יהיה להם את מי להאשים מלבד את עצמם", אמר.

כשנשאל בהמשך אילו עיצומים עשויה ארה"ב להטיל על בנקים וחברות ספנות סיניים, חזר בסנט על המסר: "כל מדינה וכל גוף צריכים להיות מוכנים להתמודד עם עיצומים אמריקניים. איש אינו מעל זה".

סין הבהירה עוד לפני מסיבת העיתונאים כי היא מתנגדת למהלך. דובר משרד החוץ הסיני לין ג'יין אמר כי בייג'ינג תעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ותנקוט את הצעדים הדרושים להגנה על זכויותיה ואינטרסיה. לדבריו, הפעלת לחץ ועיצומים אינה מסייעת לפתרון המחלוקת.

צילום: [צילום: ג'וליה דמרי ניקינסון/AP]

איחוד האמירויות כבר פעלה

בסנט סיפק גם רמז ראשון למדינה שכבר החלה, לדבריו, להיענות ללחץ האמריקני. כשנשאל על דיווחים שלפיהם איחוד האמירויות הערביות נמנית עם המדינות הראשונות שנקטו צעדים לצמצום קשריהן העסקיים עם אירן, השיב כי הצעדים שננקטו שבוע שעבר "לא היו מקריים, אלא ככל הנראה תוצאה" של הלחץ.

הוא שיבח את איחוד האמירויות וכינה אותה שותפה טובה של ארה"ב. לדבריו, מדינות המפרץ למדו כי ניסיון לפייס את טהרן אינו מעניק להן הגנה מפני תקיפותיה.

בסנט העריך כי מדינות נוספות יאמצו בקרוב צעדים דומים בעקבות השיחות שמנהל ממשל טראמפ.

תחילה אזהרה - אחר כך ניתוק מהדולר

למרות ההכרזה התקיפה, בסנט הבהיר כי הממשל אינו מטיל בבת אחת את מלוא העיצומים המשניים על כל גוף החשוד בקשרים עם אירן. לדבריו, מדינות וחברות מקבלות תקופה קצרה שבה הן יכולות להפסיק את הפעילות הבעייתית.

כשנשאל מדוע, אם מדובר ב"יום פלישה כלכלי", לא הופעלו כל העיצומים מיד, השיב בסנט: "אנחנו נותנים לכולם הזדמנות לתקן התנהגות רעה. מדוע שארצה לפוצץ את המערכת הפיננסית העולמית?"

לדבריו, הממשל סבור כי נכון תחילה להבהיר את הציפיות ולאפשר תקופת תיקון, אך הזהיר כי היא תהיה קצרה.

"העיצומים המשניים הם כלי רב עוצמה מאוד", אמר. "אם אנשים אינם רוצים לעמוד בציפיות שלנו, הם צריכים לצפות לכך שיעזבו את מערכת הדולר".

טהרן מבטיחה להתמודד עם "המלחמה הכלכלית"

גם באירן דחו את האיום האמריקני. דובר משרד החוץ האירני אסמאעיל בקאאי אמר כי טהרן תשתמש בכל היכולות הדו-צדדיות והרב-צדדיות העומדות לרשותה כדי להתמודד עם מה שכינה "המלחמה הכלכלית" של ארה"ב.

לדבריו, וושינגטון כבר ניסתה בעבר את מדיניות הלחץ ולא הצליחה להשיג באמצעותה את יעדיה. שר החוץ האירני עבאס עראקצ'י תקף כבר בימים האחרונים את התוכנית האמריקנית והזכיר סבבים קודמים של עיצומים ולחצים על אירן.

עראקצ'י כתב כי לפני 14 שנה הוכרזו "העיצומים המשתקים ביותר בהיסטוריה", לאחר מכן הופעלה מדיניות "הלחץ המרבי" וכעת מדברת וושינגטון על "המבצע הכלכלי המוחץ ביותר אי-פעם". לדבריו, "כבר ראינו את הסרט הזה" והוא נועד להיכשל.

המאבק עובר מהחזית הצבאית לכיס

ההכרזה מגיעה כאשר המלחמה בין ארה"ב לאירן מתקרבת לחצי שנה, בשעה שהלחימה הישירה נחלשה אך המאמצים המדיניים לסיום העימות תקועים. התנועה במצר הורמוז נותרה משובשת, והפגיעה בהובלת נפט וחומרי גלם ממשיכה להכביד על שוקי האנרגיה בעולם.

המהלך האמריקני נועד להרחיב את המערכה מעבר לפגיעה הישירה באירן ולייקר גם את המחיר עבור מי שמסייע לה להמשיך לייצא נפט, להשיג טכנולוגיה ולהעביר כספים. אם וושינגטון אכן תאכוף את העיצומים המשניים גם נגד חברות ומוסדות גדולים במדינות כמו סין, מדובר בשלב שעלול להפוך את העימות האמריקני-אירני למחלוקת כלכלית רחבה בהרבה.

בשלב זה, עם זאת, המבחן המרכזי יהיה לא במספר הגופים שנוספו לרשימת העיצומים אלא בנכונות האמריקנית להפעיל את האיום גם נגד שחקנים כלכליים גדולים שאירן תלויה בהם.

"בחירה בין אמריקה לאירן"

לקראת סיום דבריו החריף בסנט את הרטוריקה והציג את המהלך לא רק כמאבק על אירן, אלא כדרישה מכל ממשלות העולם לבחור צד.

בסנט: "אף מדינה אינה יכולה לצפות ליהנות מפירות המערכת שלנו ובאותה עת לסייע למי שמבקשים להשמיד אותה".

לדבריו, הגיע זמנם של מנהיגי העולם לבחור "בין שגשוג לבידוד, בין שלום לטרור, בין אמריקה לאירן".

בסנט אף פנה ישירות לחיילים ולאנשי מנגנוני המשטר האירני והזהיר כי ככל שהמשבר הכלכלי יעמיק, שכרם עלול שלא להגיע או להתעכב. הוא הזכיר את נפילת חומת ברלין, שלדבריו התאפשרה כאשר חיילים מן השורה החליטו שלא לירות בבני עמם.

הוא חתם בהבטחה שהמערכה שהחלה הערב לא תהיה מהלך חד-פעמי: "המערכה שאנו פותחים היום תלך ותצבור כוח בכל יום. והיא לא תסתיים עד שהמשטר הזה יעמוד לבדו".