נתניהו מזהיר מתרחיש 1992: מפלגות הימין הקטנות יעלו את איזנקוט

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמן את פיצול קולות הימין כאחד האיומים המרכזיים מבחינתו לקראת הבחירות. במסר חריף (24.8.26) לבוחרי המחנה הזהיר נתניהו מפני הצבעה למפלגות קטנות שמימין לליכוד, וטען כי רשימות שלא יעברו את אחוז החסימה עלולות להביא לאובדן השלטון.

עם זאת, נתניהו אינו מתייחס באותו מסר למפלגות ימין בינוניות, כגון הציונות הדתית ועוצמה יהודית, שאינן נתפסות כרשימות קטנות הנמצאות בסכנה מיידית של אי-מעבר אחוז החסימה. בכך הוא ממקד את הביקורת בעיקר במפלגות החדשות או הקטנות שמימין לליכוד, ולא בכל המפלגות המרכיבות את הגוש.

נתניהו בחר לחזור לבחירות 1992 ולהציג אותן כמקרה מבחן היסטורי. לדבריו: "היו בימין כאלה שכעסו על שמיר, מסיבה זו או אחרת, והקימו מפלגות מימין לליכוד. חלק מהן לא עברו את אחוז החסימה והשמאל עלה לשלטון".

הדוגמה ההיסטורית דורשת עם זאת דיוק. בבחירות לכנסת ה-13 מפלגת התחיה, שהייתה מימין לליכוד, קיבלה 31,957 קולות - 1.2% - ולא עברה את אחוז החסימה, שהועלה באותן בחירות מ-1% ל-1.5%. מנגד, שתי רשימות ימין אחרות דווקא הצליחו היטב: צומת בראשות רפאל איתן זכתה בשמונה מושבים ומולדת בשלושה. מפלגת העבודה ניצחה עם 44 מושבים לעומת 32 לליכוד.

הלקח של נתניהו מ-1992

נתניהו קשר בין תוצאות הבחירות לבין התהליך המדיני שהוביל להסכמי אוסלו. לדבריו, לאחר עליית השמאל לשלטון "הביאו את ערפאת וחבר מרעיו מתוניס ובעצם הקימו ישויות פלשתיניות גם בעזה וגם ביהודה ושומרון".

גם כאן מדובר בתיאור פוליטי מקוצר של שרשרת אירועים שנפרשה על פני כשנתיים ולא במהלך מיידי לאחר הבחירות. ממשלת יצחק רבין הוקמה ב-1992, הסכם אוסלו הראשון נחתם בספטמבר 1993, ורק בהמשך הוקמה הרשות הפלשתינית ויאסר ערפאת הגיע לעזה.

מכאן עבר נתניהו ישירות למערכת הבחירות הנוכחית. "האם אנחנו הולכים לעשות את הטעות הזאת פעם נוספת? אני מקווה שלא", אמר. לדבריו, הקמת מפלגות נוספות במחנה הימין עלולה להביא לכך שקולות רבים "יישרפו" מתחת לאחוז החסימה.

"מה שצריך לעשות זה את ההפך הגמור: לא להקים את רסיסי המפלגות שרק ישרפו את הקולות שלנו", אמר נתניהו. "זה כמו לקחת את הקולות, לשים אותם בפח ולשרוף אותם. ואז השמאל עולה".

כיום אחוז החסימה גבוה משמעותית מזה שהיה ב-1992 ועומד על 3.25%, ולכן הסיכון האלקטורלי שבהתמודדות של כמה רשימות קטנות גדול בהרבה מבחינה מספרית.

היעד: ממשלה בראשות איזנקוט

נתניהו אף הציג את הרכב הממשלה שלדבריו עלול לקום אם קולות הימין יתפזרו. "תעלה מפלגת איזנקוט יחד עם יאיר גולן, יחד עם מנסור עבאס ויחד עם איווט ליברמן, שתמיד הולך איתם", טען.

בהמשך החריף את המתקפה וטען כי ממשלה כזאת "תיכנע" ותבצע "מכירת חיסול של המדינה", ואף האשים את יריביו בכוונה לפגוע בחופש הביטוי ובכלי תקשורת המזוהים עם הימין.

לדבריו: "ישליטו פה משטר פשיסטי. אתה לא יכול לדבר, אתה לא יכול ללכת לקונצרטים, כולם צריכים להיות אחידים. סוגרים את האינטרנט, סוגרים את ערוץ 14 וכולי".

מדובר בטענות פוליטיות חריפות של נתניהו, שלא לוו בדבריו בהצגת תוכנית מצד המפלגות שהזכיר לסגירת האינטרנט או לביטול חופש ההשתתפות באירועי תרבות. לכן יש לראות בהן חלק מהמסר התעמולתי שמבקש ראש הממשלה להחדיר לקראת הבחירות.

וינטר על הכוונת, ארדן מחוץ למוקד

הנאום משתלב באסטרטגיה רחבה יותר שמיוחסת לנתניהו כלפי המפלגות שמימין לליכוד. על-פי דיווח של הפרשן עמית סגל, הכוונה בסביבת נתניהו היא למקד את האש בעופר וינטר, בעוד שמפלגת האחדות בראשות גלעד ארדן לא תהיה בשלב זה יעד למתקפה דומה.

במקביל, לפי אותו דיווח, נתניהו מבקש להביא לכך שזהות בראשות משה פייגלין ונעם לישראל בראשות אבי מעוז לא יתמודדו בבחירות - וזאת בלי להעניק להן תמורה פוליטית בתמורה לפרישה.

ההבדל בגישה אינו מקרי. מתקפה ישירה על רשימה קטנה עשויה מצד אחד להחליש אותה, אך מצד שני גם להעניק לה הכרה וחשיפה ולרכז סביבה בוחרים שמבקשים להתריס נגד הליכוד. התעלמות, לעומת זאת, נועדה למנוע מיריב להפוך לכתובת מרכזית במחנה.

במקרה של וינטר, אם אכן יבחר נתניהו להתעמת עמו ישירות, מדובר במהלך רגיש במיוחד: וינטר פונה לחלק מקהל הימין הדתי והביטחוני שנתניהו מבקש להשאיר בתוך הליכוד והגוש שסביבו.

הקרב אינו רק על המקום הראשון

המסר של נתניהו מלמד כי מבחינתו מערכת הבחירות אינה מתנהלת רק מול איזנקוט והמרכז-שמאל. חלק משמעותי ממנה יתנהל בתוך הימין עצמו - על השאלה אילו מפלגות יגיעו לקלפי ואילו ייעלמו עוד קודם לכן.

עם זאת, חשוב להבחין בין המפלגות הקטנות שאליהן מופנית אזהרתו לבין מפלגות ימין בינוניות, ובהן הציונות הדתית ועוצמה יהודית. נתניהו אינו טוען שהצבעה למפלגות אלה היא בהכרח "בזבוז קול", אלא מתמקד ברשימות שלדבריו עלולות שלא לעבור את אחוז החסימה.

החשבון פשוט: באחוז חסימה של 3.25%, רשימה שמתקרבת לשלושה אחוזים אך אינה עוברת את הסף עלולה להותיר עשרות ואף מאות אלפי קולות בלי ייצוג בכנסת. מבחינת נתניהו, כל רשימה כזאת עלולה לצמצם את מספר המושבים של הגוש גם אם כמעט כל מצביעיה מגדירים את עצמם אנשי ימין.

מכאן גם הניסיון להפוך את ההצבעה למפלגות קטנות לא לשאלה של העדפה אידיאולוגית אלא לשאלה של זהות ראש הממשלה. נתניהו מבקש להציב בפני הבוחר משוואה בינארית: הצבעה לליכוד ולשותפות בטוחות - או סיכון של ממשלה בראשות איזנקוט.

זו ככל הנראה תהיה אחת מטענות הליבה של קמפיין הליכוד עד יום הבחירות.