דור אלון: הרווח התפעולי זינק, אך הרווח הנקי נחתך כמעט בחצי בגלל הפסדים בתיק ני"ע

חברת דור אלון סיימה את הרבעון השני של 2026 עם שיפור חד בתוצאות התפעוליות, אך דווקא בשורה התחתונה נרשמה ירידה משמעותית. הרווח הנקי הסתכם בכ-59 מיליון שקל, לעומת כ-112.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של כ-47%. הסיבה המרכזית לפער היא מעבר מהכנסות מימון גבוהות ברבעון המקביל להוצאות מימון משמעותיות ברבעון הנוכחי, בעיקר בשל הפסדים בתיק ניירות הערך של החברה.

מן הדוחות שהציגה דור אלון (יום א', 23.8.26) עולה כי הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-1.938 מיליארד שקל, לעומת כ-1.505 מיליארד שקל בתקופה המקבילה - עלייה של 28.8%. בדור אלון מסבירים כי עיקר הגידול נבע מעליית מחירי הדלקים, ובנוסף מכך שתוצאות הרבעון המקביל עדיין לא כללו את פעילות קפוא זן, שאוחדה בדוחות החברה החל מסוף יוני 2025.

הרווח הגולמי זינק ב-52.1%, מכ-282 מיליון שקל לכ-428 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור נבע מהתנודתיות במחירי הדלקים: ברבעון הנוכחי רשמה החברה רווחי מלאי של כ-73 מיליון שקל, לעומת הפסדי מלאי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנוסף רשמה דור אלון רווח של כ-36 מיליון שקל ממימוש חוזים עתידיים על נפט גולמי מסוג ברנט.

החברה התקשרה קודם לכן בפוזיציות מכירה על 1,200 חוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט, כאשר כל חוזה מייצג 1,000 חביות, במחיר ממוצע של כ-84 דולר לחבית. החוזים מומשו במהלך התקופה, וברמת המחצית כולה רשמה החברה בגינם רווח של כ-38 מיליון שקל. נכון למועד פרסום הדוח דור אלון אינה מחזיקה עוד בחוזים עתידיים לרכישת נפט גולמי.

הרווח מפעולות הסתכם ברבעון בכ-172.9 מיליון שקל, לעומת כ-49.7 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. ה-EBITDA הסתכם בכ-228.4 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהנתון ברבעון המקביל, שעמד על כ-120.9 מיליון שקל.

עם זאת, הנתונים המתואמים שהציגה החברה ממחישים עד כמה התוצאות המדווחות הושפעו מרווחי המלאי ומגורמים חשבונאיים ואחרים. לאחר נטרול השפעת שינויי מחירי הדלקים על המלאי, השפעות תקן החכירות ושינויים בשווי נדל"ן להשקעה והכנסות והוצאות אחרות, ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-74.7 מיליון שקל, לעומת כ-72.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח מפעולות המתואם אף ירד לכ-43.8 מיליון שקל, לעומת כ-46.4 מיליון שקל אשתקד.

בשורת המימון התמונה התהפכה לעומת השנה שעברה. דור אלון רשמה ברבעון הוצאות מימון נטו של כ-92.4 מיליון שקל, בעוד שברבעון השני של 2025 רשמה הכנסות מימון נטו של כ-93.3 מיליון שקל. החברה מסבירה את השינוי בעיקר בהפסד מתיק ניירות הערך ברבעון הנוכחי, לעומת הכנסות גבוהות מהתיק בתקופה המקבילה. כתוצאה מכך, הרווח לפני מס ירד לכ-80.5 מיליון שקל, לעומת כ-143 מיליון שקל, והרווח הנקי ירד כאמור לכ-59 מיליון שקל.

הרשות הפלשתינית חייבת 680 מיליון שקל

צילום: יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן [צילום: פלאש 90]

גם במחצית הראשונה ניכרת אותה מגמה. ההכנסות עלו ב-10.7% לכ-3.364 מיליארד שקל, לעומת כ-3.038 מיליארד שקל במחצית המקבילה. הרווח הגולמי גדל בכ-29.8% לכ-716.4 מיליון שקל והרווח מפעולות עלה לכ-215.5 מיליון שקל, לעומת כ-94.9 מיליון שקל. ה-EBITDA גדל לכ-348.4 מיליון שקל לעומת כ-237.9 מיליון שקל. מנגד, הרווח הנקי במחצית ירד לכ-92.4 מיליון שקל לעומת כ-132 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

בפעילות מתחמי התדלוק והמסחר הסתכמו המכירות ברבעון בכ-977 מיליון שקל, עלייה של 24.3%. החברה מייחסת את העלייה בעיקר למחירי הדלק ולגידול במכירות חנויות הנוחות. הרווח התפעולי של המגזר זינק מכ-40.3 מיליון שקל לכ-91.6 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מרווחי מלאי ומרווחים ממימוש חוזי הנפט שיוחסו למגזר.

מגזר השיווק הישיר הציג מכירות של כ-732 מיליון שקל, עלייה של 20.6%. המכירות לרשות הפלשתינית הסתכמו בכ-315 מיליון שקל, לעומת כ-285 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעיקר בשל עליית מחירים. מכירות הדלק הסילוני גדלו מכ-191 מיליון שקל לכ-242 מיליון שקל, וגם כאן החברה מייחסת את הגידול למחירים. הכנסות דורגז עלו מכ-61 מיליון שקל לכ-73 מיליון שקל, בעקבות גידול בכמויות לצד עליית מחירים.

הרווח התפעולי במגזר השיווק הישיר זינק לכ-57.3 מיליון שקל, לעומת כ-7.7 מיליון שקל בלבד אשתקד. לצד רווחי המלאי ומימוש חוזי הנפט, החברה מציינת כי השיפור קוזז בחלקו בשל ירידה בכמויות הדלקים שנמכרו לרשות הפלשתינית ובכמויות הדלק הסילוני שנמכרו.

במגזר המזון הסתכמו המכירות בכ-306 מיליון שקל, לעומת כ-184 מיליון שקל - עלייה של 66.3%, שנבעה בעיקר מאיחוד קפוא זן. מכירות רשת am הסתכמו בכ-121 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל, ובחנויות הזהות של הרשת נרשמה עלייה של כ-1.3%. הרווח התפעולי של מגזר המזון עמד על כ-8.4 מיליון שקל, לעומת כ-8.9 מיליון שקל אשתקד. am רשמה רווח תפעולי של כ-4.4 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה, והרווח מפעילות BBB עלה מכ-0.5 מיליון שקל לכ-1.3 מיליון שקל.

אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע להיקף הפעילות מול הרשות הפלשתינית. דור אלון מספקת בנזין, סולר וגפ"מ לרשות, וב-2 באוגוסט חתמו הצדדים על הארכת ההסכם בשנתיים נוספות, עד 31 בדצמבר 2029. סמוך לחתימה עמד חוב הרשות לחברה על כ-570 מיליון שקל, ובהתאם לתוספת להסכם צפוי החוב לגדול בכ-150 מיליון שקל נוספים.

מאז גדל החוב עוד יותר ונכון לאתמול הוא עומד על כ-680 מיליון שקל. דור אלון מציינת כי הרשות עומדת בהתחייבויותיה כסדרן. במסגרת הארכת ההסכם עודכנו שיעור הריבית על החוב ומרווח השיווק, והחברה מעריכה כי השינויים צפויים לשפר את רווחיות העסקה.

הרשות גם חידשה התחייבות שבמסגרתה המחיתה לדור אלון את הזכות לגבות תשלום מכספי מיסים הקשורים לדלק המוחזקים עבורה בידי ממשלת ישראל. עם זאת, החברה מציינת כי אינה יכולה להעריך את האפשרות ואת פרק הזמן הנדרש לגביית הכספים מהממשלה אם תידרש לכך, וגם אינה יודעת מה היקף כספי המיסים המוחזק. מלבד זכות זו, לא הועמדו לחברה בטוחות נוספות במסגרת ההסכם.

במאזן, ההון העצמי של דור אלון עמד בסוף יוני על כ-1.739 מיליארד שקל, לעומת כ-1.647 מיליארד שקל בסוף 2025. לחברה היה בסוף הרבעון גירעון בהון החוזר של כ-275 מיליון שקל, אך הדירקטוריון קבע כי אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות. החברה מסבירה כי היא מייצרת באופן עקבי תזרים מזומנים חיובי, וכי חלק מהגירעון נובע מהלוואות קצרות למימון פרויקט אלוני ים ומסיווג התחייבויות חכירה.

נכון לסוף יוני החזיקה דור אלון תיק השקעות בניירות ערך סחירים בהיקף של כ-799 מיליון שקל, מתוכם כ-568 מיליון שקל במניות ישראליות, כ-67 מיליון שקל במניות בחו"ל וכ-70 מיליון שקל באג"ח קונצרניות בישראל.

לאחר תאריך המאזן אישר דירקטוריון דור אלון חלוקת דיבידנד של 100 מיליון שקל לבעלי המניות, שאמור להיות משולם במהלך אוקטובר.

בדוח נכלל גם עידכון על תובענה ייצוגית בהיקף של כ-400 מיליון שקל נגד חברת-בת של דור אלון, בטענה שבחלק מהחנויות לא הוצג סימון מחיר לחלק מהמוצרים, בעיקר פירות וירקות. ביוני אישר בית המשפט לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית. יועציה המשפטיים של החברה מסרו כי בשלב הנוכחי עדיין לא ניתן להעריך את סיכויי ההליך העיקרי.