עירק מציעה להקים מועצת ביטחון משותפת לאירן ולסעודיה

עירק מנסה למצב את עצמה כמתווכת בין שתי המעצמות היריבות במפרץ ומציעה להקים מועצת תיאום ביטחונית משותפת לבגדד, ריאד וטהרן. היועץ לביטחון לאומי של עירק, קאסם אל-אערג'י, חשף כי ההצעה כבר הועברה לסעודיה ולאירן במטרה ליצור מסגרת קבועה שתעסוק בסוגיות הביטחוניות המשותפות לשלוש המדינות.

בראיון לטלוויזיה הממלכתית העירקית אמר אל-אערג'י כי אחת הבעיות העיקריות ביחסים בין סעודיה לאירן היא "משבר אמון", וכי בגדד מנסה לצמצם את הפער באמצעות מנגנון ממוסד של הידברות ותיאום.

היוזמה משתלבת במאמץ העירקי המתמשך להפוך את בגדד לזירת תיווך אזורית. עירק כבר מילאה בשנים האחרונות תפקיד במגעים בין ריאד לטהרן, וכעת היא מבקשת לעבור ממפגשים נקודתיים למסגרת ביטחונית קבועה יותר.

מועצה משותפת לשלוש המדינות

לפי אל-אערג'י, ההצעה אינה מסתכמת בחידוש הדיאלוג בין אירן לסעודיה, אלא בהקמת גוף משותף שבו יהיו חברות שלוש המדינות. מטרתו תהיה לתאם סוגיות ביטחוניות, לצמצם את החשד ההדדי ולספק ערוץ ישיר לטיפול במשברים לפני שאלה מתפתחים לעימות.

בשלב זה לא נמסר אם ריאד או טהרן השיבו רשמית להצעה, כיצד תורכב המועצה, אילו סמכויות יינתנו לה ובאיזו תדירות תתכנס. לכן מדובר ביוזמה עירקית הנמצאת על השולחן ולא במסגרת אזורית שכבר הוקמה.

המהלך מקבל משמעות נוספת ברקע קריאות אירניות מהימים האחרונים להקמת מערכת ביטחון אזורית שאינה נשענת באופן בלעדי על ארה"ב. יו"ר הפרלמנט האירני מוחמד באקר קאליבאף אף טען כי טהרן קיבלה פניות ממדינות שכנות המעוניינות לדון בהסדרי ביטחון חדשים.

ההצעה העירקית עשויה להיות ביטוי מעשי למגמה הזאת, אם כי אין בסיס לקבוע כי היא אחת הפניות שאליהן התייחס קאליבאף.

30 בספטמבר - תחילת המהלך

אל-אערג'י סיפק בראיון גם הבהרה משמעותית בנוגע למהלך לריכוז נשק המיליציות בידי המדינה.

לדבריו, 30 בספטמבר - המועד שנקשר בשבועות האחרונים לפירוק המיליציות מנשקן - אינו המועד שבו אמור התהליך להסתיים. זהו, לדבריו, המועד שבו יחל בפועל היישום ההדרגתי של ריכוז הנשק בידי המדינה, במקביל לשינויים בנוכחות הקואליציה הבינלאומית בעירק.

ההבחנה חשובה, משום שבדיווחים קודמים נוצר הרושם שבגדד מבקשת להשלים את מסירת הנשק עד סוף ספטמבר. מדברי היועץ לביטחון לאומי עולה כי הממשלה רואה בתאריך נקודת פתיחה לתהליך ארוך יותר.

אל-אערג'י הדגיש כי בגדד אינה מעוניינת להגיע לעימות צבאי עם המיליציות וכי היא מעדיפה להשיג את הסכמתן באמצעות משא-ומתן. לדבריו, הממשלה בטוחה שבסופו של דבר כלל הכוחות החמושים יגיעו להסכמה על ריכוז הנשק בידי המדינה.

גם הקשרים הפוליטיים ינותקו

המהלך העירקי אינו אמור לעסוק רק באיסוף טילים, כטב"מים וכלי נשק אחרים. אל-אערג'י אמר כי הממשלה מבקשת גם לנתק את הזיקה בין מפלגות פוליטיות לבין חטיבות חמושות הפועלות במסגרת אל-חשד א-שעבי.

זהו אחד הנושאים הרגישים ביותר במערכת העירקית. כמה מהארגונים החמושים מחזיקים במקביל בזרועות פוליטיות בעלות ייצוג בפרלמנט ובמנגנונים צבאיים עצמאיים או עצמאיים למחצה.

לדברי אל-אערג'י, כלי הנשק שיימסרו לא יועברו לגורם זר אלא יהפכו לחלק מיכולותיה של המדינה העירקית. בכך מנסה בגדד להציג את המהלך לא כפירוק כוח ההגנה של עירק, אלא כהעברתו למסגרת ממלכתית אחת.

הדברים מגיעים לאחר שראש הממשלה העירקי הודיע כי חלק מהארגונים כבר מסרו נשק וניתקו זיקות קודמות, בעוד עם ארגונים אחרים עדיין מתנהל משא-ומתן.

עירק בין וושינגטון לטהרן

המהלכים קשורים זה בזה. צמצום הנוכחות הצבאית האמריקנית מחייב את בגדד להגדיר מחדש את מערכת הביטחון הפנימית שלה, ובמקביל למצוא מנגנונים אזוריים שימנעו ממנה להפוך לזירת עימות בין אירן, סעודיה וארה"ב.

מבחינת עירק, מועצת ביטחון עם סעודיה ואירן עשויה לספק מסגרת כזאת. היא תאפשר לבגדד לשמור על קשריה העמוקים עם טהרן, אך במקביל להרחיב את שיתוף הפעולה עם ריאד ולנסות להימנע מהכרעה מוחלטת לטובת אחד המחנות.

מבחינת ישראל, ליוזמה עשויה להיות משמעות רחבה יותר. אם אירן וסעודיה יקיימו תיאום ביטחוני ממוסד בתיווך עירקי, טהרן תקבל דריסת רגל נוספת במבנה ביטחוני אזורי דווקא בתקופה שבה היא מנסה לשכנע את שכנותיה כי ניתן לבנות סדר אזורי שאינו תלוי בארה"ב.

עם זאת, הדרך משלב ההצעה להקמת מועצה פעילה עדיין ארוכה. היחסים בין אירן לסעודיה נתונים למתיחות עמוקה, ובשלב זה אין אישור פומבי לכך שריאד או טהרן קיבלו את היוזמה העירקית.

החשיבות המיידית של דברי אל-אערג'י היא אפוא כפולה: בגדד מנסה לבנות מנגנון ביטחון אזורי חדש בין שתי היריבות הגדולות במפרץ, ובמקביל מבהירה כי מהלך פירוק המיליציות מנשקן אינו אמור להסתיים בסוף ספטמבר - אלא להתחיל אז.