פסגת חירום: ראש המוסד נועד עם שר החוץ של סוריה במטרה למנוע הסלמה

ראש המוסד רומן גופמן קיים (יום א', 23.08.26) פגישת חירום עם שר החוץ של סוריה, אסעד א-שיבאני, במאמץ לקרר את הגזרה הצפונית ולהחזיר את ישראל וסוריה למסלול של הידברות. הפגישה התקיימה בירדן, בתיווך אמריקני, לאחר כמה ימים של מתיחות חריפה בעקבות התקיפה הישראלית בבסיס חיל-האוויר אבו א-דהור.

המשבר האזורי התלקח בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר, כאשר מטוסי קרב ישראלים תקפו את נמל התעופה הצבאי אבו א-דהור. היעד ממוקם במרחק של כ-60 קילומטרים מגבול סוריה-טורקיה, והותקף בעקבות מידע מודיעיני שלפיו טורקיה מתכוונת להעמיק את פעילותה הצבאית במקום. ירושלים דרשה מדמשק הסברים על האפשרות שכוחות טורקיים יתבססו בבסיס.

לפי מקור דיפלומטי סורי שצוטט בסוכנות הידיעות הרשמית סאנא, הפגישה בירדן לא עסקה רק בהרגעת המתיחות המיידית. הצד הסורי ביקש לגבש מנגנונים להפסקת התקיפות והמעצרים הישראלים ולחדש את מסלול המשא-ומתן בין המדינות.

היעד - הסכם ביטחוני רחב יותר

לפי המקור הסורי, מטרת המגעים היא להגיע להסכם ביטחוני שיהווה בסיס להסכם עתידי רחב יותר בין ישראל לסוריה. בכך מבהירה דמשק כי מבחינתה ההסדר הביטחוני אינו בהכרח התחנה הסופית, אלא שלב ראשון בדרך להסדרה רחבה יותר של היחסים.

הגישה הזאת משתלבת בדברים שאמר א-שיבאני בימים האחרונים, ולפיהם דמשק מצפה לחידוש השיחות עם ישראל בנוגע להסכם ביטחוני. לדבריו, הצדדים כבר הגיעו בעבר להתקדמות משמעותית ואף גיבשו על הנייר נוסחה שכללה אזורי חיץ, מגבלות על נוכחות צבאית סורית והתחייבויות הדדיות להפחתת המתיחות.

הפגישה בירדן היא למעשה החזרה הראשונה למסלול הישיר מאז תקיפת אבו א-דהור ב-18 באוגוסט, שלאחריה נותקו הקשרים הישירים בין הצדדים.

סוגיית הגולן נדחית לשלב מאוחר יותר

המקור הסורי התייחס גם לסוגיית הגולן ואמר כי מבחינת דמשק מדובר בשטח סורי, אך הדיון במעמדו הסופי ובמסלול המדיני הנוגע אליו מוקדם בשלב הנוכחי.

המשמעות היא שסוריה מבקשת כעת להפריד בין הסוגיה הביטחונית הדחופה לבין המחלוקת המדינית הרחבה יותר. בשלב הראשון היא מעוניינת לייצב את הגבול, לצמצם את התקיפות וליצור מנגנון מוסכם למניעת הסלמה, ורק בהמשך לעבור לסוגיות הטריטוריאליות והמדיניות.

סערה מדינית וגינויים

ההפצצה הישראלית חוללה גלי הדף מדיניים ברחבי האזור. ממשלות טורקיה וסוריה פרסמו הודעות גינוי חריפות, וגם ארה"ב מתחה ביקורת על המהלך.

השליח האמריקני תום בארק טען כי וושינגטון בדקה את המידע הישראלי בדבר התבססות טורקית בבסיס ולא אימתה אותו. שר הביטחון ישראל כ"ץ דחה את דבריו וטען כי בידי ישראל היה מידע מודיעיני חד-משמעי וכי הוא הועבר גם לאמריקנים.

הוויכוח הפומבי בין ירושלים לוושינגטון המחיש את הרגישות הרבה סביב המעורבות הטורקית בסוריה ואת החשש האמריקני מפני הידרדרות לעימות ישיר בין ישראל לטורקיה.

הקשרים האסטרטגיים

א-שיבאני, המשמש כשר החוץ בממשלת המעבר הסורית, מנהל בחודשים האחרונים שורת מגעים אזוריים במטרה לשקם את מעמדה של סוריה ולהחזיר אותה למערכת המדינית האזורית.

הפגישה עם גופמן מעידה כי למרות התקיפה והמשבר החריף, שני הצדדים עדיין רואים ערך בהמשך ערוץ ההידברות. מבחינת ישראל, המוקד המרכזי נותר מניעת התבססות של כוחות ואמצעי לחימה העלולים לאיים עליה. מבחינת דמשק, העדיפות היא לעצור את התקיפות הישראליות ולהחזיר את השליטה הביטחונית והמדינית לידיה.

גופמן, שנכנס לתפקידו בחודש יוני 2026, מתמודד כעת עם אחד המשברים האזוריים המשמעותיים הראשונים בתקופת כהונתו. הפגישה בירדן מציבה את המוסד בחזית המאמץ למנוע הידרדרות נוספת ולשמר ערוץ ישיר עם ההנהגה הסורית.

בשלב זה לא פורסמו פרטים על הסכמות שהושגו בפגישה, אך עצם קיומה, ימים ספורים לאחר התקיפה, מלמד כי הן ירושלים והן דמשק מעוניינות למנוע ניתוק ממושך של הקשרים.